tag:blogger.com,1999:blog-40641582800988848402012-02-16T15:49:13.500+02:00rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.comBlogger511100tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-84872950502817997682012-02-08T10:47:00.000+02:002012-02-08T10:47:09.590+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: right;"><div style="text-align: right;"><span style="text-align: justify;">אחת הדרכים המעניינות לאתר טרנדים הינה לעקוב אחר החיפושים בגוגל. גם אנו (ואנו מניחים כי רוב הכותבים באינטרנט) עוקבים אחר התנועה שמובילה לבלוג שלנו. לאחרונה שמנו לב להתעוררות של הכנת ליקרים. בשלושת החודשים האחרונים קוראים רבים הגיעו אלינו באמצעות חיפושים כגון: "</span><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post.html" style="text-align: justify;">קרמבולה</a><span style="text-align: justify;">", "</span><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/06/blog-post.html" style="text-align: justify;">ליקר תפוז סיני</a><span style="text-align: justify;">", "</span><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_31.html" style="text-align: justify;">ליקר אגסים</a><span style="text-align: justify;">" ו"</span><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/08/blog-post.html" style="text-align: justify;">הכנת לימונצ'לו</a><span style="text-align: justify;">".&nbsp;</span></div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">נראה כי זאת "עונת הליקרים", ואנו מניחים כי חיפושים רבים הובילו להכנה של הליקרים המוצלחים ע"פ המתכונים שרשמנו כאן בבלוג. אז קודם כל אם הכנתם מתכון כלשהו- ספרו לנו: מה עשיתם? איך יצא? מה הייתם משנים? ומה עדיין אתם לא מבינים? תמיד נשמח לשמוע, ללמוד עוד ולנסות לעזור...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">גם אצלנו עונת הליקרים בעיצומה, ולהלן הפירוט:</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/12/blog-post.html">ליקר פיטנגו:</a></u></b> להפתעתנו ליקר הפיטנגו הפך ללהיט גדול - בעיקר הודות ל"<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2147257">פיטנגו בלייזר</a>", קוקטייל חם ומדהים שאורון לרנר הגה. הקוקטייל היה חם מילולית ומטפורית - כל כך חם, שנגמר לנו כל הליקר.. כעת, למרות שיש עוד שני מתכוני קוקטיילים חדשים ולא פחות מדהימים שבנויים עליו, אין לנו טיפה מהנוזל היקר... וזהו המקום לשתף אתכם במתכון המדהים שהגה אורון, למי מכם שיש ברשותו <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/12/blog-post.html">ליקר פיטנגו</a>...</div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-wMCHPUfPOJ4/TzIuu1ZonnI/AAAAAAAAAkI/zMAC3ZzsTs4/s1600/Blue+Blazer+cut.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-wMCHPUfPOJ4/TzIuu1ZonnI/AAAAAAAAAkI/zMAC3ZzsTs4/s320/Blue+Blazer+cut.jpg" width="246" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הפיטנגו בלייזר בהכנה<br />(התמונה באדיבות תומר יפת)</td></tr></tbody></table><b><u><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2147257">פיטנגו בלייזר</a></u></b></div><div style="text-align: justify;">45 מ"ל רום אפלטון 12 שנה&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">45 מ"ל ליקר פיטנגו</div><div style="text-align: justify;">כפית סוכר דמררה אחת</div><div style="text-align: justify;">דש אחד של אנגוסטורה ביטרס</div><div style="text-align: justify;"><b>הוראות הכנה:</b> מחממים שתי כוסות עם ידית באמצעות מים רותחים ואז שופכים את המים החמים - הרעיון הוא לגרום לכוסות להתחמם ולרום שנמזג לתוכם להעלות אדים כדי שיהיה קל להצית אותו. מוזגים את המרכיבים, מציתים בכוס אחת, ו'מגלגלים' בין כוס לכוס. ההכנה מצריכה מעט אימון כדי לא להישרף בתהליך אבל הוא די פשוט. מכבים את האש אחרי כמה גלגולים, מוזגים לכוס מתאימה ומקשטים בקליפת תפוז.</div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-NLTqRKxtYoE/TzIsC3ajWUI/AAAAAAAAAjw/6yqGUa88Aeg/s1600/IMG_0765.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://2.bp.blogspot.com/-NLTqRKxtYoE/TzIsC3ajWUI/AAAAAAAAAjw/6yqGUa88Aeg/s400/IMG_0765.JPG" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הפיטנגו בלייזר לצד פרלינים (כאן השתמשנו באונגוסטורה 12)</td></tr></tbody></table><br /></div><div style="text-align: justify;"><u><b><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/06/blog-post.html">ליקר תפוז סיני:</a></b></u> עכשיו עכשיו זאת עונת התפוזונים- רוצו לקטוף! לנו כבר יש במזווה ליקר חדש והנה מתכון מדהים (שוב באדיבות אורון) שכיכב במספר <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/12/blog-post.html">ערבי קוקטיילים</a>.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=1626503">הדאו דה ג`ין (Dao de Gin)</a></u></b></div><div style="text-align: justify;">45 מ"ל ג'ין פליימות</div><div style="text-align: justify;">15 מ"ל ליקר תפוז סיני,&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">1 כפית מי סוכר,&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">2 פירות ליצ'י מקולפים&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">2 עלי מרווה</div><div style="text-align: justify;">דש אחד של אנגוסטורה ביטרס.</div><div style="text-align: justify;"><b>הוראות הכנה:</b> מועכים בשייקר את הליצ`י, מוזגים את הליקר תפוז סיני ואת הג'ין ומערבבים עם קרח. מסננים לכוס, מוחאים כף על עלי המרווה ומניחים בכוס ומעל הכל מוסיפים דש של אנגוסטורה ביטרס.</div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-wNneznr0BS8/TzIsEqrotcI/AAAAAAAAAj4/Y28BuEPnjdc/s1600/TM+Dao+de+gin+1.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://1.bp.blogspot.com/-wNneznr0BS8/TzIsEqrotcI/AAAAAAAAAj4/Y28BuEPnjdc/s400/TM+Dao+de+gin+1.jpg" width="266" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדאו דה ג'ין<br />(התמונה באדיבות תומר יפת)</td></tr></tbody></table><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_31.html">ליקר אגסים:</a></u></b> חומצה ציטרית, זה שם המשחק. הבאצ' האחרון שלנו (שעוד רגע נכנס לבקבוקים) נעשה עם חומצה ציטרית במקום מיץ לימון- ותקראו הבאצ' הזה מדהים עוד יותר מקודמו!</div><div style="text-align: justify;">מי שרוצה בקבוק של הליקר - זה הזמן לשריין. מי שהכין בעצמו או מחזיק בקבוק כזה במזווה הנה מתכון לקוקטייל באדיבות <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2242466">אורון</a>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><u><b><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2242466">אגס אולד-פאשנד</a></b></u></div><div style="text-align: justify;">45 מ"ל ברנדי ספרדי</div><div style="text-align: justify;">15 מ"ל ליקר אגסים</div><div style="text-align: justify;">7 מ"ל סירופ אולדפאשנד (כוס סוכר מבושלת בחצי כוס של ווילד טרקי 8 עם 8 דשים של אנגוסטורה ביטרס)</div><div style="text-align: justify;"><b>הוראות הכנה:</b> לערבב בעדינות את כל המרכיבים עם קרח ולקשט בקליפת אשכולית.</div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-6F5-7IIdJms/TzItLg-n4DI/AAAAAAAAAkA/Uheo7e4w_PA/s1600/Pear+Old+Fashioned.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://2.bp.blogspot.com/-6F5-7IIdJms/TzItLg-n4DI/AAAAAAAAAkA/Uheo7e4w_PA/s400/Pear+Old+Fashioned.JPG" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">האגס אולד פאשנד</td></tr></tbody></table><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/08/blog-post.html">לימונצ'לו:</a></u></b> סוף עונת הלימונים מתקרבת – עכשיו הזמן לקנות או לקטוף. הלימונים על העץ שלנו נראים נהדר ובסופי שבוע האחרונים ישבנו וגירדנו עשרות מהם- לקראת הבאצ' הבא... בינתיים ביקבקנו באצ' חדש שהתיישן חמישה חודשים- נהדר ומרענן כרגיל. הפעם לא נשאיר מתכון, רק נספר שיש אחד כזה מדהים ומיוחד שייחשף בערב הקוקטיילים הבא. יש למה לחכות!</div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-ui_7ncke4ig/TzIw4cwb6mI/AAAAAAAAAkY/hm5ycsyVti4/s1600/limomchelo+cut.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="241" src="http://4.bp.blogspot.com/-ui_7ncke4ig/TzIw4cwb6mI/AAAAAAAAAkY/hm5ycsyVti4/s400/limomchelo+cut.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לימונצ'לו (תמונת ארכיון :-)</td></tr></tbody></table><br /></div><div style="text-align: justify;">לבסוף מילה על <b><u><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/blog-post.html">בירת הג'ינג'ר</a></u></b>- עוד להיט של הזמן האחרון. מסתבר כי אחרי שתי תערוכות <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/01/beers-2011_23.html">בירס</a> ומספר <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/12/blog-post.html">ערבי קוקטיילים</a> בהם הצגנו את הבירה ואת הדארק אנד סטורמי (קוקטייל המבוסס עליה- <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/blog-post.html">המתכון כאן</a>), סוף סוף הצלחנו להחדיר את המשקה הנהדר הזה למודעות בקליקת האלכוהול הישראלית (זה לקח רק שנתיים). לאחרונה (במקביל לתערוכת בירס) אקרמן הציגו את הבקרדי אוק-הארט בשילוב עם בירת הג'ינג'ר שלנו, אך כפי ששמענו לבירה יש יותר מדי "אופי" והבקרדי העדין נבלע בתוכה. בנוסף, ממש לפני מספר ימים בירת הג'ינג'ר שלנו כיכבה בערב קוקטיילים מוצלח שהגתה דפי רוסטמי (הבחורה היחידה בתחרויות קוקטיילים), שנערך ב"<a href="https://www.facebook.com/deli.telaviv">דלי</a>" כאחד מערבי המיקסולוגיה שעורכים שם כל יום ראשון (ונקווה שהם ימשיכו).</div><div style="text-align: justify;">דפי הסכימה לחשוף כאן את המתכון לקוקטייל שמשתמש ב<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/blog-post.html">בירת הג'ינג'ר</a> ובעוד כמה מרכיבים מאוד מיוחדים- קוקטייל ברמה גבוהה ביותר שנותן חוויה מקורית לשותה (כפי שגם אנו משתדלים לעשות <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/12/blog-post.html">בערבי הקוקטיילים</a> שלנו).</div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"><br /></div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;"><b><u>Fresh Grass</u></b></div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">לקרר כוס מרטיני</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">בשייקר בוסטון:</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">לכתוש 3 פרוסות מלפפון</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">8 עלי מרווה- למעוך עם היד ולזרוק לשייקר</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">40 מ"ל ג'ין טנקרי</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">30 מ"ל מיץ אגסים טרי</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">5 מ"ל לימון סחוט</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">20 מ"ל מי סוכר</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">לשקשק וסינון כפול לכוס המקוררת</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">בכוס: להוסיף עוד 20 מ"ל <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/blog-post.html">בירת ג'ינג'ר</a></div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">10 טיפות שמן זית קורנייקי</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="text-align: center;">קישוט: 2 עלי מרווה<br /><br />לרוויה!<br /><br /><br /></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-8487295050281799768?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-63279691465999002052012-01-26T11:30:00.001+02:002012-02-08T10:49:03.042+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-Rtz0SnA8llw/TyBCncx8DNI/AAAAAAAAAjA/_5wLcQhIuxY/s1600/talisker+dis.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="167" src="http://3.bp.blogspot.com/-Rtz0SnA8llw/TyBCncx8DNI/AAAAAAAAAjA/_5wLcQhIuxY/s320/talisker+dis.jpg" width="224" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">איך היינו רוצים לצלם בעצמינו את התמונה<br />(התמונה באדיבות קובה-סקוט)</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">כבר זמן רב רצינו לכתוב על ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Talisker">סינגל מאלט המשובח</a> שמגיע מ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Skye">האי סקאי</a>. המחשבה הראשונית היתה לכתוב פוסט שדן אך ורק בגרסת ה- 10 שנים, גרסת הבסיס המעושנת והפרועה של המזקקה. אך בהמשך עלו נושאים שונים שדרשו דיון והעמקה: מחיר הטאליסקר בארץ ובחו"ל וכן סוגיית העשן והכבול. לכן תמצאו ברשומה התייחסות ורשמים לחלק נכבד מההיצע של המזקקה המדוברת. יש משהו קסום בתזקיק המגיע ממפעל כה מרוחק, מאי פראי ששוכנים בו רק מעט מעל 9000 תושבים... משהו מחוספס וממכר כמו תפו"א שיצא ישירות מהמדורה, וטעמו הנהדר מצליח להדהים אותנו בכל פעם מחדש.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לפני שנמשיך הלאה רצינו לשרש טעות, או אולי אף הטעייה, החוזרת על עצמה בתיאור האי: בשלל אתרים בעברית רשום שחור על גבי לבן כי גרים באי כ- 300 תושבים. מאין מגיע המספר הזה? האם יש כאן מקרה של קופי פייסט? האם יש כאן טלפון שבור? נשמח לעזרה בפענוח התעלומה... בכל מקרה, אנו משתדלים לאמת פרטים לפני פרסומם, ולכן לפניכם שני קישורים בהם ניתן לצפות באוכלוסיית האי סקאי: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Skye#Overview_of_population_trends">וויקיפדיה באנגלית</a>, <a href="http://www.sspc.co.uk/Town/Isle_of_Skye">SPC Scotland</a>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בחזרה לנושא המרכזי. הדרבון הסופי לכתיבה היה רכישת מארז שלישיית טאליסקר במחיר מציאה: שלושה בקבוקונים כל אחד 200 מ"ל. הראשון בגרסת הבסיס (טאליסקר 10), השני בגרסת הדיסטילרי אדישיין (Distillery Edition 1992-2005), ובקבוקון שלישי בגרסת 18 שנים. כל זה במחיר מציאה של 30$. כדי לשים בפרספקטיבה את המחיר – בארץ 750 מ"ל טליסקר 10 עולה כ 350 שקלים, <a href="http://www.dutyfree.co.il/%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99?d=0&amp;BrandID=393&amp;ArticleID=273">בדיוטי שלנו 69.9$</a>.&nbsp;המחיר ששילמנו הינו שווה ערך ל 37.5$ לבקבוק באותו הגודל, ומעבר לכך קיבלנו 2/3 מהנוזל בגרסאות יקרות יותר.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">לחשיפת מציאה זו אחראי מני.ת שגר בארה"ב וכותב ב<a href="http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=104">פורום האלכוהול</a>&nbsp;הפעיל של תפוז. מקום מגוריו מסגיר היכן נרכשו הבקבוקים - בחנות אלכוהול ניו-יורקית שתעשה לקוראי הבלוג הזה סחרחורת... אין זו המציאה היחידה שמני גילה, הוא מצא עוד בקבוק למשפחת טאליסקר שיעשה לכולכם חשק לעזוב הכל ולטוס לניו-יורק: טאליסקר 25 שנה, חוזק חבית (57.2%) שבוקבק בשנת 2005 והמחיר: 90$. הנה קישור להודעה שמני כתב על כך בפורום: <a href="http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=104&amp;MessageId=157892193">קישור</a>.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">קריאת ההודעה הנ"ל תגלה בפניכם השערות שונות לגבי הסיבה למחיר הזול באופן שערורייתי וכן כי מדובר בסדרה ממוספרת העומדת לאזול מהמלאי. אז רעננו קשרים רחוקים וארגנו בקבוק, או בעצם שניים (את השני תביאו לנו...)</div><div style="text-align: justify;">להלן הכתובת של החנות:</div><div style="text-align: center;">Warehouse Wines &amp; Spirits</div><div style="text-align: center;">735 Broadway</div><div style="text-align: center;">(between Waverly Pl &amp; Astor Pl)</div><div style="text-align: center;">New York, NY 10003</div><div style="text-align: center;">Neighborhoods: NoHo, Greenwich Village</div><div style="text-align: center;">(212) 982-7770</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ושוב נתפזר לסיפורי מסגרת וקוריוזים מעניינים. לפני כשנה היה ויכוח סוער בפורום האלכוהול של תפוז לגבי ההבדל בין ניחוח מעושן לניחוח כבולי. אין אנו זוכרים האם הוויכוח הוצת בעקבות תיאור ויסקי המאופיין בעשן כבולי או להיפך, אך הוויכוח היה כה סוער עד שיצר טריז בין חלק מהכותבים בפורום שלא חסכו בעלבונות וגידופים.. הכל בגלל מעט עשן...<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">חשוב להבין כי מדובר בהבחנה חשובה ביותר כאשר אנו מעריכים ויסקי. אם כי שני הניחוחות הללו מגיעים מבערה של כבול המייבשת את הלתת הרטוב (כחלק הסופי של תהליך ההלתתה של סינגל מאלט), <a href="http://www.whiskymystery.org.uk/whiskyscholar.html">לכבול מאזורים שונים ניחוחות שונים</a>- בדומה לרעיון הצרפתי של טרואר: לכבול של האי סקאי ניחוח מעושן יותר מאחיו המגיעים מהאי הסקוטי איילה.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">דן "הגרזן" לוי מ-<a href="https://www.facebook.com/CubaScot">Cuba Scot</a>&nbsp;הרים את הכפפה בעקבות הוויכוח שהתנהל בפורום והחליט להציג בסדנאות הוויסקי שלו את הטאליסקר 10 לצד הלפרויג 10. הוא עשה זאת על מנת להדגים את ההבדל בין הניחוח המעושן המאפיין את הטאליסקר לבין הניחוח הכבולי המאפיין את הלפרויג. קשה לתפוס דקות זו של הבחנה ללא הסנפה מקבילה של שני הניחוחות, אך ברגע שהאסימון יורד אנו מצטיידים בעוד כלי חשוב <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_21.html">בטעימה והערכת ויסקי</a>. ההבדל בין עשן לכבול- ורק כיוון שהמאלט המיוחד הזה עוזר לנו במשימה- מגיע לו מקום של כבוד וכתבה מיוחדת אצלנו בבלוג.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9Y1oV_vdtTs/TyBCrbqeZOI/AAAAAAAAAjQ/3VWT2EY-5rM/s1600/talisker+spirit+stills.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-9Y1oV_vdtTs/TyBCrbqeZOI/AAAAAAAAAjQ/3VWT2EY-5rM/s320/talisker+spirit+stills.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ה-Spirit Stills, התמונה באדיבות קובה-סקוט</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">ללא הקדמות נוספות, הגענו סוף סוף לנוזל עצמו:</div><div style="text-align: justify;">טאליסקר מזקקים את הוויסקי שלהם בזיקוק דודי כפול, כאשר במזקקת הוואש (הזיקוק הראשון) מותקן התקן שעובד כמו פיוריפייר (Purifier), מתקן היוצר עיבוי מסוים של האדים ולכן הפרדת חלקים טובה יותר ותזקיק עדין ונקי יותר. מכאן כמובן לקוח שם המתקן על בסיס המילה &nbsp;"pure". הלתת מעושן באמצעות כבול מהאי כמחצית מהמידה הנהוגה במזקקות מהאי איילה- בין 18-22 PPM (או בעברית חלקיקים למיליון)- ואת אותם חלקיקים נרגיש בתוצר הסופי כניחוחות כבוליים ומעושנים. המזקקה משתמשת גם ב-Worm Tubs לקירור, כלומר האדים מתעבים בתוך צינור מסולסל בצורת קפיץ השוכן בתוך מיכל מים קרים- מערכת עיבוי מסורתית התורמת גם היא לטעם התזקיק. דן "הגרזן" ביקר שם וסיפר כי הוא נהנה הכי הרבה מהתזקיק שלהם "לבן" (למעשה שקוף) ישר מהמזקקה. הוא צחק איתם ואמר שלדעתו כל תהליך היישון מיותר- הם כמובן לא אהבו את הערתו...</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3HUjBfO3WNU/TyBCmSOuinI/AAAAAAAAAi4/Qyi4Gj2AaOg/s1600/talisker+condenser.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="223" src="http://3.bp.blogspot.com/-3HUjBfO3WNU/TyBCmSOuinI/AAAAAAAAAi4/Qyi4Gj2AaOg/s320/talisker+condenser.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ה-Worm Tubs המסורתיים, התמונה באדיבות קובה-סקוט</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">למזלנו יש לנו את התרשמותו של דן "הגרזן" מהתזקיק הצעיר: <b>טאליסקר New make:</b> <b>הצבע</b> שקוף "יהלום". <b>באף</b> נמצאו ניחוחות עשן ותפוחים. <b>בפה</b> הרגיש דן עשן ותבלינים ו<b>ההתרשמות הכללית</b> כללה רום, צימוקים וכמובן עשן.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">עתה הגיע הזמן לרשמי הטעימה של גרסת הבסיס, <b>טאליסקר 10 שנים (45.8%)</b></div><div style="text-align: justify;"><b>באף:</b> עץ, ווניל עשן מלווה בסירחון כבולי קל, אצות ופלפל שחור. מעט ניחוח תפוח ברקע כאשר הוספת מים מוסיפה לניחוחות הכבול, התפוח והפלפל השחור.</div><div style="text-align: justify;"><b>בפה:</b> שמנוני עם גוף בינוני. מתקתק עם ווניל, מליחות קלה בלבד, פירותי ועוקץ. העשן מתגלה בזמן הבליעה. הוספת מים תרמה לווניל ולמתיקות, כעת ניתן למצוא גם טעמי אגוזים ועוגיות שוקולד-צ'יפס וכמובן יותר עשן.</div><div style="text-align: justify;"><b>פיניש:</b> בינוני עד ארוך, מלוח מתקתק עם ווניל ועשן, נעים ומעניין.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>טאליסקר דיסטילר אדיטישן 1992-2005 (45.8%)</b></div><div style="text-align: justify;">13 שנים ביישון. הייחוד של גרסה זו היא שלאחר יישון הוויסקי בחביות ברבן העבירו אותו ליישון בחביות שרי אמורוסו (יין שרי אולורוסו כבד ומתוק). ההשפעה של היישון בחביות מורגשת מאוד בתזקיק ולחיוב, לא פלא שזו גרסת המזקקים.</div><div style="text-align: justify;"><b>באף:</b> שזיפים ועץ. עשן של שבבי עץ. השרי מורגש עם ריח מתוק של פרי אדום ויין רוזה, שילוב נהדר בין העשן לשרי. מלח מעושן, ווניל, פלפל שחור, תותים וג'ינג'ר. עם הזמן ניחוחות של כבול גם כן עולים.</div><div style="text-align: justify;"><b>בפה:</b> מתחיל מתוק ופירותי ואז מתפשט העשן. מתוק ועגול, מעט צורב אבל במידה כזו שרק מזכירה לנו שאנו שותים וויסקי ולא מים. מלח מעושן, עץ, פרי אדום, מעט בלסמי. ברגע הבליעה בשרני ומעושן- נהדר.</div><div style="text-align: justify;"><b>פיניש:</b> &nbsp;ארוך מאוד ומתקתק עם שרי וניל ויין רוזה, העשן כמובן נמצא גם בפיניש מלווה במליחות, אצות וכבוליות עדינה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>טאליסקר 18 שנה (45.8%)</b></div><div style="text-align: justify;">גרסת 18 השנה שלהם מציעה את הפרופיל יישון של גרסת הבסיס עם בגרות של עוד 8 שנים.</div><div style="text-align: justify;"><b>באף:</b> ניחוח מתקתק של ווניל עוצמתי ועוגיות עם כבול עדין ומתוק. אצות, ים, מלח, מעט פלפל שחור, פירחוניות מסויימת המלווה בדבש ישן. פירותי- פירות אדומים עם ניחוח של יין ישראלי בסגנון פורט. אחרי מעט זמן בכוס יוצאים גם ניחוחות מעושנים.</div><div style="text-align: justify;"><b>בפה:</b> קטיפתי נעים ומתוק-מלוח, גוף בינוני עד מלא עם ווניל, עוגיות דבש ופירחוניות קלה, אצות ומלח ים. עגול מאוד ומאוזן בין מתוק למלוח עם עשן שעולה ברגע הבליעה.</div><div style="text-align: justify;"><b>פיניש:</b> ארוך ומתקתק עם עץ, ווניל ועשן המלווים במליחות קלה. העשן נשאר לאורך זמן ואליו מצטרפים גם ניחוחות כבוליים לקראת בסוף.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-ac2mn9aaq48/TyBCvptIY_I/AAAAAAAAAjY/nlCmo00EABA/s1600/talisker+tasting.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="330" src="http://2.bp.blogspot.com/-ac2mn9aaq48/TyBCvptIY_I/AAAAAAAAAjY/nlCmo00EABA/s400/talisker+tasting.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שלשיית הטאליסקרים + ה-25 שנה (וכן אנו טועמים במספר כוסות)</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><b>טאליסקר 25 שנה 1980-2005 חוזק חבית (57.2%)</b></div><div style="text-align: justify;">על גבי הבקבוקים של הגרסה הזו מצוין כי הוויסקי נלקח מחביות משומשות (re-fill casks) כלומר חביות שזהו השימוש השלישי שלהם ליישון וויסקי. למה שלישי? התעשייה הסקוטית לוקחת את החביות המשומשות של תעשיית הברבן האמריקאית או את החביות המשומשות של תעשיית השרי הספרדית- כלומר שימוש אחד, ואלו חביות שנעשה בהם שימוש קודם בטאליסקר- שימוש שני. לבסוף נכנס אליהם הנוזל שבבקבוק ששהה בהן 25 שנה, אז נחשו מה גיל החביות, 35 שנה? 40 שנה? אולי יותר...</div><div style="text-align: justify;">את רשמי הטעימה קיבלנו ממני. ת מכיוון שהבקבוק שלנו יחכה להזדמנות מיוחדת בכדי להפתח. למני לעומת זאת יש כבר קילומטראז מכובד עם המאלט הנוכחי ואנו מעריכים&nbsp;מאוד&nbsp;את דעתו.</div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> זהבי עמוק.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>באף:</b> ניחוחות ים, אננס ותפוח עץ, מעט מנתה, עץ עדין וכבול מתוק,במבליק וסוכריות חמאה.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>בטעם:</b> קוגל ירושלמי, פלפל שחור,מיקס אננס תפוח שמתפתח לפירות הדר, מרמלדה, כבול מתוק, עוגיות חמאה, עץ עדין (מאד מאוזן), מנתה וקינמון. מאד מרוכז בטעמים ומאד ברור.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">עם מעט מים, גדל בנפח אבל מאבד מאד מהפריכות של הטעם.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>פיניש:</b> ארוך שמתחיל עם סיומת יבשה.</div><div style="text-align: justify;">שימו לב כי בטעימה מני מתאר ניחוחות של כבול ולא של עשן. כששאלנו אותו לגבי העניין הוא ענה: <i>"ניחוח העשן בוויסקי נבלע תחת מעטה הכבול מבחינתי... מאחר וכל עניין בחיים הוא יחסי, זה נכון שהלפרויג יותר כבולי מאשר הטאליסקר, אבל גם בטאליסקר הכבול מורגש יפה מאד. כך שאפשר להגדיר אותו כ"פחות כבולי" &nbsp;מהלפרויג. בטאליסקר הספציפי הזה הרגשתי מן כבוליות מתוקה ומאד נעימה, לא תמיד הכבול נעים לי בוויסקי. העשן לא צועק למרות שהוא כמובן קיים. עשן נטו זה עניין נדיר בעולם הוויסקי מהנסיון שלי. וויסקים שמרגישים לי עשן נטו הם ביטויים מסויימים של ארדמור שניסיתי וגם Caperdonichs."&nbsp;</i></div><div style="text-align: justify;"><i><br /></i></div><div style="text-align: justify;">תשובה רצינית ומעניינת שהובילה אותנו להמשיך ולשאול לגבי פשר הכבול בטאליסקר 25. אחת התשובות שקבלנו, תשובה שהיא בגדר שמועה בלבד, היתה כי בעבר טאליסקר היו מכינים את המאלט שלהם כבולי יותר (בהתאם להעדפת השוק) וכי בסביבות סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים הם התחילו לייצר גרסאות "מעושנות יותר", כלומר שינו את פרופיל הטעמים כך שייחד אותם מהמאלטים הכבוליים שמגיעים מהאי איילה.</div><div style="text-align: justify;">להזכירכם, את המאלט המדובר זיקקו ב-1980, כלומר עוד לפני השינוי בפרופיל הטעמים. לצורך בירור העניין פנינו לנועה, הלא היא כותבת הבלוג ההיסטורי <a href="http://www.whiskology.co.il/about/">וויסקולוגי</a>, הבלוג הראשון בעברית שעסק בוויסקי. נועה, כך מסתבר, מחזיקה בקבוק של טאליסקר 10 שנקנה בתחילת שנות ה-2000, ואנו ביקשנו את עזרתה בניסיון להתחקות אחרי המזקקה. להלן דבריה: <i>"הבקבוק שלי הוא מתחילת שנות ה-2000, לא משנות התשעים. לא זוכרת בדיוק באיזו שנה. האריזה, כפי שאפשר לראות בתמונה, מכוערת להפליא, כיאה לתקופה. אחוז האלכוהול 45.8. כדאי לציין שכמות הנוזל בבקבוק לא גדולה (כרבע בקבוק), והוא עומד אצלי במצב לא מלא כמעט 10 שנים, מה שבוודאי השפיע על טעמו. ועדיין, בטעימה מחודשת אני עומדת (חלקית) מאחורי <a href="http://www.whiskology.co.il/talisker-tasting-notes/">רשמי הטעימה שלי מ-2007</a>, בודאי בנושא העשן – מדובר בוויסקי מעושן מאוד אבל לא כבולי. ייתכן והשמועות מתייחסות לוויסקי ותיק יותר מזה שאצלי. עם זאת, בהשוואה בין טליסקר של תחילת שנות האלפיים לטליסקר של היום, הטליסקר של היום מחוויר ליד הגרסה הנשכנית ומלאת האופי של פעם."</i></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>טאליסקר 10 שנים גרסה מתחילת שנות האלפיים (45.8%)</b>, רשמי הטעימה של נועה</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-XlQ7XJcdgoA/TyBCqeUK2PI/AAAAAAAAAjI/UDdTjynmoa8/s1600/talisker+n.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-XlQ7XJcdgoA/TyBCqeUK2PI/AAAAAAAAAjI/UDdTjynmoa8/s320/talisker+n.jpg" width="199" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הטאליסקר הישן, התמונה כאמור באדיבות נועה</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><b>באף:</b> עשן מבושם בהדרים, תפוזים, המון עץ, רמזים של הל ופלפל. אחרי המתנה בכוס - עולה מעט קקאו. אחרי המתנה נוספת מגיע משהו מבושם יותר ומעט מתקתק. כמו מרמלדת תפוזים מתוקה-מרירה.</div><div style="text-align: justify;"><b>אחרי תוספת מים</b> מבצבץ קצת כבול וגם יותר מתיקות מעט דבשית. העשן כמעט נעלם ונשאר הרבה עץ (לא שרוף דווקא). מזכיר ריח של warehouse עם כל החביות.</div><div style="text-align: justify;"><b>בפה:</b> עשן ישיר וקשה, יבש ומר, כמו לנגוס בקרש ממדורה. נשאר בפה לזמן ארוך ביותר, בעיקר בחך העליון. פשוט עץ שרוף. בהמשך מגיעה חמיצות. ממש קשה להבחין במשהו מתחת לכל העשן המר/חמוץ הזה. המון עץ שרוף. מתחת לעץ מגיחה מדי פעם מתקתקות מאוד חמקמקה. גם כאן, משהו שדומה למרמלדת תפוזים מתקתקה אבל בעיקר מרה.</div><div style="text-align: justify;"><b>אחרי מים</b> - פשוט עץ שרוף. אולי מעט כבוליות במרכז הלשון אבל בעיקר הרבה עץ שרוף בחך העליון. אחרי כמה דקות נוספות, כשהוויסקי כמעט מת מעודף מים, מתחילים להרגיש את הכבוליות מבצבצת קצת יותר בבירור, אבל עדיין מדובר בתכונה זניחה לעומת העשן.</div><div style="text-align: justify;">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-6327969146599900205?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-7952696817446998182012-01-06T12:30:00.000+02:002012-01-07T20:48:18.141+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><br /><div style="text-align: justify;">הפעם נערוך שיעור מעשי בהיסטוריה, אז תישארו איתנו ובהמשך נצרף מתכון...</div><div style="text-align: justify;">כתבנו הרבה על בירות היסטוריות, על <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/blog-post.html">בירת הג'ינג'ר</a>&nbsp;ו<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/01/sage-ale.html">בירת המרווה</a>&nbsp;(שתוכלו לטעום בתערוכת Beers הקרובה).כתבנו גם על <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/ipa.html">IPA</a> כתבה שמנפצת מיתוסים ומלמדת מה באמת עומד מאחורי הסגנון שצבר פופולריות לאחרונה.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">&nbsp;אם לא קראתם את הכתבה כדאי לכם הקישור – <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/ipa.html">כאן</a>, ואם כבר קראתם אתם מוזמנים לקרוא את כתבת ההמשך של שחר הרץ שהשכיל להמשיך את הדיון המעניין- הכתבה שלו – <a href="http://beers.co.il/blog/?p=1214">כאן</a>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כבר הבנו כי בירות ה-IPA שאנו נחשפים אליהן לאחרונה מייצגות פרשנות מודרנית ושונה מהותית מהסגנון שעשה את דרכו להודו במסע מפרך בספינות המפרש והקיטור. לכן, סיקרן אותנו מאוד להבין "מה שתו החיילים הבריטיים בהודו?" היה חשוב לנו "לטעום" את ההיסטוריה כדי שנוכל להבין יותר טוב את ההווה. החלטנו במקביל לכתיבת הכתבה על <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/ipa.html">סגנון ה-IPA המקורי</a> גם לבשל בירה התואמת לסגנון, והיום, שלושה חודשים אח"כ הגיע הזמן לחשוף את הבירה ואת המתכון. אל דאגה, בתערוכת Beers הקרובה גם אתם תוכלו לטעום קצת היסטוריה...</div><br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/-qpRh8jSQfK0/TwbL4wmR8vI/AAAAAAAAAik/sEJftaitTzA/s1600/%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2597%25D7%2593%25D7%25A9%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/-qpRh8jSQfK0/TwbL4wmR8vI/AAAAAAAAAik/sEJftaitTzA/s320/%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2597%25D7%2593%25D7%25A9%25D7%2594.jpg" width="232" /></a><br /><div style="text-align: justify;">המתכון שייך למבשלת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Old_Truman_Brewery">Truman</a> הממוקמת בלונדון. למרות ש<a href="http://www.trumansbeer.co.uk/">המותג הוקם לתחייה לאחרונה</a> (2010). המבשלה אינה פעילה מעל ל-20 שנה, אך מקורותיה מצויים עוד ב-1666 כאשר &nbsp;Joseph Truman הצטרף למבשלת -William Bucknall's Brewhouse &nbsp;שם הפך למנהל מאוחר יותר. בעזרת &nbsp;Sir Benjamin Truman שהצטרף למבשלה ב-1722 המבשלה צברה תאוצה ופופולריות, מה שהוביל להקמתה של מבשלת Black Eagle שמאוחר יותר שינתה את שמה ל-Truman's וכך החל תור הזהב של המבשלה שנמשך 200 שנה... מכובד מאוד.&nbsp;</div><br /><div style="text-align: justify;">אך הבירה ששחזרנו לא בושלה בלונדון. היא בושלה במבשלה בבעלות Truman, שיועדה במיוחד לבירות הבהירות שלהם, הנמצאת בעיירה צפונית מערבית ללונדון בשם <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Burton_upon_Trent">Burton-on-Trent</a>, עיירה הידועה באיכות המים שלה ובתעשיית הבירה בה בעקבות כך.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הבירה שאנו החלטנו להכין מתוארכת ל-1883 ומקוטלגת כ-XP, קיצור של Export Pale Ale. אין אנו יודעים הרבה על יעדיה של הבירה אך אנו יכולים להעריך כי היא נשלחה לאיזורים חמים, ואנו יודעים כי המתכון משקף תקופה בה היה מחסור בכשות מייצור מקומי (אנגלי). לכן, עיקר המרירות בבירה הזו מגיע מכשות אמריקאי בשם Cluster, אבי זני הכשות האמריקאים המודרניים שאנו מכירים היום. גם בבירה שלנו הכשות היה צריך לעשות את המסע מארה"ב לארץ הקודש בדרך הקשה, קרי- בתיק שעלה איתנו על המטוס (למרות כי לאחרונה גילינו שהחלו לייבא כשות זה לארץ). אך כדי להבין עד כמה מיוחדת הבירה הזו חשוב לציין כי הבירה אינה מכילה רק זן כשות אחד אלא מכילה חגיגה שלמה של מרירות בצורת זני כשות גם מאנגליה, צ'כיה וגרמניה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">את המחקר למציאת המתכון המקורי של הבירה לא אנחנו עשינו. הכבוד והתודה מגיעה ל<a href="http://barclayperkins.blogspot.com/">רונלד פטינסון</a>- תודה רון, עתה אנו חייבים לך לא רק את הידע על ההיסטוריה מאחורי IPA אלא גם את טעמה של ההיסטוריה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">המתכון מצוי כאן (לכל מבשלי הבירה הבייתיים) ולכל אילו שאינם מעוניינים לחפור על המתכון- זה הזמן לעצור בקריאה, נשמח אם תבואו לומר שלום בדוכן של "בעליית הגג" בתערוכה.&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div style="text-align: justify;"><b>כמה הערות לבשלנים שבינינו על המתכון:&nbsp;</b></div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-OqREONgNA3g/TwiTHInFUzI/AAAAAAAAAis/8N4vlAk6uto/s1600/%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F+%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2592.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" src="http://3.bp.blogspot.com/-OqREONgNA3g/TwiTHInFUzI/AAAAAAAAAis/8N4vlAk6uto/s640/%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F+%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2592.jpg" width="368" /></a></div>מתכון כיפי במיוחד- <b>single grain</b> – בחרנו כמובן להשתמש ב Pale Ale של מונטונס האנגלים.</div><div style="text-align: justify;"><b>כשות:</b> 4 סוגי כשות. כולם פרט לקלאסטר היו זמינים בארץ, היום גם הקלאסטר זמין.</div><div style="text-align: justify;"><b>שמרים:</b> המתכון דרש Yorkshire Ale Yeast זן שמרים הנדיר גם לא במחוזותינו (קרי- לא הצלחנו להשיג) או שמרים נוזליים אחרים ששוב לא זמינים בארץ. הזן המתאים ביותר הזמין בארץ ובו השתמשנו הוא נוטינגהם אייל, אך זהו זן המייצר בירות יבשות יותר (high attenuation). תוצר זה מתאים לסגנון ה-IPA, אך בכדי לאזן את הבירה נאלצנו להוריד את המרירות מ-108 IBU ל-77 IBU . אל דאגה, הבירה עדיין מרה כמו החיים במאה שעברה!</div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-795269681744699818?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-7171357570171577942011-12-20T14:28:00.000+02:002011-12-20T14:28:41.478+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div style="text-align: justify;">השעה 2:00 בלילה, אני (נמרוד) ואורון (<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=nectar">על הבר- חלומות רטובים</a>) יושבים ואוכלים המבורגר לא מוצלח על הדרך בין ת"א לחיפה. מסכמים את הערב, מחליפים חוויות וסופרים את ה"שלל". אמנם לא נשאר מספיק רווח לשלם על ההמבורגר, אבל זה לא הפריע לנו- היינו מאושרים...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">את האירועים הללו אנו עושים מתוך אובססיה לדבר. לחבר מהתחום סיפרנו כי מטרתנו היא "שירות לקהילה" - הטעמה של קוקטיילים שיעמדו בסטנדרטים שאנו מציבים. השירות הוא גם לעצמנו - פורקן לאובססיה שמלווה את ערבנו המשותפים, ערבים של הגייה ויצירת הקוקטיילים הללו.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הרעיון לערב הזה נהגה לאחר סיום הערב הקודם בנינקאסי (<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2154460">ערב קוקטיילים קאריביים</a>) בנסיעה הקודמת מת"א לחיפה באישון לילה. באותו הערב שאלו אותנו לגבי הערבים הקודמים, על הקוקטיילים שהצגנו בעבר ומתי או היכן אפשר לטעום אותם. בין השורות ביקשו עוד ערב קוקטיילים, ובקרוב...&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הערב קרם עור וגידים במהירות. הפעם החלטנו להציג את המיטב משלושת הערבים הקודמים וכן לנסות ולהתמקד יותר בשיווק הערב כדי לנסות ולמשוך עוד אנשים, תפקיד עליו לקחתי אחריות. אורון בינתיים מיהר וסגר תאריך חדש בנינקאסי, הגה רעיון לתפריט וארגן רשימות כהילים, רכיבים ובקשות מעליית הגג: <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/10/blog-post.html">בירת ג'ינג'ר</a>, אורז'ה, גרנדין היביסקוס, <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/06/blog-post.html">ליקר קומקוואט</a>, <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_04.html">ערק-קרמבולה</a> ועוד. מיד התחלתי במלאכת ההכנה.&nbsp;</div><br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-JiJLi9JzxTc/TvB18RqyyXI/AAAAAAAAAhs/VVLQ-0oMKu0/s1600/TM+Tut+Etz.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-JiJLi9JzxTc/TvB18RqyyXI/AAAAAAAAAhs/VVLQ-0oMKu0/s320/TM+Tut+Etz.jpg" width="213" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ברנדי תות העץ בהגשה</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">רעיון נוסף שאורון העלה היה להציג תזקיקים מעליית הגג. אמנם התזקיקים אינם קוקטיילים אך אורון היה סבור שתוספת של "טעימות נקיות" לתפריט תתגלה כתוספת רלוונטית ומעניינת. מובן &nbsp;שהרעיון מצא חן בעינינו והקונספט להגשת הטעימות הללו גם כן התגבש. הצעד הראשון היה כוסות טעימה. ידענו שאנו רוצים כוסות ייעודיות, כוסות מקצועיות לטעימת כהילים. נזכרתי שדיברתי עם היבואן של גלינקירין בארץ בתערוכת הסומלייה האחרונה וכרטיס הביקור היה עדיין בארנק. בחור נחמד ענה לי בצד השני, אלי כלאכודה, מנהל השיווק עמו שוחחתי בתערוכה ובפניו התלוננתי על כך שחסרות תמונות של כוסות באתר היבואן. אלי, חיפאי, קפץ אלי הביתה עם דוגמיות וכבר כשהגיע סיפר שעדכן את האתר. בחרתי את הכוסות המתאימות- כוסות טוליפ עם רגל בעיצוב זהה לגלנקירין אך בנפח מעט גדול יותר. הצעד השני היה בקבוקוני טעימה בנפח 30 מ"ל שיוגשו לשולחן לצד הכוסות. בקבוקונים אלו יחסכו את הצורך במדידת הנוזל, ולדעתנו מרשימים לצד הכוסות. להשלמת ההגשה נדרשה גם פיפטה להוספת מים. תכננו להגיש תזקיק אחד "בחוזק חבית" ולכן תידרש מהילה במים לפני השתייה. מטרת המהילה במים הינה "לפתוח" את המשקה על מנת לחוש יותר בבירור את ניחוחותיו וכן על מנת להוריד את החוזק האלכוהולי והצריבה האלכוהולית בפה שמפריעה ליכולת להרגיש את הטעמים. תהליך בחירת התזקיקים להגשה כלל הטעמת כמה חברים בכדי לקבל את חוות דעתם, ולבסוף הוחלט להגיש: <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/08/3-2008.html">רום 2008</a> 3.5 שנות יישון (46%) וברנדי תות עץ בן חצי שנה ובחוזק 55%.&nbsp;</div><br /><div style="text-align: justify;">נותרנו עם התפריט לערב. אהבתי את התפריט הקודם שאורון עיצב לערב הקוקטיילים הקריביים- תפריט שליד כל קוקטייל נמצא ציור שמייצג אותו. רציתי לקחת את התפריט לרמה הבאה ולצורך כך נעזרנו באחות שעוד-לא-יצא-לכם-להכיר למשפחת רוזנבלט, רותם, שציירה לנו תפריט בכישרון רב- זה המקום &nbsp;להודות לה על ההשקעה והתוצאה הנהדרת!</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-yLY_gNUgufc/TvB3ywI29hI/AAAAAAAAAiM/MbuyjoKxkZw/s1600/%25D7%25AA%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2598+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%2599+%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25A1%25D7%2590+1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="282" src="http://4.bp.blogspot.com/-yLY_gNUgufc/TvB3ywI29hI/AAAAAAAAAiM/MbuyjoKxkZw/s400/%25D7%25AA%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2598+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%2599+%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25A1%25D7%2590+1.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תפריט ערב הקוקטיילים הסתווי</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">שבת בבוקר לפני הערב המדובר. התחלתי בקטיף גרנישים בגינה החיפאית שלי: לוונדר, עלי הל ולמונגראס. העמסות של ערימות בקבוקים לאוטו, העמסות של ערימות עוד יותר גדולות של בקבוקים אצל אורון ונסיעה לחולון. קטיף לימונים, סחיטת לימונים, הכנת גרנישים, סחיטת אשכולית אדומה, ועוד ועוד הכנות עליהם אורון היה אמון בזמן שאחי ואני עשינו שפייה לבירה נוספת אותה נציג בתערוכת בירס הקרובה (על כך בפוסט אחר). בשש בערב כבר התייצבנו בנינקאסי.&nbsp;</div><br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-M0OIN1cmTNI/TvB2CJSfgJI/AAAAAAAAAh8/2C3N6siKijI/s1600/TM+Keren.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-M0OIN1cmTNI/TvB2CJSfgJI/AAAAAAAAAh8/2C3N6siKijI/s320/TM+Keren.jpg" width="212" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מאחורי ערימה של שייקרים מלוכלכים,<br />אפשר לראות את קרן נותנת יד</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">דן היה הראשון להגיע ואליו הצטרפו במהרה חברים רבים. שולחן "<a href="http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=104">פורום יין ואלכוהול</a>" הסתדר ספונטאנית במרכז הרחבה ואורון כבר עמל במרץ על הכנת הקוקטיילים בזמן שאני דילגתי בין השולחנות והסברתי לכל דורש על הערב בכלל ועל הקוקטיילים &nbsp;בפרט. ניסיתי לספר את הסיפור מאחורי כל קוקטייל או סתם להתעדכן ולשמוע חוויות מהערב תוך כדי. בסביבות השעה 21:00 &nbsp;(או כך אני חושב כי איבדתי תחושת זמן) הפאב היה עמוס ומלא במכרים וחברים מהתחום ובכלל.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">בשלב זה היינו בקצה גבול היכולת שלנו, הפאב היה מלא, מלצר אחד, מארח אחד (עבדכם הנאמן) ואורון שמשקשק קוקטיילים בשתי ידיים. מזל שקרן הנפלאה (כותבת הבלוג: <a href="http://beerdrinking.wordpress.com/">קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל</a>) קפצה מאחורי הבר לתת לו יד והצילה את המצב- תודה לך קרן! בכל רגע נתון היו יותר שייקרים מלוכלכים מנקיים וענת בעלת הבית גם כן השילה שרוולים ונכנסה מאחורי הבר לעמדת שטיפת הכלים- כמעט 80 קוקטיילים יצאו וזה לא כולל "פינוקים"... אורון מספר שברגע לחץ אחד הוא קלט 5 הזמנות של שולחנות כ"א 5 קוקטיילים שונים (5*5=25 קוקטיילים להוציא מיד) רגע של הלם, ייאוש, אסיפת כוחות ו...הסתערות!</div><br /><br /><div style="text-align: justify;">אם אומרים שתמונה שווה אלף מילים –אז תמונה של תומר יפת שווה אלפיים. לפניכם הוויז'ואל המדהים שלו של חלק מהקוקטיילים שהוגשו בערב:</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-JjP5sjGnL8w/TvB1yl38IpI/AAAAAAAAAhk/FOyCTLbSios/s1600/TM+tahalucha+2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-JjP5sjGnL8w/TvB1yl38IpI/AAAAAAAAAhk/FOyCTLbSios/s1600/TM+tahalucha+2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://3.bp.blogspot.com/-JjP5sjGnL8w/TvB1yl38IpI/AAAAAAAAAhk/FOyCTLbSios/s400/TM+tahalucha+2.jpg" width="266" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התהלוכה: שוב ליקר קומקוואט מעליית הגג, <br />וויסקי מעושן ותותים</td></tr></tbody></table><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-rgP5mRy86Vo/TvB1ub2A2uI/AAAAAAAAAhc/7FhtndhrBRE/s1600/TM+Dao+de+gin+2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-rgP5mRy86Vo/TvB1ub2A2uI/AAAAAAAAAhc/7FhtndhrBRE/s400/TM+Dao+de+gin+2.jpg" width="266" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדאו דה ג'ין: ליקר קומקוואט מעליית הגג,<br />&nbsp;ג'ין, ליצ'י ומרווה</td></tr></tbody></table><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-JjP5sjGnL8w/TvB1yl38IpI/AAAAAAAAAhk/FOyCTLbSios/s1600/TM+tahalucha+2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><br /><br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-7Fw8_2BXXq8/TvB2JBRRY4I/AAAAAAAAAiE/4k-9bISdz2o/s1600/TM+Dark+n+stormy+2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-7Fw8_2BXXq8/TvB2JBRRY4I/AAAAAAAAAiE/4k-9bISdz2o/s400/TM+Dark+n+stormy+2.jpg" width="265" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">&nbsp;Dark N Stormy<br />עם בירת ג'ינג'ר מעליית הגג</td></tr></tbody></table><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-v2X6XlO-qEA/TvB1-Yncp-I/AAAAAAAAAh0/Hk65n_CoWaY/s1600/TM+Rum.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-v2X6XlO-qEA/TvB1-Yncp-I/AAAAAAAAAh0/Hk65n_CoWaY/s400/TM+Rum.jpg" width="266" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">רום אצוות 2008 מעליית הגג (3.5 שנים)</td></tr></tbody></table><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div style="text-align: justify;">הלחץ נרגע בסביבות 22:30, הפאב מעט התרוקן, ואני נכנסתי מאחורי הדלפק להכין "פינק אנד פלאפי" קוקטייל צ'ופר, תוספת וקדימון לערב הקוקטיילים הבא- תפריט 2 לליקרים מעליית הגג. הקוקטייל פרי יצירתו של אורון משתמש בגרנדין היביסקוס מעליית הגג, <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_04.html">ערק קרמבולה</a> מעליית הגג, אשכולית אדומה, חלבון ביצה, שקשוק ובסוף סיפולוקס סודה- התוצאה קצף ורוד ואוורירי מרענן וטעים, מי שטעם כבר יודע שיהיה כדאי להגיע לערב הבא - ערב התפריט השני!</div><br />עד אז, זהו סיכומי האישי...<br /><br /><div><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-717135757017157794?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-73330360620514196742011-11-21T17:51:00.001+02:002011-11-23T09:11:23.146+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div><div style="text-align: justify;">לאורך השנתיים האחרונות גילינו הרבה סקרנות בסביבתינו לגבי הקוקטיילים שהצגנו בשלושת הערבים הקודמים. חלקכם הייתם בשני ערבים, חלק באחד ולמיעוט שהביע רצון עדיין לא יצא להשתתף... אז חשבנו שהגיע הזמן להציג לכם את המיטב משלושת הערבים שהיו בערב אחד חדש וסתווי.</div></div><div><div style="text-align: justify;">בעקבות ההצלחה של הערב הקודם החלטנו להמשיך עם אותו הקונספט: ערב חופשי, ללא הרצאות וסדר זמנים- רק תפריט קוקטיילים אחד מיוחד וצוות נוירוטי מסביב...</div></div><div><div style="text-align: justify;"><br /><br /><b>לסקרנים מביניכם, להלן כמה קישורים מערבינו הקודמים:</b></div></div><div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div><div style="text-align: justify;">סיכומו של אורון לערב הראשון: <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=1715668">קוקטיילים מודרניים לליקרים ביתיים</a></div></div><div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">סיכומו של אורון לערב השני: <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=1899207">ערב קוקטיילים וסיגרים</a></div><div style="text-align: justify;">גם רותם פרץ כתב על אותו הערב: <a href="http://vineyard.co.il/2011/03/25/%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/">ערב קוקטיילים- יין ואוכל מישראל</a></div><div style="text-align: justify;">תמונות מהערב השני באדיבות צילום משכר: <a href="https://picasaweb.google.com/116019924406480585108/ashdTC?gsessionid=_1DdM2MzuuTxQuWBRrQLng">אלבום ראשון</a> ו<a href="https://picasaweb.google.com/116019924406480585108/rzfweC?gsessionid=aaexVuIif-Rvn4FjzP1uCA">אלבום שני</a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">סיכומו של אורון לערב השלישי: <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2154460">ערב טיקי</a></div><div style="text-align: justify;">וויזואל מדהים מדף הפייסבוק של צילום משכר: <a href="https://www.facebook.com/media/set/?set=a.246321475420321.83649.158824960836640&amp;type=1">ערב קוקטיילים קאריביים</a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div>ולבסוף ההזמנה:<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-F1NEhF45DIA/Tsp-PVMQViI/AAAAAAAAAfU/ij0uYZQci2Q/s1600/invitation.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="480" src="http://3.bp.blogspot.com/-F1NEhF45DIA/Tsp-PVMQViI/AAAAAAAAAfU/ij0uYZQci2Q/s640/invitation.jpg" width="640" /></a></div><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-7333036062051419674?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-90470431610548503592011-11-13T17:48:00.000+02:002011-12-13T18:09:34.994+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">הדיון על טעימה עיוורת התחיל דווקא בעקבות ביקור ביקב. מטבע היותי בת זוגו של ייצרן אלכוהול (מכור ואובססיבי לדבר כפי שהקוראים הקבועים וודאי יודעים) עברתי טרנספורמציה: מבחירת אלכוהול לפי מידת השכרות אליה אגיע (וודקה זולה עם תפוזים בבקשה) לחובבת סוגי אלכוהול שונים עם טעם מובחן והעדפות מגוונות. כהרגלי בקודש הצהרתי במהלך הביקור כי יין שיראז אינו לטעמי, ולאחר שטעמתי אותו החמצתי פנים, הוא באמת לא טעים! אך לאחר תום סבב הטעימות, תהיתי האם באמת השיראז "לא טעים" לי, או שמה החמצת הפנים נובעת בעיקר מהחלטתי המוקדמת, והידיעה כי היין אותו אני טועמת הינו שיראז. ייתכן שאם הייתי מאמינה כי זהו קברנה פרנק, אליו יש לי חיבה מסוימת, הייתי חושבת שהיין טעים?</div><div style="text-align: justify;">ומה הקשר לתזקיקים של נמרוד ויותם? מבחינתי, כל משקה בעל אחוז אלכוהול מעל 40% מתמצה ב:</div><div style="text-align: justify;">אף- אלכוהולי, שורף</div><div style="text-align: justify;">פה- מר, מר, מר</div><div style="text-align: justify;">פיניש – מר, מר, מר, תנו לי משהו אחר לשתות כדי לתקן את הטעם!</div><div style="text-align: justify;">לעומתי, נמרוד מוצא מגוון ניחוחות וטעמים בתזקיקים שלו: ווניל, שוקולד, פירות, חמאה וכדומה, והוא אף יודע לציין כי תזקיק X עולה על תזקיק Y מבחינת הניחוח, בעוד שתזקיק Z עולה על שניהם והינו מופלא ונהדר.</div><div style="text-align: justify;">בעקבות התהיות שלי לגבי סלידתי התפיסתית משיראז, וחוסר היכולת שלי לזהות אף ניחוח או טעם בתזקיקים, עלתה השאלה – האם נמרוד באמת מבחין בכל הריחות והטעמים הללו, או האם זיהויים נובע מעצם הידיעה המעמיקה שלו על מה שהוא טועם כיצרן שלהם? למשל, האם ייתכן כי הוא מריח ניחוח אפרסק בתזקיק אפרסקים כי הוא יודע &nbsp;שמדובר בתזקיק אפרסקים?&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">נמרוד, כמובן, קפץ על האתגר: ערב טעימה עיוורת לתזקיקים.</div><div style="text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-T44tHRaaBU0/Tr6EujOOapI/AAAAAAAAAfE/7j6OnMHvPzs/s1600/%25D7%2598%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2594+60.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="243" src="http://1.bp.blogspot.com/-T44tHRaaBU0/Tr6EujOOapI/AAAAAAAAAfE/7j6OnMHvPzs/s320/%25D7%2598%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2594+60.jpg" width="320" /></a>ההיערכות הייתה יחסית קלה. תשע מבחנות נרכשו, לתוך כל אחת נמזג תזקיק שונה ולכל מבחנה הוצמדה מדבקה עם שם התזקיק. כיסינו את עיניו של נמרוד (לתזקיקים יש צבע שונה, ולכן גם המראה שלהם יכול להשפיע על יכולת הזיהוי, ובהתאם על תפיסת הטעם).&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">נמרוד טעם כל תזקיק בנפרד ואני תיעדתי את רשמיו, כולל זיהוי, אחוז האלכוהול, ורשמי טעימה (אף, פה, פיניש).&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">לפני הפירוט על כל אחד מהתזקיקים, כמה מילים על התרשמותי מהניסוי. ראשית, הייתי מופתעת לטובה מיכולת הזיהוי של נמרוד. מסתבר שהוא באמת מרגיש טעמים וניחוחות שונים בנוזלים האלכוהוליים השורפים והמרים הללו. חלק מהתזקיקים זוהו כבר בהרחה או בטעימה הראשונה. חלק זוהו נכונה לאחר מספר רב של טעימות, ובכך הפתיעו עוד יותר.</div><div style="text-align: justify;">אציין כי גם בתזקיקים שלא זוהו נכונה, היו אלמנטים מבוססי אינטואיציה נכונים. למשל, אחד מתזקיקי הרום זוהה מיידית כרום, וגם לגבי הטעם צוינה המילה רום. אך כמה טעימות לאחר מכן, שכללו הוספת מים לכוס, הצליחו לבלבל את האויב, ומאותו הרגע התזקיק זוהה כתזקיק אפרסקים עם טעם אפרסקים בולט. נחשו את תגובתו של נמרוד כמה טעימות לאחר מכן, כשהגיע לתזקיק האפרסקים האמיתי, אותו זיהה מיידית...</div><div style="text-align: justify;">דוגמא נוספת הייתה תזקיק שזוהה כ"רום שמרי רום" אך נמרוד ציין מספר פעמים את טעם הקרמבולה הבולט. חבל שהוא לא דבק באינטואיציה הראשונית שלו לפיה גילה את הקרמבולה בתזקיק.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">עוד זיהוי מוטעה אך מעניין היה לתזקיקי תות העץ. בעוד ששניהם זוהו כתות עץ, חל בלבול מעניין בין השניים, כאשר המיושן זוהה כלבן ולהפך. מאחר ושניהם זוהו נכונה כתזקיקי תות עץ, עולה השאלה עד כמה תרם היישון לטעם ובאיזה אופן. ייתכן וכי במקום להוסיף טעמי עץ, כפי שהיה מצופה, היישון דווקא הוסיף טעמים אחרים וגרע מטעמי העץ? לטעמי זוהי שאלה בעלת השלכות יישומיות, מאחר וייתכן שתשפיע על אופן הייצור העתידי. וכאן חשיבות הערב - שאלה זו לא הייתה עולה ללא ערב הניסוי, בו ניתן &nbsp;היה להגיע לדקויות ולניואנסים המחודדים של הטעם, ללא השפעות חיצוניות של ידיעה מוקדמת. &nbsp;</div><div style="text-align: justify;">אם לסכם, תוצאות הניסוי מראות, בעיני, כי התשובה לשאלתי אינה חד משמעית. מצד אחד, ברורה הייתה יכולת הבחנה וזיהוי טעמים מסוימים ומובחנים בתזקיקים השונים. מאידך, בחלק מהתזקיקים הופיעה השפעה תפיסתית. ומה הלאה? טעימה עיוורת לשיראז כמובן...</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-14eV_SGudcA/Tr1i0EkzfUI/AAAAAAAAAe0/JZtq5icYsHA/s1600/%25D7%25AA%25D7%2596%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="267.3" src="http://3.bp.blogspot.com/-14eV_SGudcA/Tr1i0EkzfUI/AAAAAAAAAe0/JZtq5icYsHA/s400/%25D7%25AA%25D7%2596%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="440" /></a></div>וכעת נמרוד יכניס אתכם לפרטים מנקודת מבטו:<br /><div style="text-align: justify;"><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_21.html">הטעימה</a> היתה עיוורת מילולית ולא יכולתי לראות דבר. מיששתי את דרכי אל עבר הכוסות מתפלל שלא אפיל ואשבור אותן. אך זה לא היה החלק הקשה בסיפור: האתגר האמיתי היה לנסות לזהות את כל תשעת המשקאות. אמנם את כולם הכנתי בעצמי ואת כולם הכרתי היכרות אינטימית, אך חלקם היו זהים בחומרי הגלם שלהם וחלקם באורך היישון- אשר לא היה ארוך במיוחד ולא עלה על חמישה חודשים. ספק אם יישון כל כך קצר יכול ליצור הבדלים משמעותיים או אפילו מורגשים. שלא לדבר על השפעת השיכרות הבלתי נמנעת לקראת סוף הטעימה ...&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">הזיהוי אכן היה קשה ולא האמנתי עד כמה חזק הוא הכוח של שיכנוע עצמי. נראה כי כל פעם שהכנסתי לעצמי רעיון לראש- התחלתי להרגיש את הטעמים המצופים- גם אם הם לא היו שם באמת...</div><div style="text-align: justify;">בניסיון הראשון הצלחתי לזהות שלושה מתוך תשעת התזקיקים, אם כי זיהיתי נכונה את תזקיקי התות עץ אך החלפתי בין הברנדי תות עץ המיושן לתזקיק התות עץ הלא מיושן.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לאחר כמה ימים החלטתי לעשות טעימה שנייה, לנסות ולשפר ולחדד את חוש הטעם והריח. בפעם השנייה הצלחתי לזהות חמישה מתוך תשעת התזקיקים. הייתי מאוד מבסוט מהשיפור אם כי כמו שתיווכחו יכולת הזיהוי שלי לא היתה עיקבית בכל התזקיקים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><br /><b><u>ברנדי תות עץ מיושן</u></b><br /><b>פרטים:</b> ברנדי העשוי מתותי עץ שעבר שני זיקוקים והתיישן באלון כבר 4 חודשים.<br /><b>תאריך הזיקוק:</b> 18/6/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 55%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> תות עץ לא מיושן<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> לא חזק 40% פלוס<br /><b>באף:</b> שוקולד לבן, מעט גרגירי יער.<br /><b>בפה:</b> גוף מלא. שוקולד לבן, שוקולד חלב, תות עץ גרגירי יער וחמאתיות מורגשת.<br /><b>פיניש:</b> ארוך, גרגירי יער שוקולד לבן ופירות יער, ממשיך וממשיך, מצויין. חמאתיות גם בפיניש.<br /><b>מחשבות בעיקבות הטעימה והתוצאות:</b> לא זיהיתי את העץ כאן בתזקיק, כנראה הוא מצטרף לטעמי השוקולד של הברנדי. העץ והזיקוק הכפול כנראה גם אחראיים לכך שהברנדי מרגיש הרבה פחות חזק ממה שהוא, או שמה מהר מאוד התחלתי עם השכנוע העצמי ו"הרגשתי" % אלכוהולי שמתאים לתות העץ הלא מיושן.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b>&nbsp;תות עץ מיושן<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> 50% +<br /><b>באף:</b> עץ, שוקולד לבן, לא צורב באף<br /><b>בפה:</b> מתיקות, שוקולד, מרגיש כמו תות עץ, חזק אלכוהולית<br /><b>פיניש:</b> ארוך, תות עץ, פירות יער אדומים, חמאתי, שוקולדי, שוקולד לבן.<br /><br /><br /><b><u>תות עץ לבן</u></b><br /><b>פרטים:</b> חלק מהגוף של זיקוק ראשון של התות עץ, לא התיישן בעץ.<br /><b>תאריך הזיקוק:</b> 27/5/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 46%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> תות עץ מיושן<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> לא חזק 40%+<br /><b>באף:</b> עשבוני ופרחוני, חומץ בלסמי ומעט פנולי- מרגיש צעיר.<br /><b>בפה:</b> גוף מלא, מתקתק, חמאה ושוקולד.<br /><b>פיניש:</b> בינוני באורכו של שוקולד לבן.<br /><b>מחשבות בעיקבות הטעימה והתוצאות:</b> לא הרגיש חזק ולא זיהיתי עץ- למה לעזאזל חשבתי שזה התות עץ המיושן?<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> רום לבן<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> 40% +<br /><b>באף:</b> ריח ירוק, פרחוני, משהו חמצמץ, מזכיר חמציצים בריח, מאוד עשבוני. עם מים הופך ליותר פרחוני, יסמין.<br /><b>בפה:</b> שמנוני, שמן זית, עשבוני, שוקולד לבן. אחרי הוספת מים: מרגיש יותר יסמין, מתיקות של צוף.<br /><b>פיניש:</b> ארוך, עשבוני, ירוק, אחרי מים: מתקתקות של צוף.<br /><b>מחשבות בעקבות הטעימה והתוצאות:</b> בפעם השנייה הייתי רחוק מאוד, מבין פרופיל הטעמים זיהיתי רק את השוקולד הלבן- כוחה של <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%94">סוגסטיה</a>.<br /><br /><br /><b><u>תזקיק בירה</u></b><br /><b>תאריך הזיקוק:</b> 19/9/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 60%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ: </b>תזקיק בירה (זוהה מיד)<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> מעל 60%<br /><b>באף:</b> פנולים וכשות. אח"כ דגנים, צריבה אלכוהולית מאוד קלה.<br /><b>בפה:</b> ירוק, עשבוני, כשות. שוב מאחרי זה המון לתת, לתת קלוי. פנולים מורגשם לקראת הסוף-משמע צעיר מאד וצריך עוד זמן התיישנות.<br /><b>פיניש:</b> קצר, פנולי ועשבוני.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> &nbsp;תזקיק בירה<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> 60% +<br /><b>באף:</b> פנולי, כשות, עשבי, לתת.<br /><b>בפה: </b>כשותי, עשבוני, פנולי, צעיר.<br /><b>פיניש:</b> ארוך, מתחיל עשבוני, בסוף קצת לתת קלוי.<br /><br /><br /><b><u>רום לבן</u></b><br /><b>פרטים:</b> רום לבן שנעשה ממיץ קנה סוכר מורתח ומצומצם שדולל והותסס (בדומה לתהליך שעושים ב- rum Zaccapa).<br /><b>תאריך הזיקוק: </b>9/5/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 43%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> ברנדי אפרסק<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> לא חזק 40%<br /><b>באף:</b> רום אגריקול, עשבוני, יוד, פירחוניות מוזרה. בהרחה מאוחרת: אפרסקי.<br /><b>בפה:</b> מלא בטעמים, גוף מלא, פירחוני עגול וחלק. בטעימה מאוחרת: אפרסקי, מתוק תותים ותפוחים.<br /><b>פיניש:</b> ארוך פירותי, פרחוני, אפרסקי, בלסמי, תותים, מתוק קטיפתי וקרמי.<br /><b>מחשבות בעקבות הטעימה והתוצאות:</b> שוב, גם כאן אפשר לראות את נפלאות הפסיכולוגיה בהרחה והטעימה המאוחרות.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> רום שמרי רום (יכול להיות קרמבולה)<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> באיזור 60<br /><b>באף:</b> צוף, ירקרק עדין, חמיצות, יחסית פרחוני, מזכיר את האפרסקים, מזכיר את הרום.<br /><b>בפה:</b> גוף בינוני, אפילו מלא, תפוזיות, צוף.<br /><b>פיניש:</b> צוף, תפוזיות.<br /><br /><br /><b><u>רום שמרי רום</u></b><br /><b>פרטים:</b> רום שהותסס בעזרת שמרי רום יעודיים וזוקק לאחרונה.<br /><b>תאריך הזיקוק: </b>17/10/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 62.5%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ: </b>ברנדי פסיפלורה<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> מעל 50%<br /><b>באף: </b>דבשי מאוד ומבושם, עם ניחוחות של עץ המחברים את הכל, נהדר. אחרי הוספת מים האף מעט אלכוהולי אך מגלה ריחות פריחה וביניהם ריחות יסמין.<br /><b>בפה: </b>פירותיות ודבשיות. צריבה אלכוהולית קלה על הלשון, הרבה רבדים של פירות רעננים ופירות טרופיים. מרגיש כי התזקיק צריך עוד זמן אבל הוא אדיר!<br /><b>פיניש:</b> פירותי וארוך מאוד, פירות טרופיים שוב אשר מתחלפים לתה שחור איכותי (בדומה לגראפה).<br /><b>מחשבות בעקבות הטעימה והתוצאות:</b> כאן זיהיתי ריח עץ שכמעט ולא היה קיים (התזקיק צעיר והתישן פחות משבועיים). למרות זאת מאוד נהניתי ממנו וכנראה בגלל זה הערכתי שזהו ברנדי הפסיפלורה שאני "יודע" שאני ממש אוהב- נפלאות השכנוע העצמי.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> ברנדי קרמבולה<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער: </b>60% +<br /><b>באף: </b>דבשיות של קרמבולה עם חמיצות, קצת ירקרקות.<br /><b>בפה:</b> עץ, הרבה דבש, חמיצות קלה<br /><b>פיניש:</b> ארוך ומתוק.<br /><br /><br /><b><u>ברנדי פסיפלורה</u></b><br /><b>פרטים:</b> תזקיק פסיפלורה שבנוסף על יישון במיכל זכוכית על שבבי אלון, התיישן תקופה של שבועיים וחצי בחבית אלון קטנטנה של 3 ליטר שהעניקה לברנדי הרגשה בוגרת מאוד לגילו.<br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-pkd5ElwhRdE/Tr1lEJlCL8I/AAAAAAAAAe8/_kdiaLNZ-UM/s1600/passion+brandy+border.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="241" src="http://1.bp.blogspot.com/-pkd5ElwhRdE/Tr1lEJlCL8I/AAAAAAAAAe8/_kdiaLNZ-UM/s320/passion+brandy+border.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הברנדי פסיפלורה בחבית</td></tr></tbody></table><b>תאריך הזיקוק:</b>&nbsp;9/8/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 57%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> תות עץ מיושן<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> מעל 50%<br /><b>באף:</b> פרחוניות, קצת ווניל, הרבה פירות יער ושוקולד לבן. לאחר זמן מה הפירות יער התחזקו, נעלם השוקולד ועלו ריחות של עץ ופריחה.<br /><b>בפה:</b> גוף בינוני, מתיקות קלה ושמנוניות נעימה בפה. פירותיות ומאפיינים שמזכירים לי את הפסיפלורה עם הוספת מים (ולמרות שמצאתי מאפיינים שמזכירים פסיפלורה זיהיתי אותו כתות עץ מיושן)<br /><b>פיניש:</b> בינוני עם משהו ענבי הדומה לפיניש של קונייאק, שוקולדי.<br /><b>מחשבות בעקבות הטעימה והתוצאות:</b> העץ היה מורגש מאוד וכנראה שבגלל זה חשבתי שזהו התות עץ המיושן (התזקיק כמעט הכי מיושן מהחבורה). לאחר שעלתה מחשבה של התות עץ "נמצאו" הריחות של השוקולד שידעתי שמאפיינים את תזקיק תות העץ.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> ברנדי פסיפלורה (בפעם השנייה הזיהוי נכון)<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> 50% +<br /><b>באף:</b> עץ, מבושם, מנגו, פרחוני. אחרי מים: קוניאק באף, פרחוני.<br /><b>בפה:</b> טוב, מצוין, עץ מאוד פרחוני, פירותי, עדין, טרופי, דבשי, מתקתק. אחרי מים: חמאתיות, קטיפתיות, וניל, דבש.<br /><b>פיניש:</b> בינוני, מתקתק, דבשי.<br /><b>מחשבות בעקבות הטעימה והתוצאות: </b>ממש אהבתי את הברנדי פסיפלורה בשתי הטעימות, גם מצאתי בשתיהן מאפיינים של קונייאק. הברנדי פסיפלורה נהדר והוא בהחלט בוגר מאוד לגילו!<br /><br /><br /><b><u>ברנדי קרמבולה</u></b><br /><b>פרטים:</b> ברנדי העשוי <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/search/label/%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%94">מפירות הקרמבולה הגדלים בחצר ביתנו</a>, הברנדי הבוגר ביותר בטעימה (רק 5 חודשים, כן?).<br /><b>תאריך הזיקוק:</b>&nbsp;1/5/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 64%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> רום שימרי רום (אך התלבטתי בין זיהוי זה לבין הקרמבולה)<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> חזק 60%+<br /><b>באף:</b> ירוק פרחוני, לא מיושן. אחרי מים ירוק ועשבוני.<br /><b>בפה:</b> ירוק פרחוני עם עקיצה אלכוהולית. אחרי מים: קטיפתי ומתקתק.<br /><b>פיניש:</b> בינוני<br /><b>מחשבות בעיקבות הטעימה והתוצאות:</b> כבר הייתי לקראת סוף הטעימה, מעט שתוי וללא אנרגיות להשקיע בניתוח התזקיק.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b>&nbsp;תות עץ מיושן<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b>&nbsp;50% +<br /><b>באף:</b> תות עץ, שוקולד חלב, פירות יער, עץ, ווניליות קלה.<br /><b>בפה: </b>מרגיש יותר חזק אלכוהולית בפה, צריבה אלכוהולית, פירות יער, גוף בינוני עד מלא, שוקולד מריר, שוקולד חלב<br /><b>פיניש:</b> אלכוהולי, פירות יער ושוקולד לבן.<br /><br /><br /><u><b>ברנדי אפרסקים</b></u><br /><b>פרטים:</b> ברנדי אפרסקים שיושן עם הרבה שבבי עץ שהיו <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/12/2010.html">בקברנה סובניון 2010 מעליית הגג</a>.<br /><b>תאריך הזיקוק:</b>&nbsp;6/9/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b> 60%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> ברנדי אפרסקים (זוהה מיד והתבאסתי מיד כי הבנתי שטעיתי בזיהוי קודם)<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> מעל 50%<br /><b>באף:</b> יין, המון חומץ בלסמי, פירות מבושלים, אפרסק ותותים.<br /><b>בפה:</b> גוף מלא, מתוק עם אפרסק מבושל.<br /><b>פיניש:</b> ארוך של אפרסקים מבושלים.<br /><b>מחשבות בעקבות הטעימה והתוצאות: </b>גילוי נאות, אני הכי פחות אוהב אותו- עוצמות הטעם כאן הם יותר מדי בשבילי, יותר מדי מתוק ויותר מדי בלסמי.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> ברנדי אפרסקים<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b>&nbsp;יודע ש 60% אבל מרגיש פחות, אולי כי מתוק.<br /><b>באף:</b> בלסמי, כבד, מתוק, קרמלי<br /><b>בפה:</b> קרמל, בלסמי, מתוק, גוף מלא, אפרסקי, תותים בסוף.<br /><b>פיניש: </b>תותי, הופך לאפרסקי, בומבסטי, מתוק.<br /><br /><br /><b><u>תזקיק פירות טרופיים&nbsp;</u></b><br /><b>פרטים:</b> זיקוק שלישי לשאריות מתזקיקי האפרסקים, קרמבולה, פסיפלורה ותות עץ.<br /><b>תאריך הזיקוק:</b>&nbsp;2/10/2011<br /><b>חוזק אלכוהולי אמיתי:</b>&nbsp;67%<br /><br /><b>טעימה ראשונה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> תזקיק פירות טרופיים<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער:</b> מעל 50%<br /><b>באף:</b> צריבה אלכוהולית, שוקולד לבן וגרגרי יער מלווים בממש מעט ריח של עץ.<br /><b>בפה:</b> צורב אלכוהולית, גוף בינוני, מרגישים תות עץ, שוקולד לבן גרגרי יער ודובדבנים. מרגיש צעיר וצריך עוד זמן להתיישן.<br /><b>פיניש:</b> ארוך, הרבה שוקולד לבן ופירות יער אדומים.<br /><br /><b>טעימה שנייה, רשמים:</b><br /><b>זוהה כ:</b> תזקיק פירות טרופיים<br /><b>חוזק אלכוהולי משוער: </b>&nbsp;אחוז גבוה<br /><b>באף:</b> תות עץ, צריבה אלכוהולית.<br /><b>בפה:</b> קצת מהכל – תות עץ, פסיפלורה, אפרסקים<br /><b>פיניש:</b> ארוך, אלכוהולי בפה.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-9047043161054850359?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-43405811361847293222011-10-29T20:32:00.000+02:002011-10-30T11:24:45.055+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">שוב אנו עוסקים בהיסטוריה. הפעם ננסה לנפץ את המיתוסים סביב סגנון שצובר פופולריות בארץ לאחרונה, ה- IPA.<br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">IPA, או India Pale Ale, הינו אייל שבושל למטרת יצוא, ספציפית ייצוא להודו. כבר ב-1760 היה ידוע כי רצוי להכפיל את כמות הכשות באיילים המיוצאים למקומות חמים בכדי לסייע להם לשרוד את המסע הארוך והחם. גם בתוך הודו היתה חלוקה למקומות חמים יותר ופחות, ובירות שיוצאו למזרח הודו היו מכושתות יותר מאחיותיהן שיועדו למערב הודו.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-iKdpcpJHkw8/TqbhYxeMcnI/AAAAAAAAAeI/WhTmChkCPn8/s1600/British_Indian_Empire_1909_Imperial_Gazetteer_of_India.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="325px" src="http://1.bp.blogspot.com/-iKdpcpJHkw8/TqbhYxeMcnI/AAAAAAAAAeI/WhTmChkCPn8/s400/British_Indian_Empire_1909_Imperial_Gazetteer_of_India.jpg" width="400px" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">British Indian Empire 1909</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">למרות ששורשי הסגנון נטועים במאה ה-18, רק במאה הבאה קיבל הסגנון את שמו. הבירה הראשונה שנקראה בשם הזה נקראה “East India Pale Ale” ע"י ג'ורג' הודג'סון ממבשלת Hodgson. זה היה ב-1835 הרבה לאחר המצאתו של הסגנון ובהתאמה לכוחות השוק מכיוון שהיה ביקוש באנגליה לבירות מכושתות יותר, כגון אלו שיועדו לשוק ההודי. ידוע גם כי &nbsp;Hodgson נהגו לעשות <a href="http://www.beersmith.com/blog/2008/05/21/dry-hopping-enhanced-hops-aroma/">Dry Hopping</a>&nbsp;לאיילים הבהירים שלהם.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">למעשה, כבר ב -1817 מבשלת Imperial Brewery בלונדון הוציאה בירה שצוין עליה:&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><i>“Pale Ale prepared for the East and West India Climate”.</i></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><i><br /></i></div><div style="text-align: justify;">כמו כן, ב-1822 בלונדון הוצאה למכירה בירה:</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><i>“Pale Ale brewed expressly for the India market…, …suitable for warm climates or home consumption”&nbsp;</i></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">מהמתואר לעיל עולה כי בניגוד למיתוס, הסגנון לא נהגה על ידי הודג'סון. הוא הומצא עוד לפני 1760 (קיימות עדויות לייצוא בירות להודו <a href="http://books.google.com/books?id=CdATAAAAQAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;dq=intitle:An+intitle:Account+intitle:of+intitle:the+intitle:Trade+intitle:in+intitle:India+inauthor:Charles+inauthor:Lockyer&amp;lr=&amp;as_drrb_is=q&amp;as_minm_is=0&amp;as_miny_is=&amp;as_maxm_is=0&amp;as_maxy_is=&amp;num=20&amp;as_brr=0&amp;source=gbs_book_other_versions#v=onepage&amp;q=beer&amp;f=false">כבר ב-1711</a>&nbsp;ורק קיבל את שמו לראשונה ב-1835. עד אותה שנה וגם לאחריה מבשלות אחרות קראו לבירות בסגנון XP, קיצור של Export Pale .</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לגבי הכשות, על איזה כשות מדובר? Hodgson השתמשו לבירות הללו בעיקר ב- East Kent Goldings, אחד מזני הכשות האיכותיים ביותר שהיה בהישג ידם- כשות מתוצרת מקומית אנגלית! סימן הקריאה מופיע בכדי להדגיש סילוף נוסף: היום סגנון ה-IPA "הומצא מחדש" על ידי האמריקאים והם משתמשים לרוב בכשות אמריקאי כגון: Amarillo או Cascade. השימוש בכשות אמריקאי אינו נאמן למקור, אלא מהווה המצאה מודרנית הנובעת משלל גורמים אשר אין להם דבר וחצי דבר עם ה- IPA המקורי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">סייג לאמור לעיל ניתן כאשר מדקדקים בעובדות: מבשלות אנגליות השתמשו די הרבה בכשות אמריקאי, ספיציפית ב-Cluster אבי הזנים האמריקאים המודרניים (שהיה זול יותר מהזנים האציליים של אירופה ונחשב באיכות נמוכה), אך הם השתמשו בו בעיקר למרירות בתחילת הבישול ולא לארומה ול-Dry Hopping שהפכו לסממני הטעם הבולטים בסגנון. למטרות ארומה ול-Dry Hopping הייתה העדפה ברורה לזנים אירופאים אציליים וכמובן ל-Goldings ממזרח קנט (תקציר מנהלים על ההיסטוריה של הסגנון אפשר למצוא <a href="http://zythophile.wordpress.com/2010/03/31/ipa-the-executive-summary/">כאן</a>).</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">המצאה אמריקאית נוספת מדברת על כך שהבירות שהיו מיועדות ליצוא להודו (ה-IPA) היו חזקות אלכוהולית (% אלכוהול גבוה יחסית לשאר הבירות) בכדי שהדבר יוכל לעזור להם לשרוד את המסע הארוך להודו ללא חשש לקילקולן. אנו נתעכב מעט על סעיף זה מכיוון שחשוב להבין כי זאת טעות בסיסית בהבנת הסגנון והיא טעות שחוזרת על עצמה אפילו בקרב אי אילו שמחשיבים עצמם למומחים.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ולהלן ההסבר: אמנם כאשר בוחנים את מתכוני ה-IPA המקוריים מגלים בירות חזקות אלכוהולית, אך הבירות הללו חזקות בסטנדרט של היום, והינן חלשות אלכוהולית מהסטנדרט שהיה נהוג בזמנו. לכן, חשוב להבין כי במושגים של התקופה היו אילו בירות חלשות אלכוהולית! בפועל, בישלו אותם חלשות אלכוהולית על מנת שיתאימו לאקלים ההודי החם...</div><div style="text-align: justify;">עדות לאחוז הנמוך יחסית של האלכוהול אתם יכולים למצוא בטבלה הבאה הלקוחה מתוך הבלוג המצויין של <a href="http://barclayperkins.blogspot.com/2008/09/beer-styles-1850-1880.html">רונלד פטינסון</a>.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-ZY7-jw2L5-E/TqbgafwhhMI/AAAAAAAAAeA/hC0sM9Rv0l4/s1600/beer+1850-80.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="307px" src="http://1.bp.blogspot.com/-ZY7-jw2L5-E/TqbgafwhhMI/AAAAAAAAAeA/hC0sM9Rv0l4/s320/beer+1850-80.JPG" width="320px" /></a></div><div style="text-align: justify;">בכדי להמשיך להבין את משמעות החוזק האלכוהולי עלינו לרדת לעומקה של שיטת המיסוי של בירות בזמנו ואת ההחזר הכספי עבור היצוא שלהן. מסתבר, כי המיסוי לא היה על הבירות, אלא על הלתת ששימש להכנתן. לעומת זאת, ההחזר הכספי על יצוא של בירות היה פר חבית בירה ולא על פי כמות הלתת שהושקעה בה. הגבלה נוספת נגעה לאחוזי האלכוהול: לא ניתן החזר כספי לבירות בעלות משקל סגולי ראשוני (OG) של פחות מ-1.055 (5.6% אלכוהול). לכן, מבשלות שהוציאו בירות ליצוא תומרצו לבשל בירות מעל 5.6% אלכוהול, אך בו זמנית תומרצו לא לעבור אחוז זה בהרבה מכיוון שהן לא יקבלו את ההחזר הכספי על הלתת הנוסף שהושקע בבירה חזקה יותר.</div><div style="text-align: justify;">אישור לכך אתם יכולים למצוא בציטוט הזה של Andrew Ure &amp; Robert Hunt, 1867 שנלקח גם הוא מהבלוג המצויין של <a href="http://barclayperkins.blogspot.com/2009/02/another-nail-in-that-ipa-myth.html">רונלד</a>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><i>"ALE, PALE OR BITTER; brewed chiefly for the Indian market and for other&nbsp;tropical countries.- It is a light beverage, with much aroma, and, in consequence of the regulations regarding the malt duty, is commonly brewed from a wort of specific gravity 1055 or upwards; for no drawback is allowed by the Excise on the exportation of beer brewed from worts of a lower gravity than 1054. This impolitic interference with the operations of trade compels the manufacturer of bitter beer to employ wort of a much greater density than he otherwise would do; for beer made from wort of the specific gravity 1042 is not only better calculated to resist secondary fermentation and the other effects of a hot climate, but is also more pleasant and salubrious to the consumer. Under present circumstances the law expects the brewer of bitter beer to obtain four barrels of marketable beer from every quarter of malt he uses, which is just barely possible when the best malt of a good barley year is employed."</i></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">מן הכתוב עולה עדות לכך שלו לא היו חוקי המס כפי שהיו, הבירות בסגנון היו בעלות אחוז אלכוהול נמוך יותר. תמיכה נוספת הינה בכך שהכותב לא מצא באחוז האלכוהול הגבוה תכונה שתסייע לבירה במסעה להודו... (עדויות נוספות נמצאות <a href="http://barclayperkins.blogspot.com/2011/01/characteristics-of-ipa.html">בקישור הזה</a>)&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לבסוף, מאפיין נוסף של ה-IPA &nbsp;שחשוב לציין בהקשר של סגנון ה-IPA הינו ה"יובש" של הבירה. המושג "יבש" במשקאות כוונתו היא ללא סוכר שארי. IPA הותססה באמצעות שמרים "אוהבי סוכר" או בשפה המקצועית בעלי <a href="http://www.whitelabs.com/beer/homebrew_terms.html">High Attenuation</a>.&nbsp;ואכן בספר A Treatise on Food and Diet &nbsp;מ 1843 הסגנון מתואר כך:</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><i>“the Pale Ale prepared for the India market…carefully fermented, so as to be devoid of all sweetness, or, in other words, to be dry; and it contains double the usual quantity of hops.”</i></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אז מה למדנו על IPA?</div><div style="text-align: right;"></div><ol style="text-align: right;"><li>הסגנון הומצא לפני 1835 ולא על ידי בחור בשם ג'ורג' הודג'סון.</li><li>הסגנון התבסס על סוגי כשות בריטיים או אירופאים ולא על כשות אמריקאי.</li><li>הסגנון היה נמוך אלכוהולית יחסית לנהוג באותה התקופה.</li><li>הרף לאחוז האלכוהול בסגנון היה צריך להיות רק מעל 5.6%.&nbsp;</li><li>המבשלות בזמנו לא התייחסו לאחוז האלכוהול ב-IPA כגורם שיעזור לבירות במסע ליבשת החמה.</li><li>הבירות הותססו בעזרת זני שמרים שישאירו בירות יבשות ולא מתוקות.</li></ol><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כתבה הזו מטרתה ניפוץ המיתוסים והסוף לבורות הרווחת לגבי הסגנון. ואם הגעתם עד כאן, אז בתיקווה הצלחנו ללמד קצת היסטורייה. למעשה התמונה אינה כה פשוטה, אלא מורכבת ומסובכת וחלק מדיון סוער שמתקיים כבר מספר שנים בין היסטוריונים של בירה&nbsp;(וכן, יש גם כאלו).&nbsp;אנו מעודדים אתכם להצתרף אילינו, לקרוא באופן ביקורתי את הכתוב ברשת ולקחת חלק בניסיון להבין את הסגנון.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-4340581136184729322?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-76758077762587880412011-10-08T19:48:00.000+02:002011-10-11T16:45:43.082+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אנחנו בד"כ כותבים ב Delay, ומספרים סיפורים שהתרחשו אי שם בעבר. כהרגלנו, גם בפוסט הנוכחי נספר סיפור שתחילתו בינואר שנה שעברה (2010), אך הפעם העיכוב בכתיבה מוצדק- מוצדק ב 21 חודשי יישון בעץ.<br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">עץ הקרמבולה שלנו נותן פרי (הרבה פרי) פעמיים בשנה- סחטיין עליו, ואנחנו כבר הצטיידנו במספיק <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post.html">ליקרי קרמבולה</a>&nbsp;שהספיקו לנו למעשה עד עכשיו. גם <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_04.html">ערק קרמבולה</a> היה לנו די והותר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לקראת ינואר 2010 העץ שוב התחיל להתמלא בקרמבולות גדולות יפות ואורגניות (כ-20 קילו) וכמו שאולי אתם יודעים אכילת קרמבולות מהעץ אינה הנאה גדולה, הפרי חמוץ מדי ובעל טעם מעט קמחי*. לכן, חיפשנו פיתרון יצירתי, הרי האובססיה מחייבת למצוא להם שימוש. החלטנו להתסיס אותן ולהכין מהן שיכר. בשלב זה נתקלנו בבעיה, מכיוון שההבשלה של הקרמבולות לא אחידה ועל מנת להכין שיכר קרמבולות יש צורך בכל הפרי שיש על העץ. על כן, החלטנו לשמר בסוכר את הפירות הבשלים (ורק הבשלים ביותר)- ממש כמו בליקר. אספנו במספר קטיפים והכנסנו למיכלים (שכבה קרמבולות פרוסות שכבה סוכר) וכך נוצר בכלי סירופ מתוק ואיכותי.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-d5vBvXWKiw8/TpB3-m9CWHI/AAAAAAAAAd4/QowsI8LuTp8/s1600/%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2598+%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="297" src="http://1.bp.blogspot.com/-d5vBvXWKiw8/TpB3-m9CWHI/AAAAAAAAAd4/QowsI8LuTp8/s400/%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2598+%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2594.jpg" width="440" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לפני תסיסה...</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">טעמנו את הסירופ והבנו כי להכין שיכר קרמבולה "רגיל" בסגנון יין לבן לא יצא מספיק מעניין. רצינו שיכר פירותי דבשי וארומטי, מה שהוביל להחלטה לעשות שיכר מתקתק ומחוזק: שיכר בסגנון פורט, או לחלופין, פורט קרמבולה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">את הסירופ דיללנו במים ומיץ מקרמבולות טריות ומעט לימון (החומצה הציטרית בלימון מאוד מחמיאה לטעם הקרמבולה). לתירוש הוספנו 5 כפות ריבת יין (ריבה שהכנו מזגי <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2008.html">הק"ס 2008</a>) שתשמש למתן צבע (ורדרד), להזנת השמרים וכמובן להוספת מורכבות ליין. את התירוש התססנו בדמג'אן זכוכית סגור ובטמפ' נמוכה על מנת למנוע חמצון.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לקראת סוף התסיסה עצרנו אותה באמצעות הוספה של אלכוהול עד לחוזק אלכוהולי של 18.5%. בחוזק זה השמרים לא יכולים לחיות יותר ולמעשה היין מתייצב, אך עדיין נותרים בו חלק מהסוכרים המקוריים, אלו שהשמרים לא הספיקו להתסיס. מרגע זה אפשר לקרוא למשקה שהכנו "שיכר קרמבולה בסגנון פורט". הגיע הזמן לעשות שפייה ולהכניס אותו ליישון ארוך, כפי שדורש הסגנון (אם בכלל מותר לדבר על סגנון? הרי הכנו את היין הזה מקרמבולה).</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כעבור מספר חודשים טעמנו את השיכר והבנו כי יש לנו מוצר טוב. טעם פירותי חזק עם רמז ליין וענבים, חמיצות עדינה אך מורגשת, כזו שמאזנת את המתיקות שנותרה בשיכר. &nbsp;אבל משהו היה חסר- עפיצות. מכיוון שבקרמבולות אין מספיק טאנין שיתרום לגוף ולעפיצות, היינו צריכים למצוא לו מקור אחר ובחרנו בעץ. את השיכר יישנו 21 חודשים בעץ אלון במינון נמוך על מנת לתרום לגוף ולעפיצות אך להימנע מטעם של "מנסרה" שלעיתים מאפיין פורטים מסחריים. פרופיל הטעמים של הקרמבולות עדין ולמרות שרצינו להרגיש את העץ בשיכר היינו צריכים לנהוג בזהירות, הרי הפורט שלנו הוא כמעט רוזה פורט... רק מקרמבולות.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-v7qmoljWrBY/TpB3wyI-5sI/AAAAAAAAAd0/cQ4j_JYsSek/s1600/%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="http://1.bp.blogspot.com/-v7qmoljWrBY/TpB3wyI-5sI/AAAAAAAAAd0/cQ4j_JYsSek/s400/%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2594.jpg" width="256" /></a><b><u>רשמי טעימה:</u></b></div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> אפרסקי בהיר וצלול.</div><div style="text-align: justify;"><b>ריח:</b> מתקתק פירותי עם עץ בולט. אפשר למצוא ניחוחות של דבש, סוכריות גומי-יין, בצק תופח וצימוקים. הריחות של העץ והוניל מקנים לשיכר תחושה חמימה המעוררת רצון עז לטעימה.</div><div style="text-align: justify;"><b>טעם:</b> גוף מלא, עגול מאוד מעט חמאתי (יושן תקופה קצרה על השמרים) מתקתק פירותי ועשיר עם חמיצות בולטת המאזנת את המתיקות. הצימוקים חוזרים בפה וכן גם העץ עם עפיצות קלה (מהטאנינים) וגם הווניל שמקורו בשבבי עץ האלון וביישון הארוך.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>פיניש:</b> ארוך ממלא את הפה ומתקתק המזכיר טעמם של צימוקים לבנים.</div><div style="text-align: justify;"><br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>לסיכום:</b> הניסוי עבר בהצלחה והתקבל פורט-קרמבולה מדהים, הרבה מעבר לציפיות. בינתיים, עץ הקרמבולה חוזר ומתמלא בפירות חדשים ואנו עדיין מתלבטים האם לחזור על התהליך מחדש או שמא הגיע הזמן לנסות עוד דבר חדש...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">* למעשה הפרי מבשיל והופך למתוק בדיוק בשלב בו המזיקים מגיעים אליו. בשלב זה לפעמים אפשר "לתפוס" פרי טוב באמת אך ברוב הפעמים זה כבר מאוחר מדי. לכן הקרמבולות שקונים בסופר לרוב אינן טעימות - הן צריכות להיראות יפה ושיהיו להם חיי מדף מספיק ארוכים כדי להגיע לצרכן במצב סביר.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-7675807776258788041?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-58965281526195893142011-10-03T12:13:00.002+02:002011-10-03T17:43:33.323+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div style="text-align: justify;">זוכרים את הפוסט שעסק <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/01/sage-ale.html">בבירת המרווה</a>&nbsp;אשר הציג בירה ששורשיה בימי הביניים? &nbsp;גם הפעם עסקינן בבירות עתיקות, אך הפעם בבירות ג'ינג'ר (בעיברית: בירת <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%99%D7%9C">זנגביל</a>). שורשיה של בירת הג'ינג'ר נטועים באנגליה של המאה ה -17, שם היתה פופולרית מאוד. למעשה, היא היתה כה פופולרית, עד כי משלוחים של בירת ג'ינג'ר עשו דרכם לכל קצוות העולם. אפילו החיילים הבריטיים בתקופת הקולוניאליזם קיבלו אספקה של בירת הג'ינג'ר כתזכורת לבית. &nbsp;&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">הבריטים עזבו, אך הבירה נשארה פופולרית עד היום בהרבה מהמקומות אליהם הגיעה: בקאריביים, באפריקה ואפילו בארה"ב, כפי העולה מספרו של Sanborn Brown שפורסם ב-1978, "Wines and Beers of Old New England":</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: center;">&nbsp;"There were times in the country's history before the introduction of lager beer when the commercial sale of ginger beer exceeded both hopped beer or cider."</div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בירת הג'ינג'ר הינה האמא של המשקה שאתם מכירים כג'ינג'ר אייל. אל תטעו! המשקאות שונים לחלוטין. אמנם ג'ינג'ר אייל רומז על סוג שמרים מסוים אך כיום בג'ינג'ר אייל אין שימוש בשמרים ולמעשה <a href="http://www.foodsdictionary.co.il/Products/66/%D7%92%2560%D7%99%D7%A0%D7%92%2560%D7%A8%20%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C">אין גם שימוש בג'ינג'ר טרי</a>. ייתכן והמשקה טעים לכם, אך אין לו &nbsp;קשר למשקה המקורי, העתיק והפופולרי הנקרא בירת ג'ינג'ר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">לאורך השנים בירת הג'ינג'ר הפכה לכמעט ולא אלכוהולית והיא מכילה חמישה רכיבים בלבד: שורש זנגביל טרי,מיץ לימון טרי, מים, סוכר ושמרים.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-8-xXtDIRjB0/TohgIQK0m1I/AAAAAAAAAds/ngLTJrta8o8/s1600/%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%259B%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2599+%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/-8-xXtDIRjB0/TohgIQK0m1I/AAAAAAAAAds/ngLTJrta8o8/s320/%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%259B%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2599+%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25AA.jpg" width="316" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לפני הכנת הבירה...</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">זוהי בירה נהדרת אשר אפשר לשתות כמשקה קל עם טוויסט. בעלת טעם בולט וחזק של ג'ינג'ר טרי, הלימון נותן חמיצות טובה והסוכר מאפשר קרבונציה וממתיק. אחד המשקאות הכי טעימים, מרעננים ומגניבים בזכות החריפות של הג'ינג'ר והמתיקות והחמיצות המאזנות אותו. באופן כללי חריף-מתוק הינו אחד השילובים המוצלחים ביותר הן בבר וכמובן גם במטבח!</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">מרשים, לא? והאבסורד כמובן, כמעט אף אחד בארץ לא יודע על מה מדובר. לראשונה הצגנו את בירת הג'ינג'ר בארץ <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/01/beers-2011_23.html">בתערוכת BEERS</a>&nbsp;כחלק מקוקטייל <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2134355">הדארק אנד סטורמי</a>. אגב, בקרוב תהיה לכם הזדמנות נוספת לטעום את בירת הג'ינג'ר שאנו מכינים ואת הדארק אנד סטורמי בארוע קוקטיילים חד פעמי שעורך אורון לרנר ברביעי לאוקטובר. לפרטים תציצו <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2131012">בקישור הזה</a>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">וכעת למתכון, על מנת שתוכלו להנות ממשקה זה גם אם לא יצא לכם להגיע לארוע המדובר:</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>בירת ג'ינג'ר (1200 מ"ל)</u></b></div><div style="text-align: justify;">75 מ"ל שורש ג'ינג'ר טרי סחוט- צריך להשתמש במסחטת פירות קשים (מסחטת גזר).</div><div style="text-align: justify;">150 מ"ל מיץ לימון טרי סחוט – חשוב מאוד להשתמש בלימון טרי!</div><div style="text-align: justify;">150 גרם סוכר&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">900 מ"ל מים מורתחים ומקוררים לטמפ' של 30-40 מעלות צלזיוס</div><div style="text-align: justify;">1 גרם של שמרי יין, &nbsp;בירה או אפילו שמרי לחם (אנו משתמשים ב DV-10)</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>הוראות:</b> לסחוט ולסנן את הג'ינג'ר והלימונים ולהכניס לבקבוק של ליטר וחצי. להוסיף את המים המורתחים שהתקררו ואת הסוכר, לערבב עד שכל הסוכר נמס בבירה ולפזר מעל את השמרים. לסגור את הבקבוק הרמטית ולהתסיס 24-48 שעות. התסיסה מיועדת רק על מנת ליצור קרבונציה מספקת (כדי שהבירה תהייה מוגזת) וכמות האלכוהול הנוצרת הינה זניחה. להכניס למקרר להפסקת התסיסה (אם לא אתם יוצרים פצצה של בירה! כאן הכוונה היא מילולית, נא להיזהר). הבירה תחזיק במקרר כשבועיים אך עם הזמן תאבד לאט לאט מהחריפות וטעמי הג'ינג'ר שלה. לאחר שבועיים, למרות שהבירה עדיין לא תתקלקל, היא כבר תאבד יותר מדי מטעמיה בכדי להיות אותו המשקה הממכר שאנו מדברים עליו.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ולבסוף כמובן מתכון הדארק אנד סטורמי האגדי:</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><u><b>Dark N' Stormy</b></u></div><div style="text-align: justify;">ה- קוקטייל של ברמודה. טרופי, מרענן ומאוד פופולרי גם בשאר העולם. הקוקטייל קורא לשימוש ברום כהה שמקורו בברמודה בשם גוסלינג בלאק סיל ( <a href="http://www.goslingsrum.com/flash/blackseal/index.htm">Gosling's Black Seal</a>) אולם הוא אינו זמין בארץ. אנו ניסינו עם המאיירס הכהה- יצא טוב וגם עם <a href="http://www.cnngo.com/mumbai/drink/old-monk-mixes-864327">אולד מונק 12 שנה</a> (רום כהה שקנינו בהודו) - יצא טוב יותר.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/--2rPWWtYXlU/TohgNF-hnLI/AAAAAAAAAdw/El8nRFcwm1w/s1600/%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%259B%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%2599%25D7%25A1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="257" src="http://2.bp.blogspot.com/--2rPWWtYXlU/TohgNF-hnLI/AAAAAAAAAdw/El8nRFcwm1w/s400/%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%259B%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%2599%25D7%25A1.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדארק אנד סטורמי כפי שהצגנו בתערוכת בירס</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כוס הי-בול מלאה בקרח</div><div style="text-align: justify;">75 מ"ל בירת ג'ינג'ר</div><div style="text-align: justify;">30 מ"ל רום כהה</div><div style="text-align: right;">פרוסת ליים (1/6 ליים שאפשר לסחוט מעל הקוקטייל)</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>הוראות:</b> למלא את ההי בול בקרח, למזוג את בירת הג'ינג'ר, מעל למזוג את הרום הכהה. עכשיו אתם תבינו את מקור השם של הקוקטייל. לבסוף לסחוט את הליים מעל ולקשט בפרוסת ליים נוספת.</div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-5896528152619589314?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-15946769533559816812011-09-25T14:54:00.000+03:002011-09-25T14:55:01.178+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">בתקופה האחרונה יצא לי (יותם) להסתובב הרבה בדרום הארץ (אני משרת בבאר שבע). לאחרונה נתקלתי בשלטים רבים המפרסמים את פסטיבל היין החמישי Salute. השלטים היו די דלים בתוכן ולא הצלחתי להבין אילו יקבים מציגים בפסטיבל וכמה עולה הכניסה (השלטים התמקדו באומנים שהופיעו ולא ביין). הסתקרנתי: פסטיבל, יין, ועוד החמישי במספר - לא הגיוני שלא אדע על מה מדובר. פניתי לGoogle &nbsp;וגם שם לא הצלחתי למצוא את רשימת היקבים או את העלות. המידע היחיד שחשפתי היה טלפון של שגיא, מפיק האירוע. שגיא, שהתגלה כנחמד ואינפורמטיבי בשיחת הטלפון, סיפר כי בפסטיבל יציגו שלושים יקבים (בן זימרה, אסיף, בארות, צורעה, כפיר, ססלוב, גלאי ועוד...). לצד ההופעות הפסטיבל יתמקד בטעימה של יין ובמקביל יוצגו טעימות של בשר מעושן וגבינות, כל זאת בעלות של 50 ש"ח. &nbsp;נשמע מצוין - פסטיבל יין אינטימי המציג יקבים מהשורה הראשונה.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">לפסטיבל הגעתי מאוחר יותר מכוונתי המקורית ולכן היו לי שעתיים בלבד בהן שאפתי להספיק הרבה (התירוץ שלי על רשמי הטעימה הדלים). לאחר סיבוב קצר הבנתי כי המציאות לא תואמת בדיוק את הציפייה. 30 היקבים הפכו ל-14 ורוב היקבים המעניינים (יקבי הבוטיק הקטנים) נעדרו.</div><div style="text-align: justify;">למרות היצע היקבים הדל יותר ממה שהובטח, בין כרמל לברקן הסתתרו להם מספר יקבי בוטיק ראויים וביניהם שניים שבעיני (או אולי לטעמי) בלטו במיוחד.</div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-TT1mK9rqqro/Tns0UJrkZeI/AAAAAAAAAdk/RmXaL5D7ZwM/s1600/%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2591+%25D7%2592%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2599.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="297" src="http://2.bp.blogspot.com/-TT1mK9rqqro/Tns0UJrkZeI/AAAAAAAAAdk/RmXaL5D7ZwM/s400/%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2591+%25D7%2592%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2599.jpg" width="400" /></a></div>הראשון הוא יקב גלאי (<a href="http://www.wines-israel.co.il/len/acontent%20catalogue/c12140/61230.php">GALAI estate wine</a>). יקב גלאי היה היקב הראשון שטעמתי וגם האחרון ולדעתי הציג את היינות האיכותיים והמעניינים ביותר בפסטיבל. בראש היקב עומד היינן/כורם אסף גלאי. אסף התגלה כבחור מקסים ואיש שיחה מעניין, בעל יכולת מרשימה להעניק שירות חם אישי ולבבי למספר אנשים במקביל. הוא הפתיע אותי לטובה בכל הנוגע לפירוט על היין עד לפרטי פרטים שיעניינו רק יינן. אסף הוא &nbsp;גם כורם וכל הענבים מגיעים מהכרמים שלו במושב 'ניר עקיבא' שבנגב הצפוני. נראה כי אסף חי ונושם את היין שלו והדבר ללא ספק מורגש גם בתוצר.</div><div style="text-align: justify;">היקב הציג ארבעה יינות אדומים יבשים ויין פורט אחד. להלן היינות: נגב, בכחוס (על שם <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A1">אל היין הרומאי</a>) 06, קברנה סוביניון 05-06, קברנה סוביניון שיראז 05. מראש הבנתי שבמסגרת הזמן שיש לי יתאפשר לי לטעום את כל היינות של אסף ולכן בתחילה התמקדתי בשני היינות המובילים.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>קברנה סוביניון שיראז 2005:</b> חבית אחת, בלנד של קברנה סוביניון ושיראז. אסף מספר כי יש לו רק חמישה עשר גפנים של שיראז (חלק משורה בכרם) ולכן הוא החליט באופן לא קונבנציונאלי לייצר את הבלנד הזה כבר מנקודת האפס ולהתסיס את שני הזנים יחד. בחירה לא שגרתית &nbsp;זו הובילה ליין יוצא דופן, הן באופי והן באיכות. להלן רשמי הטעימה:&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> אדום סגלגל, יפהפה ואטום (היין לא מסונן ומשקע נראה באופן ברור על דופן הבקבוק).</div><div style="text-align: justify;"><b>אף:</b> פרי אדום דחוס, דובדבנים, מעט טבק, מאוד וונילי, לי מתחבר מאוד לעץ אלון אמריקאי.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>פה:</b> גוף מלא עפיצות מורגשת, טאנינים בנויים היטב ועגולים, מיד-פלייט חזק מאוד. בסך הכל יין מצוין ומעניין מאוד, יתיישן יפה לפחות עוד שנתיים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>קברנה סוביניון 2005/6:</b> חבית אחת בלנד דו שנתי. קברנה סובניון איכותי ומוצלח.</div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> אדום צלול נע לכיוון האדום חמרה בקצוות.</div><div style="text-align: justify;"><b>אף:</b> פרי אדום, המון טבק, ירוק, טחב.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>פה:</b> גוף בינוני חמאתי מאוד, פירות אדומים &nbsp;מעט ריבתי, מעט מתקתק, חבל שלא טיפה יותר חומצי. קברנה סוביניון מצוין לשתות עכשיו.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">ליקב גלאי יש עוד שני יינות אליהם חזרתי בסוף הפסטיבל (מה שמרמז עד כמה נהניתי מהשניים הראשונים). לצערי, אם כי מגיעים להם רשמי טעימה מסודרים, בשלב זה כבר לא היה ביכולתי לכתוב כאלו (עמכם הסליחה). בכל זאת אפרט מעט.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>בכחוס 2006:</b> אל היין הרומאי. בלנד של 60% מרלו 40% קברנה סוביניון. יין מצוין המציג ניחוח אדום וחם, עם גוף מלא המלא בטעמים. יין מאוזן ומקסים המשלב בין שני עולמות היין (ישן וחדש). &nbsp;ללא שום ספק יין שראוי לשמו.</div><div style="text-align: justify;">היין השני, <b>נגב קברנה סוביניון 2008:</b> בלנד של קברנה סוביניון ומרלו. עדיין צעיר אך מבוצע כהלכה, אשמח לטעום אותו עוד שנתיים כאשר יחשוף יותר מטעמיו.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">את היין בסגנון פורט לא טעמתי ועל כך אחי ירצה לעלות אותי למוקד (נמרוד הוא חובב הפורטים בינינו).<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">היקב השני שבחרתי לציין הוא יקב בארות השוכן בפרברי באר שבע. על יקב בארות לא רק שלא שמעתי לפני הפסטיבל אלא גם לא הצלחתי למצוא מידע אודותיו ברשת, ממש יקב נסתר. יקב בארות אמנם היה ממוקם בדוכן לא מרשים במיוחד, אך הציג מן היינות הטובים בפסטיבל- יינות המרגישים עדיין צעירים ומדגישים את טיב הפרי. יקב בארות הציג ארבעה יינות: מרלו 08, מרלו 07, קברנה סוביניון 07 ושיראז 08. אני טעמתי שלושה יינות עליהם אפרט.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>מרלו 2008:</b> יין מרלו מצוין ממחיש היטב מה הוא מרלו איכותי ולא כזה המתחפש לקברנה סוביניון.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> אדום צלול, בהיר יחסית ולא צועק.</div><div style="text-align: justify;"><b>אף:</b> דמדמניות ופירות יער עדינים, פירחוני מאוד ומעט ווניל.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>פה:</b> גוף בינוני עד קל, עפיצות נעימה מלווה בחמיצות מאוזנת, טאנינים עגולים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>קברנה סוביניון 2007:</b> קברנה סוביניון פשוט ולא מתחכם. יין כיפי שילווה היטב מגוון רחב של מאכלים.</div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> אדום אטום, בדומה לקודם לא כהה במיוחד.</div><div style="text-align: justify;"><b>אף:</b> אגרסיבי מאוד, פרי אדום דחוס מלווה בטבק ועץ.</div><div style="text-align: justify;"><b>פה:</b> גוף בינוני, חמיצות נעימה ומאוזנת, פיניש ארוך.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>שיראז 2008:</b> היין היותר מפולפל שלהם אם כי פחות מאוזן מהמרלו.</div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> אדום בהיר מעט סגלגל, צלול.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>אף:</b> עשבוני מאוד, טבק ירוק מעט פירחוני אפילו.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>פה:</b> קליל, חמיצות נעימה, עפיצות נעימה מעט מתקתק וקצת "ירוק".</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ללא ספק יקב בארות הציג יינות איכותיים ולא מתחכמים המציגים את הענב בצורה פשוטה על היתרונות והחסרונות של הזן - יינות שכיף לשתות, היושבים כולם על אותו קו נקי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">משמח לראות שהאהבה ליין מתפשטת גם לדרום ומצמיחה שם יקבים מעולים. מאוד נהניתי בביקורי בפסטיבל. החוויה הייתה טובה ואשמח לחזור גם בשנה הבאה, בתקווה עם יותר זמן באמתחתי ורשמי טעימה יותר מפורטים. מי יודע - אולי בשנה הבאה יצליחו להגיע 30 היקבים המובטחים. אם כן, אני מבטיח לפנות יותר זמן.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-1594676953355981681?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-85684077145828185462011-09-11T18:48:00.001+03:002011-09-11T18:48:52.345+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">המאי תאי הקלאסי (<a href="http://beachbumberry.com/how-to-make-a-mai-tai/">Mai-Tai</a>)&nbsp;הוא למעשה קוקטייל שאנו לא מכירים. קיימות אין ספור גרסאות שלו (<a href="http://www.kevdo.com/maitai/recipes.html">בקישור הזה</a> תמצאו כמה נבחרות) שרובם למרבה הצער לא מוצלחות. הסיפור של המאי תאי מתחיל אי שם ב- 1944 עם טריידר ויק&nbsp;(<a href="http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2009/10/09/PKF019LQ00.DTL">Trader Vic</a>) שהחליט לעשות קוקטייל במטרה להציג לראווה אחד מהרומים הטובים בזמנו, רום ג'מייקני העונה לשם:&nbsp;J. Wray &amp; Nephew 17 years-old. כוונתו היתה להמציא קוקטייל שיחמיא לרום היוצא מן הכלל הזה ולא יטביע אותו בתוך בליל של מיצים טרופיים (כמו רוב הגרסאות הנפוצות כל כך היום). לרוע המזל, הרום הזה כבר שנים אינו בנמצא ולכן נהוג להחליף אותו באמצעות שילוב של שני סוגי רום שונים. הראשון הינו רום ג'מייקני מיושן היטב שנותן לו את ה"פאנקיות" של הרומים הג'מייקנים (רומים כבדים המשתמשים בזיקוק דודי ומולאסת קנה סוכר כהה). הרום השני הינו רום אגריקולה איכותי, הנותן מהארומות קנה הסוכר ממנו הוא מיוצר (רום אגריקולה נעשה ממיץ קנה סוכר בזיקוק רציף). השילוב הזה מצליח לחקות את אותו הרום האבוד ויוצר קוקטייל נהדר!<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">הקוקטייל המקורי מכיל <a href="http://beachbumberry.com/how-to-make-a-mai-tai/">חמישה מרכיבים</a>: רום ג'מייקני אבוד (או שניים קיימים), מיץ ליים, קירסאו (הרחבה בקרוב), מי סוכר ו<a href="http://fxcuisine.com/Default.asp?language=2&amp;Display=26&amp;resolution=high">אורז'ה</a> (רואים? ללא מיצים טרופיים למיניהם!)<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">הרעיון להכין גרסה ישראלית, או ליתר דיוק גרסה מעליית הגג, עלה במחשבותיו של חבר מארה"ב - מומחה טיקי בשם רן מוססקו - לפני התכנסות עם עוד מספר חברים לערב טיקי משותף. הסיבה היתה נעוצה בכך שלערב הטיקי הגיעו מספר מרכיבים פרי עמלנו: <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/08/3-2008.html">הרום בציר 2008 שמלאו לו כבר 3 שנים</a>, אורז'ה שהכנו לפני שנה ובינתיים תסס ומת ולכן השתמשנו באורז'ה ביתי אחר, וקירסאו פרי יצירתנו.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-y2d6z9obTKs/TklEXQojp0I/AAAAAAAAAdU/YtbFAldojNU/s1600/%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25A1%25D7%2590%25D7%2595.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-y2d6z9obTKs/TklEXQojp0I/AAAAAAAAAdU/YtbFAldojNU/s320/%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25A1%25D7%2590%25D7%2595.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התבלינים לקירסאו</td></tr></tbody></table><a href="http://elementalmixology.blogspot.com/2010/07/curacao-liqueur_15.html">קירסאו</a>&nbsp;הינו ליקר קליפות תפוזים מרים (חושחש בשבילכם) שהוכן באמצעות השריית הקליפות ומספר תבלינים נוספים באלכוהול וזיקוק האלכוהול אח"כ. את התזקיק מדללים במי סוכר ולהלן קירסאו טבעי. כנראה שאתם מכירים גרסאות כחולות שלו (צבעי מאכל) ואתם חושבים לעצמכם, זבל של משקה. ואתם צודקים - כל אותם "קירסאו בשקל" שזמינים בארץ באמת טעימים כמו זבל של סוסים. אולם, ניתן למצוא גם מוצלחים, למשל ה<a href="http://www.cointreau.com/home-26.html#header">קאוונטרו</a>&nbsp;או ה<a href="http://en.grand-marnier.com/">גרנד מרנייר</a>&nbsp;שזמינים בארץ. ולבסוף יש את <a href="http://www.curacaoliqueur.com/history">הקירסאו המקורי</a> מהאי קירסאו, אך הוא לא זמין בארץ.</div><div style="text-align: justify;">הבעיה עם קירסאו בארץ היא שאתם קונים זבל או ביוקר. קאוונטרו למשל עולה בארץ 240 ש"ח וחבר שרצה אופציה זולה יותר (ואיכותית) פנה אלינו בבקשה להתחקות אחר המתכון ולהכין לו קירסאו ביתי. למעשה, תוך כדי ההתחקות אחר המתכון הבנו שנדרש זיקוק ולכן "ביתי" קשה לקרוא לקירסאו, אז נקרא לו קירסאו מעליית הגג.</div><div style="text-align: justify;">קילפנו וייבשנו קליפות תפוזים מרים מעץ שגדל בגינת סבתינו ז"ל בחיפה. חיזקנו עם זרעי כוסברה שייתנו גוון נוסף של ניחוח תפוזי (למרות הציפייה שיהיה להם ריח של כוסברה, לזרעים יש דווקא ניחוח תפוזי עדין). הוספנו מעט קינמון להשרייה של כשבוע עם האלכוהול ולאחר מכן זיקקנו והמתקנו. לסיום הוספנו קצת קליפות מיובשות להשרייה קצרה נוספת (אשר נתנה גוון תפוזי "לא מזוקק" וצבע כתמתם) והקירסאו מעליית הגג היה מוכן.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">בטעימה השוואתית הקירסאו שלנו היה דומה באופן מפתיע לקוואטרו עם שני שינויים קלים: מעט מריר יותר (ומורכב יותר בטעמים, כנראה יותר תבלינים) ופחות מתוק, קירסאו שיצא בדיוק לטעמנו*</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בחזרה לקוקטייל.. רן (החבר ממקודם), לאחר שטעם את הרום, חשב שיתאים להצגה לראווה בקוקטייל ולמעשה המאי תאי התאים קונספטואלית ככפפה ליד: הרום שלנו מזוקק בזיקוק דודי בדומה לרומים הג'מייקנים ועשוי ממיץ קנה הסוכר מה שהופך אותו בעצם לרום אגריקולה. כמו שאתם קוראים הרום מציג קצת משני העולמות הנדרשים לאזן את הקוקטייל המוצלח והקלאסי. </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ערב הטיקי המיוחל הגיע וניסינו שתי גרסאות עם הרום. בחרנו להציג בפניכם את הגרסה שבה הרום שלנו בולט ובועט, כמו במתכון המקורי בו הקוקטייל נועד להציג לראווה את הרום.</div><div style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-26whp00TvMA/TklDgT9WG6I/AAAAAAAAAdM/zTiSs-ry3uo/s1600/%25D7%259E%25D7%2590%25D7%2599+%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%2599+%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2592.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://4.bp.blogspot.com/-26whp00TvMA/TklDgT9WG6I/AAAAAAAAAdM/zTiSs-ry3uo/s400/%25D7%259E%25D7%2590%25D7%2599+%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%2599+%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2592%25D7%2592.jpg" width="300" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מאי תאי הגרסה הישראלית</td></tr></tbody></table><br /></div><div style="text-align: justify;">מאי תאי הגרסה הישראלית:</div><div style="text-align: justify;">2 &nbsp;OZ**&nbsp;<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/08/3-2008.html">רום מעליית הגג בציר 2008 בן 3 שנים</a></div><div style="text-align: justify;">0.5 OZ &nbsp;קירסאו מעליית הגג</div><div style="text-align: justify;">0.75 OZ מיץ ליים טרי</div><div style="text-align: justify;">0.25 OZ מ"ל אורז'ה ביתי</div><div style="text-align: justify;">0.25 OZ מי סוכר<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">משקשקים הכל בשייקר עם קרח גרוס ושופכים את התכולה לכוס טיקי יפה. קישטנו עם פרוסת ליים ומספר ענפי נענע.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">קראנו לקוקטייל "הגרסה הישראלית" מכיוון שכל הרכיבים שלו כחול-לבן: ליים - ✓ רום- ✓ אורז'ה – ✓, סוכר – ✓ ואפילו הקירסאו –✓</div><div style="text-align: justify;">הטעם של המאי תאי הישראלי פשוט נהדר: טרופי להפליא, רומי, חזק (29% לפני דילולו בעזרת הקרח) וקר שיפיל אתכם מהרגליים! טוב, אתם צריכים לטעום מאי תאי קלאסי כדי להבין... </div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">*קשה לתאר איך זה הרגיש לעשות את הטעימה ההשוואתית ולגלות ש"פגענו בול" במתכון של הקירסאו ועוד בפעם הראשונה, לפעמים יש מזל!<br />** 30 מ"ל = 1 OZ</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-8568407714582818546?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-74266873204343094452011-08-23T10:05:00.000+03:002011-08-23T10:06:00.098+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">כן, מגיע לו מזל טוב לרום האיכותי הישראלי הראשון, אותו <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">הרום שזיקקנו ב 2008</a>. והגיע הזמן להמשיך ולעקוב אחר התפתחותו. בעבר העלינו את רשמי הטעימה שלנו כאשר <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post_17.html">הרום היה בן שנתיים</a>&nbsp;ובפוסט האחרון העלינו רשמי טעימה של <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/08/blog-post_14.html">מומחי רום עולמיים לגבי אותו הרום באותו הגיל</a>. כעת, משעברה שנה, הגיע הזמן לערוך טעימה השוואתית ולטעום מה נשתנה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>בגיל שנתיים: הרום הישראלי הראשון (בציר 2008) 46% ABV</u></b></div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> זהוב עמוק המזכיר יין מוסקט.</div><div style="text-align: justify;"><b>אף:</b> ווניל, אגוזים, פינה קולדה, תאנים מיובשות, טבק ומעט חריפות של פלפל שחור גרוס ברקע.</div><div style="text-align: justify;"><b>בפה:</b> גוף בינוני, חלק, מתקתק, האגוזים והווניל חוזרים בגדול גם בפה, פינה קולדה ומעט פירות יבשים.</div><div style="text-align: justify;"><b>פיניש:</b> בינוני עד ארוך מתקתק עם הרבה טעמי וניל וקוקוס שממשיכים לאחר הלגימה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><u><b>בגיל שלוש: הרום הישראלי הראשון (בציר 2008) 46% ABV</b></u> &nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>צבע:</b> מהגוני אדמדם, זהוב עמוק עם גוון ענברי.</div><div style="text-align: justify;"><b>אף:</b> ניחוח עוצמתי בהרבה מהקודם הנע בין ניחוחות פירותיים חזקים לצד ניחוחות כגון פירות יער אדומים, ייני-ריבתי &nbsp;עם ניחוח פירות טרופיים, לבין ניחוחות שמגיעים מהאלון עם ווניל דומיננטי, אגוזי מלך וניחוח אדמתי שלא הצלחנו להגדירו.</div><div style="text-align: justify;"><b>בפה:</b> גוף מלא, סמיך, מאוד עוצמתי - אפילו אגרסיבי - עם פירות אפויים, קונפיטורת פירות יבשים, תאנים מיובשות, פירות יער, מעט טאניני כאשר האלון מורגש ובולט עם הרבה קוקוס ווניל.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>פיניש:</b> ארוך, מעט עפיץ מהעץ ומאוד פירותי (פירות אדומים/יבשים), ממשיך עם קוקוס והווניל &nbsp;המוכרים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-D3OQ1xsFXnw/TklD2YTj-WI/AAAAAAAAAdQ/_zW0SMDwOes/s1600/%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2590%25D7%25AA+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="389" src="http://3.bp.blogspot.com/-D3OQ1xsFXnw/TklD2YTj-WI/AAAAAAAAAdQ/_zW0SMDwOes/s400/%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2590%25D7%25AA+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="520" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מימין בכוס הממותגת הרום בן השנתיים משמאל הרום בן השלוש</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><b>לסיכום:</b> טעימה השוואתית (כוס ליד כוס) עוזרת לנו לעמוד על ההבדלים בין הרומים השונים הן בעקבות סמיכות הזמנים של הטעימה והן בעקבות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Habituation">הביטואציה</a>&nbsp;(התרגלות והתעלמות מגירוי חוזר ונשנה) של הטעמים המשותפים. הטעימה הזו הדגימה כי בשנה הנוספת הרום עבר מהפיכה של ממש, שבהחלט לא ציפינו לה. אמנם הוספנו בשנה הזו שבבי אלון שיצאו מהבציר האחרון של <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/12/2010.html">הקברנה סובניון שהכנו</a>&nbsp;עם מעט שבבים חדשים, אך לא ציפינו שאלו ישפיעו על הרום במידה שבה עשו זאת. ברום לפני שנה בלטו טעמי הווניל, הקוקוס והאגוזים עם פירותיות קלה אך מורגשת. כעת, לאחר שנה, הפירותיות היא זו שלקחה את הכינור הראשון והווניל את משרת הליווי. החוויה בפה גם היא התעצמה שבעתיים עם הרבה יותר מהכל, המון פירותיות לצד תוספת בווניל ובטעמים "עציים" אחרים. הרום מזכיר בעוצמות שלו סינגל מאלט בחוזק חבית, עם מגוון טעמים שתוקפים את החושים...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>נ.ב</b></div><div style="text-align: justify;">אם אתם מהבודדים שלפני שנה שריינו אצלנו בקבוק הוא מחכה לכם... ואם לא, אז אולי תוכלו לטעום אותו כאשר ימלאו לו ארבע שנים- עכשיו זה הזמן לשריין בקבוק לשנה הבאה.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-7426687320434309445?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-63412376339772255372011-08-14T11:06:00.002+03:002011-08-14T18:30:54.562+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div style="text-align: justify;">למעשה, זה לא היה הרעיון שלנו. <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=Nectar">אורון לרנר</a> הציע לנו לשלוח כמה דוגמיות לחו"ל בכדי לקבל חוות דעת מקצועית על <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">הרום שהכנו</a>. אנו היינו משוחדים, משוכנעים שהרום שלנו מדהים ויוצא דופן באיכותו, וגם זאת התגובה שקיבלנו מרוב הטועמים בארץ. אבל בארץ לא מכירים רום מיושן, ורצינו חוות דעת של מומחים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">"בעולם הרום" (וחבל שאין מקום כזה באמת) קיימת חלוקה גסה המתייחסת לאיכותו של הרום על פי השימוש בו: רום לשתייה נקייה (<b>Sipper</b>) ורום לערבוב בקוקטיילים (<b>Mixer</b>).&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כאשר מדברים על <b>Mixer</b>, הכוונה היא לרום שנועד להיות מרכיב בקוקטיילים. ככזה הוא אינו חייב להיות חלק (smooth) במיוחד, הרי מערבבים אותו עם עוד משקאות/קרח/מיצים. אין לו צורך בקשת רחבה של טעמים, לפעמים מספיק שיהיה לו טעם בולט אחד בכדי שנרגיש אותו מעל פני שאר המרכיבים בקוקטייל (בקוקטיילים מסויימים זה אפילו עדיף). הוא לא חייב להיות מאוזן, מכיוון שמאזנים אותו בעזרת משקאות/מיצים אחרים. לפעמים עדיף שהוא יהיה מאוד גס/ חזק עד כדי כך שכמעט ולא ניתן לשתות אותו נקי, בכדי שיתבלט על פני הרכיבים האחרים. יש גם כאלה שמתחפשים לתחליף לוודקה (מישהו אמר ב_ _ _י?). בדרך כלל מדובר על רום לבן או רום בחוזק אלכוהולי גבוה (Over-proof Rum) - &nbsp;בקיצור, לא משהו שכיף לשתות אותו נקי או עם קרח...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כאשר מדברים על <b>Sipper </b>(כמו הרום שלנו) מדברים על רום מיושן שמיועד לשתיה נקייה, כאילו היה סינגל מאלט משובח (חבל שאין לנו בארץ אנלוגיות אחרות, חוץ מההשוואה לוויסקי שעושה לו עוול). רום איכותי ומיושן הוא בהחלט קטגוריה בפני עצמה, שיש לה את המורכבות והחלקות שמציע קוניאק משובח בתוספת למתיקות מרומזת שנובעת מחומר הגלם- בין אם מדובר במולאסה ובין אם מדובר בנקטר המתוק שנסחט מקני הסוכר. זהו משקה שכיף לשתות אותו נקי ולהתענג על הניחוחות והטעמים המיוחדים לו. כמובן שרומים מיושנים הם נהדרים בקוקטיילים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-TFBUwQkCDig/TjV6y3-c0OI/AAAAAAAAAcw/cZtxiwKc4yI/s1600/%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2590%25D7%2598%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2594+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259D+%25D7%25A9%25D7%25A0%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; display: inline !important; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-TFBUwQkCDig/TjV6y3-c0OI/AAAAAAAAAcw/cZtxiwKc4yI/s320/%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2590%25D7%2598%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2594+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259D+%25D7%25A9%25D7%25A0%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="222" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אחת הדוגמיות ששלחנו</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בטעימת רום מקצועית (בדגש על טעימת&nbsp;<b>Sippers</b>), מלבד ההתמקדות במראה, בריח, בטעם ובסיומת, נותנים דגש מיוחד למידת ה"חלקות" של הרום כשהוא יורד בגרון (אולי יום אחד נתיישב ונכתוב פוסט על טעימת רום מקצועית אבל בינתיים נשאיר אתכם עם <a href="http://www.therumelier.com/id59.html">הקישור הזה</a>).&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בחזרה לסיפור שלנו: פעם אחת, <strike>לפני שנים רבות</strike>, לפני שנה בדיוק .. רצינו חוות דעת של מומחים, הרום שלנו (<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">בציר 2008</a>) כבר הספיק להתיישן שנתיים על שבבים של עץ אלון והיינו משוכנעים שאיכותו הגבוהה מאפשרת לשלוח דוגמיות למומחים בעלי שם עולמי בלי לבייש את עצמנו. בעזרת אורון לרנר (תודה לך אורון) הצלחנו להגיע &nbsp;ל"אורים ותומים" של קהילת הרום העולמית. ובכדי שתבינו מי הם האושיות מאחורי הביקורות נכתוב הקדמה קטנה על כל אחד, ומיד לאחר ההקדמה נעלה את הדוא"ל שקיבלנו מהם המתאר את רשמיהם מהרום. &nbsp;</div><br /><div style="text-align: justify;"><b><u>ג'ף ביצ'בם ברי</u></b> <a href="http://beachbumberry.com/about/">Jeff Beach Bum Berry</a></div><div style="text-align: justify;">החוקר והכותב המרכזי בכל הנוגע להיסטוריה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tiki_culture">תרבות הטיקי</a>. ביצ'בם כתב סדרת ספרים שהחזירה לחיים את סגנון האירוח והשתייה הנקרא "<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1872961&amp;r=1">טיקי</a>", בנה תפריטים שהפכו בן רגע למעצבי-התעשייה ונחשב לאחד מהאנשים המשפיעים ביותר בתחום הקוקטיילים בעולם. תחום עיסוקו הוא טיקי - תחום המתרכז לרוב בשילוב סגנונות שונים של <a href="http://beachbumberry.com/the-bum-on-rum/">רום</a>.</div><br />ואלו הם דבריו לאחר שקיבל דוגמית של הרום שהכנו ב-2008 לאחר שנתיים ביישון:<br /><br /><div dir="ltr" style="text-align: left;">Date: Monday, 29 November, 2010, 6:00</div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Aloha,</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Got the sample ... your rum is good!</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Great nose, wonderful midpalate ... it finishes rough, bit more aging should take care of that. &nbsp;At four to six years, it should be perfect!</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Cheers and mahalo,</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Jeff</div><br /><div style="text-align: justify;"><b><u>מרטין קייט</u>&nbsp;</b><a href="http://smugglerscovesf.com/trapdoor/about/">&nbsp;Martin Cate</a>&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">הבעלים של <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1856438">הסמאגלרס קוב</a>&nbsp;בסאן פרנסיסקו, הבר עם מבחר הרום הגדול ביותר - כנראה בעולם. מר קייט ידוע בשגעונו למציאת הרום המוצלח ביותר לכל סגנון וקוקטייל עד כדי כך שהוא יצר שני רומים ייחודיים לסמאגלרס קוב שיתאימו במיוחד לקוקטייל שרצה להגיש. מדובר במשוגע ומומחה לסוגיית הרום וסמכות בלתי מעורערת בכל הנוגע לפרופילי טעמים אפשריים <a href="http://smugglerscovesf.com/trapdoor/rumbustion-society/">ברום</a>.</div><br /><div dir="ltr" style="text-align: left;">Date: Sunday, 5 December, 2010, 18:04</div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Oron &amp; Nimrod,</div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Thank you very much for the sample. &nbsp;I enjoyed it very much. &nbsp;I think you've got a nice product on your hands. &nbsp;My notes: Really pick up the fruit from the cab barrels on the nose. &nbsp;Entry brings some very familiar rhum agricole flavors, but they quickly give way to a pronounced ripe banana note, which is indicative of a pot distillate and not something you typically get in French agricoles. &nbsp;Certainly picked up quite a bit of the honey mentioned in your tasting notes. &nbsp;Really warm and earthy rum. &nbsp;46% seems a good percentage for both enjoyable mixing and drinking neat, I would worry that at 40% it might seem thin. &nbsp;Very much enjoyed it, really distinctive rum.</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Best of luck with your future endeavors &amp;amp;amp; let me know if it ever moves into the commercial realm.</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Martin Cate</div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Owner</div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Smuggler's Cove</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><u>הלנה טיאר אולסן</u></b> <a href="http://www.amountainofcrushedice.com/?page_id=2985">Helena Tiare Olsen</a>&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">טיאר משוודיה היא הכותבת של הבלוג <a href="http://www.amountainofcrushedice.com/">A Mountain of Crushed Ice</a>&nbsp;בלוג טיקי יפיפה, העוסק בעיקר בנושא רום - היסטוריה, קוקטיילים, טעימות וכדומה. טיאר כותבת כבר כמה שנים בנושא, סוקרת סגנונות רום שונים, בודקת מתכונים לקוקטיילים ונחשבת לבלוגרית בתחום הטיקי המובילה בתחום מחוץ לארה"ב (אגב, בזכותה התחלנו להתעניין <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/tepache.html">בטפצ'ה</a>. ההקפדה שלה על מציאת סוג הרום הנכון ובחינת מגוון רחב של שילובי רום כדי להגיע לפרופיל הטעמים הנכון הופכת אותה לסמכות מקצועית בטעימות השוואתיות של רום.&nbsp;</div><br /><div dir="ltr" style="text-align: left;">Helena Tiare Olsen December 5, 2010 at 3:48am</div><div dir="ltr" style="text-align: left;">RE: New Rum Tasting</div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Hello i have received the rum! i haven´t had a chance to mix a drink with it yet but i believe it would make a nice pago Pago, the drink i just posted on my blog.</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">As for sipping i find it to be strong but smooth - with a little roughness on the edges and a flavor of vanilla and honey. I tried to detect the nut flavors described but i can´t find that - but taste is as you know personal. One person may find one thing and another a different thing.</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">i also find honey and oak. It has a buttery mouth feel that stays long, - its pleasant. The rum is smooth enough to sip and a great mixer i believe. I can´t start mixing drinks now, everyone here is sleeping..so i´ll wait for the right opportunity and mix a drink or two and come back to you with my impressions on this rum in mixed drinks as well.</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">For being aged for only 2 years its amazingly good!</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">i appreciate the sample, thank you very much! i`ll also sip some more because i know a rum needs more than one taste occasion. I might get other additional impressions the next time.</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Cheers and thanks!</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><div dir="ltr" style="text-align: left;">Tiare</div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div><br />למדנו הרבה מהביקורות/רשמים שקיבלנו: נראה כי היתה הסכמה שהרום מוצלח מאוד, במיוחד כפעוט בן שנתיים, וכי נדרשת תקופת יישון ארוכה יותר בכדי לרכך את "הקצוות המחוספסים".<br /><div style="text-align: justify;">למדנו כי הרום ייחודי בכך שהוא מציג הן ניחוחות של רום אגריקולה והן ניחוחות פירותיים המגיעים מהזיקוק הדודי. הטועמים בהחלט הרגישו את הדבשיות שאנו מצאנו ברום, אך פחות את האגוזיות (יש רומים אגוזיים הרבה יותר) וכולם נהנו ממנו, שזה הכי חשוב.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">כל מה שנשאר לנו זה להגיד תודה רבה לאורון לרנר על כך שהפנה וקישר אותנו לטועמים, ולהם תודה רבה על הזמן שהשקיעו ועל הרשמים/ביקורות שכתבו !</div><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-6341237633977225537?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-85032307837361015722011-08-03T09:28:00.004+03:002011-08-08T10:36:39.288+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לנו נמאס, נמאס לנולראות את המילה "פסיפלורה" חולשת על כלל מוצרים מסבונים עד ליוגורטים.נדמה כאילו לא ניתן ללכת לסופר בלי להיתקל לפחות שמונה פעמים במילה פסיפלורה, ביןהשאר במדף "הפירות האקזוטיים" בו מוכרים תריסר פסיפלורות במחיר שערורייתי!דעו לכם, אלו שקונים פסיפלורות, שניתן לגדל שיח והוא מניב המון - ממש המון, ומישיש לו שיח כזה בדך כלל לא יודע מה לעשות עם כולם (לכן סביר שתקבלו בחינם אם רק תבקשויפה).</span><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE">גם לנו היו שיחיפסיפלורות בבית ההורים, פעמיים - ופעמיים בלשון עבר... לאבינו יש מנהג שכזה, פעםבשנה לכסח את השיחים/עצים בגינה, מן מנהג שמגיע מ<s>ספרטה</s> פולין שבודק אילוצמחים יכולים לשרוד את מזמרתו האימתנית של הרוזנבלט </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>J</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">מסתבר,ששיחי פסיפלורות לא אוהבים גיזום אגרסיבי (כזה שלא מותיר עליו אפילו עלה אחדלרפואה, אמרנו ספרטה? לא?) וכך מת לו שיח פסיפלורות אחד והגיע שיח שני, ותנחשו מהקרה בדיוק שנה אח"כ...<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אז אין לנו שיחפסיפלורה, אולי נביא שנה הבאה. בינתיים, קיבלנו המון (צ'ימידן מלא ב-90 ליטר) פסיפלורות שעשודרכם מרמת הגולן על גבו של אורון לרנר (כן, זה הברמן הנהדר שאנו עובדים עמו המון)במטרה להכין סירופ-פסיפלורה לערב קוקטיילים בסגנון טיקי שתכננו מספר חברים. רצינולראות את ההבדלים בין סירופ פסיפלורה טבעי לבין הסירופ פסיפלורה של <a href="http://americas.monin.com/#/syrup/monin-passion-fruit-syrup">מונין</a>&nbsp;ושל <a href="http://www.kolibri-syrup.com/">קוליברי</a>. <o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ההשוואה לא השאירהמקום לספקות. הסירופ שהכנו עורר קריאות התפעלות ובקשה לעוד, מונין גרם לכולםלעיוות קל של הפנים וקוליברי גרם לכולם לעיוות קשה של הפנים מלווה בבקשה לכוס מים(נא לא לראות בכך טעימה השוואתית עיוורת: גם הכותבים וגם הטועמים לא היו אובייקטיביים).<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-pSj4uDVqcyo/TjgzTHMmsgI/AAAAAAAAAdA/LTlek1bGErM/s1600/%25D7%25A4%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2594+%25D7%2591%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A8.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-pSj4uDVqcyo/TjgzTHMmsgI/AAAAAAAAAdA/LTlek1bGErM/s320/%25D7%25A4%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2594+%25D7%2591%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A8.jpg" width="320" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הסירופ מבעבע בסיר - איזה צבע מדהים יש לקצף!</span></td></tr></tbody></table><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>למקרה שהתגעגעתםלפוסט שגם מלמד משהו באמת, הנה המתכון:</b><o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">2 ק"גפסיפלורה <o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">100 מ"ל מים<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">600 גרם סוכר לבן<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">5 גרם חומצה ציטרית(כפית) או בעדיפות שנייה מיץ מלימון אחד גדול.<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>בכדי להכין אתהמתכון תצטרכו גם:</b><o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">קערה<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מסננת גדולה (כזו של פסטה אבל עם רווחים דקיםשגרעיני הפסיפלורה לא יעברו דרכם) <o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">בלנד או קערה נוספתלערבוב<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">סיר קטן עם מכסה<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>ולהוראות ההכנה:</b><o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-2lHXaUOdwRM/TjgyQFzLkmI/AAAAAAAAAc4/7YX5IYd-efs/s1600/%25D7%259B%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%259C%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2594+%25D7%259C%25D7%2590+%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2594%25D7%2595.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-2lHXaUOdwRM/TjgyQFzLkmI/AAAAAAAAAc4/7YX5IYd-efs/s320/%25D7%259B%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%259C%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2594+%25D7%259C%25D7%2590+%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2594%25D7%2595.jpg" width="245" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כיף לשתות כאלו בקיץ...</span></td></tr></tbody></table><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">בשלב הראשון שימואת המסננת מעל הקערה ותרוקנו את כל הציפה של הפסיפלורות לתוך המסננת (כך שהמיץינזל לכם לתוך הקערה). כעת שימו את הקערה בצד מכוסה ורוקנו את הציפה של הפסיפלורותלבלנדר/קערה נוספת. הוסיפו את המים וערבבו למשך מספר שניות (חשוב לשים לב שלאפוצעים את גרעיני הפסיפלורה). שימו את המסננת מעל הסיר ורוקנו אליה את הציפה עםהנוזל, ביחשו מעט עד שכל הנוזל התנקז לסיר, זירקו את הגרעינים לפח (או לחלופין עשובהם כל העולה על רוחכם). הוסיפו לסיר את הסוכר, הדליקו את הגז והרתיחו על אש קטנהבמשך רבע שעה. &nbsp;כעת הוסיפו את מיץ הפסיפלורהמהקערה הראשונה ואת החומצה הציטרית/מיץ הלימון והרתיחו עוד חמש דקות תוך כדיבחישה. כבו את האש, שימו את המכסה והמתינו עד שיתקרר לפני שתשימו בבקבוקים. אפשרלהוסיף שוט וודקה/ כוהל לשתייה בכדי לעזור לשימור. מחזיק במקרר כחודש (אולי אףיותר...).<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">עם הסירופ הנפלאהזה ניתן להכין קוקטיילים נהדרים כגון <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1917097">רברב קראש</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1528846">הוריקן</a>&nbsp;או אפילו קוקטייל מריר מבוסס קמפרי <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1515192">הקומפשיין</a>. <o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אפשר גם להכין מיץפסיפלורה קר: 1/4 סירופ 3/4 מים בכוס עם הרבה קרח –&nbsp; טעים וממש מרענן! <o:p></o:p></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">משקה מוגזפסיפלורה: במקום מים הוסיפו סודה קרה, בעדיפות לסודה מוגזת טבעי/ קל כמו "סאןבנדטו מוגז עדין" או "בורג'מי" ואפשר להוסיף בסוף גם מעט גרנדין (<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1784775&amp;passok=yes">טבעישאתם מכינים</a>&nbsp;- עד שטרחתם להכין סירופ פסיפלורה איכותי נא לא לקלקל אתזה עם גרנדין מעפן!).</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE">אם אתם רוצים"לחזק" את המשקה לקוקטייל נסו עם </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>1 oz</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span> (30 מ"ל/ צייסר) שלרום לבן או טקילה איכותית. אנחנו השתמשנו בקוורבו בלק &nbsp;לצד זילוף/פקק/טיפל'ה של ליקר סיינט גרמיין(ליקר פרחי סמבוק) ויצא מדהים, לרוויה!<o:p></o:p></span></span><br /><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-0Wve7Rui-x0/Tjgy0EnMMfI/AAAAAAAAAc8/I2VhbTmz2vs/s1600/%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-0Wve7Rui-x0/Tjgy0EnMMfI/AAAAAAAAAc8/I2VhbTmz2vs/s400/%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C.jpg" width="297" /></span></a></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אהה, וכמעט שכחנו -&nbsp;אפשר גם להכין קרטיבים מעולים: 2/5 סירופפסיפלורה 3/5 מים. ושלא תגידו שלא ציידנו אתכם לקיץ.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-FT5JtGz11ms/Tjgz_3HbfJI/AAAAAAAAAdE/A5x32KdZk4E/s1600/%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-FT5JtGz11ms/Tjgz_3HbfJI/AAAAAAAAAdE/A5x32KdZk4E/s320/%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="240" /></span></a><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">בברכת חמסין שמח"עליית הגג"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif;"><br /></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-8503230783736101572?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-30733987209532940692011-07-28T12:57:00.002+03:002011-08-08T10:18:07.332+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #333333; font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כששאלתיהודים לגבי הוויסקי שהם ממליצים עליו, קיבלתי תשובות כגון טיצ'רס, ג'ק דניאלסושיוואס ריגל (מדהים שהג'ק עולה שם יותר מאשר בארץ, בסביבות ה 200 ש"ח)."לא לא" עניתי והמשכתי: "על איזה וויסקי&nbsp;<b>הודי</b>&nbsp;אתםממליצים?". כתגובה הם תמיד הסתכלו עלי בפליאה, הרי תייר "עשיר"כמוני (קרי- תרמילאי מצוי) יכול להרשות לעצמו להוציא סכום נאה על בקבוק איכותי.אולם, "איכותי" הינה הגדרה יחסית, וההודים המוקסמים מהמילה"ייבוא" נוטים להפריז באיכותם של מוצרים שידם קצרה מלהשיג.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE" style="color: #333333;">לפנישנים מספר שמעתי על מזקקת אמרוט (</span><span dir="LTR" style="color: #333333;">Amrut</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>),המזקקה היחידה בהודו המייצרת סינגל מאלט (כך חשבתי בזמנו). כבר לפני שנה, בביקוריהקודם בהודו, שמתי לי ליעד להשיג בקבוק שלה. כששאלתי מסביב לגבי סינגל מאלט הודי,אמרו לי כולם כי אני טועה, ולא קיים סינגל מאלט הודי. כשאני אומר "כולם",אני מתכוון לכל ההודים ששאלתי ושאלתי לא מעט. אפשר לומר כי ממש הצקתי לכל הודישנקרה בדרכי והסכים להחליף עימי מספר מילים לגבי אותו בקבוק מאלט נכסף.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לעזרתינחלץ האינטרנט ומחקר (לא קצר) ברשת גילה כי אמנם זה הסינגל מאלט ההודי היחיד(עובדה שתתברר בהמשך כלא נכונה), אך המזקקה החליטה החלטה שיווקית שלא למכור אותובשוק המקומי. בין אם תחשבו כי זו החלטה תמוהה, ובין אם תהללו את הגאונות השיווקית,העובדה בעינה נותרת: אם אתם מעוניינים לרכוש בקבוק של סינגל מאלט ממזקקת אמרוטכדאי לכם לטוס לאנגליה (אגב, אני טסתי לאנגליה ושבתי עם בקבוק של מאלט בהחלטמצוין, אבל מכיוון שכתבה זו עוסקת בוויסקי&nbsp;<b>שניתן</b>&nbsp;למצוא בהודו אשאיר אתהסקרנים רק עם&nbsp;<a href="http://www.amrutwhisky.co.uk/home.html"><span style="color: blue;">האתר של המזקקה</span></a>).<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #333333; font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אחרישהבנו כי סינגל מאלט הודי הינו (כמעט) לא בנמצא, אנו מבינים כי מה שנותר אלו&nbsp;<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99"><span style="color: blue;">בלנדד וויסקי</span></a>, כלומר, ערבוב של מאלט עם גרייןוויסקי.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אם&nbsp;<a href="http://4.bp.blogspot.com/_7RJ9kf0mJfc/TCv3f2hnLiI/AAAAAAAAAT0/Gy9D94x11vQ/s1600/Scotch+Whisky+Consumption+chart.bmp" target="_blank"><span style="color: blue;">צרפת</span></a>&nbsp;(כן כן, צרפת) היאיבואנית הוויסקי הסקוטי מספר אחד בעולם, הודו הינה צרכנית הוויסקי הגדולה בעולם(מההיבט של כמות הוויסקי הנצרך במדינה). הסיבה לכך היא המחיר - ההודים לא יכוליםלהרשות לעצמם וויסקי מיובא ולכן רק טבעי כי רוב הוויסקי שנצרך בהודו הוא מתוצרתמקומית זולה יותר. אך זה אינו סוף הסיפור. אף יותר "מעניינת" היא העובדהכי רוב הוויסקי המיוצר בהודו הוא בעצם רום מתובל בוויסקי וכעת אסביר: וויסקי מיוצרמדגנים ואילו רום מיוצר מקנה סוכר. בהודו החמה והלחה&nbsp; קנה הסוכר זמין וזולמשמעותית&nbsp; מדגן לצורך ייצור משקאות אלכוהוליים. לכן, היצרנים ההודיים,המחפשים להציע "וויסקי" הודי בזול לבני ארצם, מזקקים את הבסיס לוויסקישלהם מקנה הסוכר. לבסיס זה מוסיפים תזקיקי דגנים ואף השם ישמור, תמציות טעם שלוויסקי. למרות זאת אין להודים שום בעיה מוסרית/חוקית לקרוא לזה וויסקי.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מכאןניתן להבין כי הודו היא צרכנית הוויסקי הגדולה ביותר בעולם, אך רוב הצריכה הזואינה אמורה להקרא וויסקי ולכן האמירה הקודמת נתונה לפרשנות אישית. התוצאה, אגב,מרגישה כמו וויסקי בלנדד זול, בהחלט לא מזכירה רום בשום צורה, אך גם לא מזכירהמוצר איכותי...<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הבנוכי רוב הוויסקי ההודי אינו ראוי לשמו, אולם בין הערב הרב של המותגים, קיימים מספרוויסקים אמיתיים שראוי וכדאי להכיר בדרככם להודו. במיוחד אם אתם חובבי המשקה וגםכי אלו הם משקאות הנותנים תמורה יוצאת מן הכלל למחירם.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE" style="color: #333333;">המקוםהראשון שאתחיל איתו, טבעי לי כי יתקשר לכתבה הקודמת בסדרה שעסקה בבירות ההודיות.אתם וודאי זוכרים את&nbsp;&nbsp; </span><span dir="LTR" style="color: #333333;">United Breweries Group</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>- החברה הללו לא נחים על שמריהם&nbsp; (תרתי משמע). הם הקימו מחלקה שתעסוק במשקאותאלכוהוליים בשם (</span><span dir="LTR" style="color: #333333;">United Spirits Limited(USL</span><span lang="HE" style="color: #333333;">.המחלקה הינה חברת המשקאות האלכוהוליים (</span><span dir="LTR" style="color: #333333;">Spirits</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>)הגדולה בהודו והשנייה בגודלה בעולם, מרשים, לא?! כאן לא נגמרת הסגמנטציה, כי אתהוויסקי האיכותי שלהם מייצרת </span><span dir="LTR" style="color: #333333;">McDowell</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>ולה מספר מותגים:<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE"></span></span></div><div class="MsoNormal" style="color: #333333; line-height: normal; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b><span dir="LTR" style="color: #333333;">McDowell'sSingle Malt</span></b><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>&nbsp; גם אני הופתעתי לגלות שקיים סינגל מאלט נוסף ועוד כזה שזמיןבהודו עצמה. לדברי החברה מיושן מעל 3 שנים בחביות אלון. התוצאה היא מאלט קליל,פרחוני וצעיר.</span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="color: #333333; line-height: normal; text-align: justify;"><b><span style="color: #333333; line-height: 17px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></span></b></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b><span class="Apple-style-span" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 17px;">Antiquity Rare&nbsp;Premium&nbsp;</span></span></b><span class="Apple-style-span" style="color: #333333;"><span dir="RTL" lang="HE" style="color: #333333; line-height: 115%;">בקבוקבן 750 מ"ל של הבלנד הזה יעלה לכם כ-20 שקלים חדשים בהודו, ובמחיר המצחיק הזהתרכשו בלנד המערב מעט משני העולמות: סקוטלנד והודו. הטעם, גריין, לא בוגר, מנסהלהיות קליל אך לא ממש מצליח, כנראה מפאת גילו הצעיר.</span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #333333;"><span dir="RTL" lang="HE" style="color: #333333; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #333333;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span dir="RTL" lang="HE" style="color: #333333; line-height: 115%;"></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;</span><b><span dir="LTR" style="color: #333333;">Antiquity Blue</span></b><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;כאן קפצנו מדרגה מהבלנד הקודם. גםבוויסקי זה נמצא קצת מסקוטלנד בבלנד, אבל החבילה הזו מגיעה מעודנת, בוגרת ומעניינתיותר. הבלנד מנסה לשלב קצת מהכל, פירותיות, פרחוניות וכבול.&nbsp; אנו מקבלים בפהמעט מהכל, לא ממש מחובר או מורכב אבל בהחלט מהנה ועוד יותר מהנה בעיקבות מחירו,כ-50 ש"ח לבקבוק.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-lOEKrGm7VFw/Ti1DX3_ZK7I/AAAAAAAAAcU/gNHPMaxYmcs/s1600/signiture.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-lOEKrGm7VFw/Ti1DX3_ZK7I/AAAAAAAAAcU/gNHPMaxYmcs/s320/signiture.jpg" width="320" /></span></a></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b><span dir="LTR" style="color: #333333;">McDowell'sSignature Rare</span></b><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;או בקיצור&nbsp;</span><b><span dir="LTR" style="color: #333333;">Signature</span></b><span dir="RTL"></span><b><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;</span></b><span lang="HE" style="color: #333333;">הינו המעניין בחבורה. בבלנד זה הם שילבו בין מאלט סקוטי כבולי מהאיאיילה לגריין ומאלט הודי. התוצאה נותנת מתיקות של מאלט וניחוח של&nbsp; כבול באף.לוויסקי יש גוף קל, הכבול שהרחנו חוזר גם בפה, והוא מעט "מעופש". הסיומתקצרה, מתוקה ומרירה לחלופין.&nbsp; אמנם איני בטוח&nbsp; כי התיאור היה מפתה אךזהו וויסקי שכדאי לטעום במחיר שווה לכל כיס, כ-50 ש"ח לבקבוק יעלה לכם הסיורבין הכבול של איילה, סקוטלנדולרחובותיה המעט מעופשים של הודו.</span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE" style="color: #333333;"><br /></span></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-S_NQ11elb4E/Ti1IAI-9p1I/AAAAAAAAAcY/9tShwBVpR_s/s1600/blenders.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-S_NQ11elb4E/Ti1IAI-9p1I/AAAAAAAAAcY/9tShwBVpR_s/s320/blenders.jpg" width="320" /></span></a></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE" style="color: #333333;">אתהוויסקי האחרון שאציג כאן מייצרת ענקית משקאות אחרת </span><span dir="LTR" style="color: #333333;">Seagram India</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span>, שהיא חלק מחברת&nbsp; </span><span dir="LTR" style="color: #333333;">Pernod Ricard</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: #333333;"><span dir="RTL"></span> העולמית הטוענת להיות מספר 1 בעולם בהפצתוויסקי אירי והשנייה בעולם בהפצת וויסקי סקוטי. הישג לא קטן... גם וויסקי הודי הםיודעים לעשות: &nbsp; &nbsp;&nbsp;</span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>Seagram Blenders Pride Rare Premium Whisky</b> או בקיצור <b>Blenders Pride </b>הוא בלנד של מאלטים סקוטיים וגריין וויסקי הודי. אך אין זה בלנד פשוט - קיים סיפר מעניין מאחוריו: הבלנד הזה הוא תוצר של ניסוי שעשו שני ה Master Blenders פטריק ג'וזף לוטס ואבי סטפאן. הם הוציאו את החביות של הבלנד מהמחסן הקריר אל השמש ההודית החמה באינטרוואלים. צעד זה מעודד התבגרות מהירה של המשקה, מעט בדומה לתעשיית הפורט בה נותנים לחביות לשהות בשמש. במבחן התוצאה הוויסקי הזה מפיץ ניחוחות של דגנים, מאלט, קמומיל ומצאתי בו גם ניחוחות של "הקשה של הלחם". בפה יש לו גוף בינוני עם ערב רב של דגנים, לחם, עוצמתי בפה עם שמנוניות ומתיקות קלה. יופי של וויסקי, מיוחד מאוד וגם הוא במחיר ללא תחרות, יחזיר לכם עודף מחמישים שקלים חדשים. כשאתם בהודו – רוצו לקנות!</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; mso-margin-bottom-alt: auto; mso-margin-top-alt: auto; text-align: justify;"></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><div class="MsoNormal" style="color: #333333; line-height: normal; text-align: right;"></div><div class="MsoNormal" style="color: #333333; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif; font-size: 15px; line-height: 17px;">פורסם לראשונה באתר <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">קולינריה</a>.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-3073398720953294069?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-37333631758727472392011-07-25T12:47:00.003+03:002011-08-08T10:17:49.391+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אני במנאלי, עיירה הממוקמת בהימלאיה ההודית. היה לי יום ארוך, עליתי לנקודת תצפית על כל העמק, ועכשיו אחרי שירדתי – אני עייף וכל מה שמתחשק לי זה להביט על השקיעה עם בקבוק <a href="http://www.kingfisherworld.com/">קינגפישר</a> ביד. לא במקרה זה קינגפישר- כאשר כל בירה שלישית שנמכרת בהודו מתהדרת בלוגו ציפור הקינגפישר, פלא ששם המותג הפך להיות שם נרדף לבירה בהודו?</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">בכדי להבין מאין צצה הבירה הזו לעולם צריך להתחיל בהיסטוריה:</span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">עוד ב 1915 בחור סקוטי בשם תומאס לישמן Thomas Leishman איחד חמש מבשלות קטנות בדרום הודו וייסד קבוצה בשםUnited Breweries Group. הקבוצה עשתה את תחילת דרכה בייצור בירות בכמויות גדולות לצבא הבריטי שישב בזמנו בהודו (שנקראה הינדוסטאן והיתה קולוניה בריטית). שנים רבות התפרנסו ב UB Group מהצבא הבריטי. ב-1947 כאשר הוקמה המדינה ההודית והבריטים עזבו, הקבוצה הייתה כבר איתנה דיה ולא התפרקה. כתריסר שנים לאחר עצמאותה של המדינה בשנות השישים הרחיבה UB Group את פעילותה וביצעה רכישה של מבשלות רבות נוספות לצד השקת בירה חדשה. כך נולדה בירת ה"קינגפישר" על שם הציפור היפייפיה שנפוצה בהודו ובמיוחד בבנגלור &nbsp;(Bangalore) שם נמצאים משרדי ההנהלה של United Breweries Group.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">המותג הבסיסי שלהם הינו &nbsp;<b>Kingfisher Premium Lager</b> והוא זה שהתחיל את סיפור ההצלחה של הבירה. כיום הוא הלאגר ההודי הנמכר ביותר בעולם.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מדובר על לאגר קליל ובסיסי בעל 4.8% אלכוהול, צבע קש עם ראש קצף לבן ואוורירי. ניסיתי לתאר את הבירה באריכות אך היא סתמית למדי, עם ניחוח מעט מאלטי וגוף קל. נעימה לשתייה ומרעננת – אבל שום דבר לכתוב הביתה עליו (או כתבה).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">המותג הבסיסי שלהם - נחמד לשתייה אך לא מרגש. אולם, כאן לא נגמר כל המבחר שקינגפישר מציעים.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ב-1999 הם השיקו בירה חדשה בשם <b>Kingfisher Strong</b>. נאמנה לשמה, חוזקה האלכוהולי מורגש, כאשר על התווית האחורית רשום "תכולת האלכוהול הינה פחותה מ 8%". כיתוב "הודי" ביותר – הם לא מתחייבים, אז מה אם הם התאגיד שמוכר הכי הרבה בירות בהודו...</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/--4lfTLj56wU/TirdInhm5II/AAAAAAAAAcI/UZ8CQStA_vE/s1600/strong2.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/--4lfTLj56wU/TirdInhm5II/AAAAAAAAAcI/UZ8CQStA_vE/s320/strong2.jpg" width="230" /></span></a></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כאן מדובר בלאגר חזק אלכוהולית ששיווקו תחת הסיסמה: &nbsp;“Same Taste. Extra Dum”. לעניות דעתי (ולעניות בלוטות הטעם שלי) הסיסמה לא ממש מדויקת ואולי לחיוב. הבירה הזו מעניינת יותר מקודמתה: זהו לאגר בהיר (מעט כהה יותר מהקודם) מאלטי ומעט פרחוני באף, ובפה הגוף עדיין קל, המיגוז נעים ויש לנו כאן יותר מרירות ויותר טעמי מאלט מאחותה החלשה יותר. הפיניש הוא כשותי לכיוון הפרחוני וקצר באורכו.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לסיכום, זוהי בירה קלה לשתייה, אך מכילה כמות נכבדת של אלכוהול. למרות שהאלכוהול לא מורגש בפה, הוא בהחלט נוכח בהרגשת השכרות שהוא מעניק - במיוחד לאחר שנגמר הבקבוק של ה-650 מ"ל הנפוץ בהודו...</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כששמעתי על המותג השלישי שאציג כאן, <b>Kingfisher Red</b>, ממש התרגשתי וחיכיתי לטעום אותו. סיפרו לי שזו בירת האייל של קינגפישר, ובדמוקרטיה הכי גדולה העולם (כך חלק מההודים מגדירים את מדינתם- עובדה נכונה מבחינת כמות האוכלוסייה) זהו על גדר נס של חנוכה. הבירה משווקת תחת הססמה: "All season beer", כלומר: הבירה טעימה קרה אך "טעימה יותר" גם כאשר היא מתחממת. טמפ' ההגשה המומלצת שלה מגיעה עד ל 17 מעלות צלזיוס.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אך לא רק בזה הבירה הזו מיוחדת, היא מיוחדת גם בסיפור ההשראה העומד מאחורי ההכנה שלה:</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-qKNgo6PKaW4/Tirc7gFhk_I/AAAAAAAAAcE/LjcvGWv0I-w/s1600/red+logo.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-qKNgo6PKaW4/Tirc7gFhk_I/AAAAAAAAAcE/LjcvGWv0I-w/s320/red+logo.jpg" width="196" /></span></a></div><div dir="ltr" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">"Kingfisher Red, a Premium Gravity beer, is specially brewed to give you a distinctive taste with an oaky woody flavor, which tastes great when chilled and even better when not chilled. &nbsp;It is an artistically crafted beer inspired by the traditional brewing practices of medieval European monks. The monks followed a typical process for making their beer &amp; then matured it in oak barrels."</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ועכשיו בעין ביקורתית:</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">קודם כל מצוין כי הבירה היא &nbsp;"Premium Gravity beer" כלומר כנראה המשקל הסגולי הסופי שלה גבוהה (Final Gravity), מה שמעיד על גוף מלא יותר ומתיקות גבוהה יותר מאחיותיה.</span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">שנית "ההשראה לתהליך יצור הבירה היא בטכניקות הנזירים האירופאיים בימי הביניים, שבזמנו יישנו את הבירה בחביות עץ אלון" שימו לב – מדובר על ההשראה לתהליך היצור. כלומר, לא יישנו את הבירה בחביות עץ (אחרת היו מתגאים בכך ולא רק בהשראה), גם אין שום אזכור לכך שמדובר באייל, מכאן ניתן להניח כי אנו עדיין עוסקים בלאגר, בדיוק כמו שאר המבחר שלהם.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הקינגפישר רד הנה בעלת תכולת אלכוהול הפחותה מ 8% (הרישום זהה לקינגפישר החזקה) ולהלן רשמי הטעימה: לאחר המזיגה יש לבירה ראש קצף לבן סמיך ויציב. עולים ממנה ניחוחות מתוקים של לתת. בפה היא מרגישה סמיכה יותר ומתוקה יותר מקודמותיה (כמו שהבטיחו לנו בתווית) עם טעמים של לתת, מולאסה ומעט כשות. הפיניש שלה בינוני באורכו עם מתיקות של מולאסה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לסיכום: האם זה אייל או לא? השאלה נותרה לא פתורה. אמנם לא הרגשתי את טעמי עץ האלון שהובטחו לי, אך הבירה אכן מרגישה כמו אייל נעים וקליל ומומלצת בחום (בחום ההודי) במיוחד לשעות הערב כשמתחשק משקה עם יותר נוכחות בפה.</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-GItK42UlWYs/TirdhL0oS4I/AAAAAAAAAcM/gaunfyw_C_M/s1600/blue2.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-GItK42UlWYs/TirdhL0oS4I/AAAAAAAAAcM/gaunfyw_C_M/s320/blue2.jpg" width="240" /></span></a></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הבירה האחרונה שאסקור הנה האהובה עלי מכל שטעמתי בהודו. היא משווקת תחת הססמה "!explore your adventurous side" אולי זו הססמה המדברת מגרוני אבל ל <a href="http://www.kingfisherworld.com/cheers/blue/blue.htm"><b>Kingfisher Blue </b></a>בעלת ה 6% אלכוהול (רשום כמקודם פחות מ...) יש ניחוחות פרחוניים ונקיים של כשות, המזכירים מעט את זן הקסקייד עם הגוון ההדרי שלו. בפה: יש לנו גוף קל, לאגרי עם מיגוז נעים, הבירה מאוד הדרית, נקייה וקלה לשתייה (דבר חיובי בחום ההודי), עם פיניש קצר מאלטי והדרי.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מדובר פה על לאגר חד ממדי אך איכותי, שנעלם מהר מדי מהכוס ומזמין למלא את הכוס הבאה. ואולי היה זה החום ההודי שדרש עוד כוס בירה קרה- בכל מקרה כשאתם בהודו וחם לכם – זו המלצתי הקרירה!</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">פורסם לראשונה באתר <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">קולינריה</a>.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-3733363175872747239?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-53745204973288079972011-07-19T17:46:00.001+03:002011-08-08T10:19:31.183+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE">לפני מספר חודשים (מרץ) פנה אלינו עמית כהן (מנהל מועדון הלקוחות של בית הספר לברמנים "זמן אמיתי" ואתר </span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>&nbsp;</span><span dir="ltr">(<a href="http://www.workoholic.co.il/">Workaholic</a></span>&nbsp;<span lang="HE">וביקש להפנות אלינו מכר שלו המעוניין לעשות כתבה על הכנת אלכוהול ביתי. נענינו בשמחה. עוד באותו היום קיבלנו טלפון מאחד הכתבים שהציג את עצמו כצלם שעובד עם ד"ר ארד ניר (עורך חדשות חוץ, ערוץ 2) בפרוייקט המיועד לערוץ מקומי באיזור השרון. תיאמנו מפגש בעליית הגג ולאחר כשבוע הגיע הצוות אל ביתנו. להפתעתנו הופיעו שלושה סטודנטים לתקשורת ממכללת נתניה המשתתפים בקורס "מגזין מקוון" אצל ד"ר ארד. לזה לא ציפינו! (חוסר ניסיוננו בתחום היח"צ בהחלט בולט) למרות האכזבה הקלה החלטנו להנות מהעניין, והחבר'ה מהמכללה היו באמת אחלה.</span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לפני מספר ימים נזכרנו בהם בשנית והחלטנו לצלצל ולברר מה יצא מיום הצילומים. למחרת התייצב איתי אשר (הצלם) עם הדיסק של הכתבה, ותשמעו – או בעצם תראו - יצא יפה, אפילו יפה מאוד! לדעתנו הלא מקצועית בעליל ומאוד משוחדת מדובר על כתבת מגזין מעניינת שנוגעת בנושאים הקשים בתחום ועושה זאת בהצלחה מרובה... אתם יכולים לראות בכתבה את גדי דבירי מדבר על "אתגר הסטאוט", את ג'רמי וולפלד ממבשלת ג'מס מדבר על הקמת העסק, וכמובן - גם אותנו.</span><br /><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אז ללא הקדמות מיותרות, הנה הסירטון:</span><br /><span lang="HE" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><object width="320" height="266" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-2516e6f07bf560b0" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v18.nonxt1.googlevideo.com/videoplayback?id%3D2516e6f07bf560b0%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1331671263%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D611E4A4B3964B2D1CF718C405F2F49706A729338.657A43FF32DC54871ACADAEF66F9639B72B77E24%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D2516e6f07bf560b0%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DeKFuP-AJYcJL5qHnrRdWTu73xgc&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="320" height="266" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v18.nonxt1.googlevideo.com/videoplayback?id%3D2516e6f07bf560b0%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1331671263%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D611E4A4B3964B2D1CF718C405F2F49706A729338.657A43FF32DC54871ACADAEF66F9639B72B77E24%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D2516e6f07bf560b0%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DeKFuP-AJYcJL5qHnrRdWTu73xgc&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">זה הזמן להגיד תודה לאיתי אשר, מורן יעקובי, צח דותן ורעות פורטנוי ממכללת נתניה, ובינתיים, עד הפעם הבאה...</span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-5374520497328807997?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-27971107945869651902011-07-11T10:19:00.001+03:002011-08-15T20:26:41.801+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">התאריך היה יולי 2010. שנתיים עברו מאז <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">שזיקקנו לראשונה רום</a>&nbsp;מקני הסוכר שגדלו לנו בגינה. בינתיים גדלו הקנים מחדש והספקנו להצטייד במזקקה לקראת הבציר החדש. חיפשנו מזקקה דודית, כזו שתוכל לשמש אותנו גם לתזקיקי פירות וגם לתזקיקי דגנים, ותתאים בנפחים בהם אנו עובדים (אנו מתסיסים לרוב במיכלי תסיסה של 30 ליטר- לכן רצינו מזקקה בעלת קיבולת מעט גדולה יותר). מצאנו מזקקת אלמביק מסורתית בקיבולת של 40 ליטר, עשויה מנחושת ומקורה מפורטוגל. "מזקקת נחושת" - מדוע בעצם כולם מהללים את הנחושת ממנה עשויות המזקקות המסורתיות? בשאלה זו נתקלנו פעמים רבות וחשבנו שהגיע הזמן לפתור את התעלומה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-7FjION2ghVI/Thsga0_6vSI/AAAAAAAAAbI/2mWqp8EyiL0/s1600/money+pic.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="221" src="http://1.bp.blogspot.com/-7FjION2ghVI/Thsga0_6vSI/AAAAAAAAAbI/2mWqp8EyiL0/s320/money+pic.jpg" width="320" /></span></a><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">1. הנחושת הינה מוליכה טובה של חום וקור. לכן היא מתאימה לזיקוק, כיוון שיש להעביר חום בצורה טובה בדוד הזיקוק ולהעביר קור בצורה טובה בצנרת העיבוי של המזקקה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">2. טעם התזקיק: במהלך התסיסה נוצרות <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/05/so2.html">תרכובות גופרתיות</a>&nbsp;מהן עוזרת הנחושת להיפטר. למעשה הגופרית נקשרת עם הנחושת ויוצרת נחושת גופרתית <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Copper(II)_sulfate">(cooper sulfate)</a>&nbsp;אשר אינה מזדקקת לתוך המוצר הסופי.&nbsp;</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-JDFVZG6wHqc/ThsgTXxCh1I/AAAAAAAAAbE/-DBnpvgMBJI/s1600/worm.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="238" src="http://1.bp.blogspot.com/-JDFVZG6wHqc/ThsgTXxCh1I/AAAAAAAAAbE/-DBnpvgMBJI/s320/worm.jpg" width="320" /></span></a></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">3. הנחושת עוזרת לזרז פירוק של תרכובות אורגניות מסוימות, &nbsp;וכך לתזקיק יש טעם מתוק יותר וניחוח "נקי" יותר.&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-JDFVZG6wHqc/ThsgTXxCh1I/AAAAAAAAAbE/-DBnpvgMBJI/s1600/worm.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"></a><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">במאמר מוסגר על נחושת גופרתית בתזקיקים: לפני מספר שנים חבר הביא לנו <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1809720&amp;passok=yes">צ'אצ'ה</a>&nbsp;כפרית&nbsp;מגאורגיה. הצ'אצ'ה הגיעה בבקבוק משומש של שתייה קלה בחוזק אלכוהולי של כ 70% ובצבע ירקרק. הצבע הוא תוצאה של ריכוז גבוה של נחושת גופרתית במשקה. הנחושת הגופרתית בתזקיק מגיעה מהנחושת הגופרתית הנוצרת במערכת העיבוי ונשטפת עם התזקיק שעובר בה למשקה. ריכוז זה נוצר כאשר מבצעים זיקוק של נוזל עם תוספת נדיבה של <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/05/so2.html">SO2 &nbsp;</a>בזמן התסיסה. הרבה גופרית בתסיסה = הרבה נחושת גופרתית (אגב זיקוק נוסף ישאיר את הנחושת הגופרתית בדוד הזיקוק). ונדבך נוסף לפינת הטריוויה שלנו, בזיקוק גראפה גם כן נוצרת כמות מסוימת של נחושת גופרתית שמקורה מתוספת ה SO2 אותה מוסיף היינן לזגים לאחר <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/12/2010.html">הפרס</a>. זאת אחת הסיבות בגללם יצרני גאפות טובות מזקקים את הגראפה שלהם בשנית.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">4. הנחושת שומרת מ <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ethyl_carbamate">Ethyl carbamate</a>. זה הוא חומר רעיל שהיה נוצר בזיקוק בעקבות חימום היינות/שיכרים ושהווצרותו נמנעת בעקבות השימוש בנחושת. ה Ethyl carbamate נקשר לנחושת בצנרת העיבוי ונראה כמו "ג'יפה שחורה" (אפשר ורצוי לנקות אותו אחת לכמה זמן).&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">וכעת בחזרה לרום שלנו:</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הפעם החלטנו להיות חכמים יותר ולנסות לא <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">לסחוט את עצמנו</a>&nbsp;תוך כדי שאנו סוחטים את קני הסוכר: לכן בנינו צילייה מעל שולחן העבודה והזמנו כוח עזר, שחר מליס שהגיע עם מצבור מלא של אנרגיות חיוביות. סחטנו קני סוכר לאורך כל היום וסיימנו עם 40 ליטר של נוזל. הכמות היתה מועטה בהשוואה לחומר הגלם מלפני שנתיים. התאכזבנו קלות - מסתבר שהיו פחות קני סוכר – אך לא נורא "C'est la vie", יצא פחות רום אבל אין ספק שאיכותי...</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">את התסיסה הפעם עשינו עם זן שמרים חזק שזמין בארץ בשם <a href="http://www.sinerji-as.com/documents/TI_Eng/Yeast/Lalvin/Lalvin_DV10_En.pdf">DV-10</a>. שמרים אלו מיועדים ליינות לבנים/יינות תוססים. הזן מסוגל לעבוד באחוזי אלכוהול גבוהים ומאופיין בדרישות מזינים נמוכות ובטעם "נקי" של היינות הנוצרים ממנו. לצד השמרים הוספנו גם מזינים קנויים וגם מעט זגי ענבים (קברנה סוביניון) בכדי שיזינו גם כן את השמרים. לכן ציפינו לתסיסה איכותית ונקייה, וכך אכן היה. לאחר שלושה שבועות הנוזל היה מוכן למזקקה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">40 ליטר שיכר קני סוכר נכנסו למזקקה בשני חלקים: קודם כל ה 25 ליטר הראשונים, שבאמצעות זיקוק ארוך ואיטי הפיקו תזקיק בו קיימת הפרדה מצויינת של לב התזקיק (החלק הנקי) וקצוותיו (החלק בו נמצאים הרבה מאותם החומרים שמזדקקים ביחד עם האלכוהול, חלקם רצויים יותר, חלקם רצויים פחות- הסוד טמון בריכוז שלהם). את אותם הקצוות הוספנו ל-15 ליטר השיכר הנוספים וזיקקנו אותם כך פעם נוספת כאשר את החלק השני של השיכר זיקקנו בפעם הראשונה. את סך הנוזל שהתקבל הכנסנו בשנית (וחלק קטן בשלישית) למזקקה לזיקוק שני- זהו הזיקוק אשר ינקה סופית את הרום שלנו ובו תתרחש הפרדה נוספת ואיכותית יותר של לב התזקיק – הוא אשר יהיה הרום אגריקולה האיכותי השני בארץ. יצאנו עם מעט מעל 8 ליטר של רום בחוזק אלכוהולי של 68%, כמות קטנה אך איכותית!&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מאז הרום עבר תהליך ארוך. הוא התיישן שלושה וחצי חודשים עם עץ אלון אמריקאי. הוספנו לו קצת Madre &nbsp;(Mother Rum) שהוא הרום הכי יישן שיש למזקקה במטרה "לכוון" את התפתחות הרום לפרופיל הטעמים של אותה "האמא של הרומים". במקרה שלנו האם היתה הבציר מ 2008 שהראה איכויות יוצאות דופן. הרום המשיך לשבת עם אותם הקפיסים של האלון האמריקאי עוד מספר לא מבוטל של חודשים, עד שבגיל 10 חודשים הכרנו לו את ביתו החדש- החבית.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">סיפור נחמד יש מאחורי אותה חבית, סיפור הביקור שלי (נמרוד) במזקקת <a href="http://tuthilltown.com/home">Tuthilltown</a>. החברה במזקקה מתפארים בתהליך היישון של ה"וויסקי" שהם מייצרים. הם משתמשים בחביות קטנות (קנינו מהם חבית משומשת של 3 גלון, החבית הכי קטנה שבשימוש אצלם) שעברו תהליך גילוף וחריכה מיוחדים בכדי להגדיל עוד יותר את שטח המגע עם התזקיק ששוכן בתוכם. את כל זה הם עושים מתוך הנחה שבצורה כזו הוויסקי שלהם יתיישן מהר יותר, ממש מהר יותר- כאשר הם מציינים שבחביות הפיצפוניות של ה-3 גלון הם מסיימים ליישן את הוויסקי שלהם בשלושה חודשים.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אם קראתם את הפוסט שלנו על <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post_17.html">תהליכי היישון של הרום</a>&nbsp;אז אתם כבר יודעים שיש תהליכים נוספים ביישון תזקיקים פרט למיצוי הטעמים מהחבית, וכך היו גם רשמי מהטעימה (צריך לקחת בחשבון שאיני אובייקטיבי, אך <a href="http://www.whatdoesjohnknow.com/2011/06/27/do-smaller-whiskey-barrels-mature-whiskey-faster/">יש נוספים שיסכימו איתי</a>). למרות זאת קניתי בקבוק, את השיפון שלהם בו האגרסיביות של משקה צעיר השתלבה בצורה טובה עם האגרסיביות והחריפות של השיפון.&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-lPEug8KImVo/ThsZN5Iqd-I/AAAAAAAAAao/tjNZrt5hMyA/s1600/%25D7%2597%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259D+2010.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="400" src="http://1.bp.blogspot.com/-lPEug8KImVo/ThsZN5Iqd-I/AAAAAAAAAao/tjNZrt5hMyA/s400/%25D7%2597%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259D+2010.JPG" width="300" /></span></a><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">בחזרה לעניין החבית שלנו חבית אחת פיצפונת מאלון אמריקאי שהתיישן בה הרום של המזקקה (אגב רום מצויין, התעקשתי לטעום). נראה כי חלק מהמודל הכלכלי של המזקקה נשען על מכירה של <a href="http://stores.intuitwebsites.com/TuthilltownSpirits/-strse-Barrels/Categories.bok">חביות משומשות</a>. החביות המשומשות פחות אגרסיביות בטעמי העץ שלהם מחביות חדשות ולכן מתאימות ליישון של תזקיקים לאורך תקופה ארוכה יותר (מבלי להפוך אותם ל"מנסרה"). למעשה, כל תעשיית הוויסקי בסקוטלנד נשענת על חביות הברבן המשומשות שמגיעות מארה"ב, ועכשיו גם תחביב הרום המקומי של עבדיכם הנאמנים.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">החבית עשתה את דרכה במזוודה (כן, היא כך כל קטנה), נחתה בארץ ומולאה במים (אשר הוחלפו תדירות) במשך שבוע, בכדי לנפח את העץ &nbsp;ולמנוע נזילה עתידית של הרום מהחבית. "חתכנו" את הרום עם 15% של שיכר קני סוכר (מ-2006) כפי שעשינו בבציר הקודם וב-1/5/2011 הכנסנו לחבית.&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">רשמי הטעימה לפני הוספת השיכר (ב 68%) ולפני החבית כללו גוף בינוני, הרבה ניחוחות וטעמי ווניל, אגוזיות קלה ומין כזו פאנקיות ומורכבות אשר מזכירה את הבציר הקודם (2008). זוכרים את ה-Madre ? מסתבר שזה עובד. עכשיו כל מה שנשאר לעשות זה להמתין בסבלנות ולעקוב אחרי ההתפתחות של הרום בחבית, להוציא אותו באיזון "המושלם" ולהחזיק אצבעות שהכל ילך כשורה. תאחלו לנו בהצלחה...&nbsp;</span></div><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-2797110794586965190?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-10179370894159322962011-05-19T15:06:00.000+03:002011-05-19T15:06:27.061+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">הרעיון התבשל לאיטו. במשך מספר שנים יישנו את <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2006-2005.html">שיכר קנה הסוכר שהכנו ב 2005 ו 2006</a>&nbsp;ולא היינו בטוחים מה כדאי לנו לעשות איתו. כבר למדנו שמעט ממנו מצליל את הלימונצ'לו ועוזר לנו להכין את <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/08/blog-post.html">הלימונצ'לו הכי טוב שטעמנו</a>. למדנו גם שהוא משתלב מצויין עם <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_12.html">בירת החיטה שלנו</a>, והחיבור הכי טבעי שלו הוא עם <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post_17.html">הרום שהכנו</a>. אבל אלו טיפות בים שיכר קנה הסוכר...</div><div style="text-align: justify;">מוכנים לאתגר הבא חשבנו להכין ביטר (Bitter). ספציפית: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bitters#Digestive_bitters">ביטר דג'סטיף</a>, משקה מריר-מתוק שכיף לשתות לאחר האוכל. הרעיון תפס תאוצה אחרי שטעמנו את ה- <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/06/blog-post_30.html">Gran Classico Bitter</a>&nbsp;המצוין והרגשנו את שכבות הטעמים השונים אליהם ניתן להגיע באמצעות ערבוב נכון של תבלינים במשקה.</div><div style="text-align: justify;">ביטרים הוכנו בעבר כתרופות לכל מיני מחושים שונים ומשונים (בעיקר לבעיות עיכול אבל גם כתרופות פלאים שיכולות לרפא "הכל"). מדובר על משקאות אלכוהולים אשר מכילים מספר תמציות צמחיות ומלאים בשכבות של ארומות וטעמים המופקים ממגוון השריות של עלים, קליפות, פרחים ושורשים המושרים לתקופות שונות בתוך בסיס אלכוהולי כלשהו.</div><div style="text-align: justify;">אצלנו, בעליית הגג, הבחירה הטבעית לבסיס האלכוהולי היתה שיכר קנה הסוכר (בציר 2005) שיש הרבה ממנו ולכן אפשר לשחק עם ההשריות השונות.&nbsp;להלן הטבלה הראשונית של ההשריות שעשינו:&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-DVC8UbNQqso/TcwNqrFOHQI/AAAAAAAAAZs/DX9AI58TT6g/s1600/%25D7%2598%25D7%2591%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="536" src="http://1.bp.blogspot.com/-DVC8UbNQqso/TcwNqrFOHQI/AAAAAAAAAZs/DX9AI58TT6g/s640/%25D7%2598%25D7%2591%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8.jpg" width="640" /></a></div><div style="text-align: justify;">הכנו חלק מההשריות מחדש, ובנינו עוד טבלאות ואל תחשבו שהטבלאות הללו על שמונת הרכיבים שבהם הינם סוף הדרך, זוהי רק ההתחלה...</div><div style="text-align: justify;">בין שאר המרכיבים הנוספים, הכנו השריות שונות באלכוהול 95%: היו לנו השריות של תפוזונים (שחיכו להפוך <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/06/blog-post.html">לליקר הקומקוואט הסוכרייתי שלנו</a>), השריות של קליפת אשכוליות, אשכוליות אדומות ואפילו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bergamot_orange">ברגמונט</a>&nbsp;שאנו מגדלים בחצר. ועדיין לא דיברנו על ה bitter agent, כלומר התבלין שידאג שהביטר שלנו יצדיק את שמו ויהיה מר!</div><div style="text-align: justify;">החיים כמו בחיים מפתיעים כל פעם מחדש ומשנים לנו את התוכניות. באחד מהמשחקים שלנו עם ערבובים ערבבנו תמצית קליפת אשכוליות (מה שחשבנו בזמנו שיהפוך לאשכוליצ'לו- כמו לימונצ'לו רק על בסיס של אשכוליות) עם השיכר וזה יצא מוצלח- מוצלח מאוד. משחק קצר: מעט תמצית תפוז סיני, מעט תמצית אשכוליות, טיפל'ה סוכר והרבה שיכר וכבר אנחנו ב"וואו, זה טעים!" את הניסוי עשיתי אני (נמרוד) בחיפה והבאתי אותו עם כל המרכיבים לאחי בחולון כדי שגם הוא יטעם. בדרך עצרתי אצל זוג חברים: אורלי ורנן, זוג צעיר שהינו הלב הפועם מאחורי חברת ההפקות המוזיקליות "<a href="http://www.monocrave.com/about-he.php">מונוקרייב</a>". בביקור, מלא בהתלהבות, חילקתי להם טעימות מהניסוי החדש שלי. למרבה הצער, כלי מדידה מתאימים חסרו ופספסתי בגדול עם הכמויות של הרכיבים. התוצאה הייתה מרה ולא טעימה. הזוג הנחמד הנהן ועשה עצמו כאילו די טעים להם - הם ניסו לתמוך בניסוי, אך היה להם קשה, לא מתאים לחבריי להיות לא אמיתיים. נבוך מהתוצאה הבטחתי להם שהפעם פספסתי אבל זה יהיה טעים בהמשך, והבטחתי לעצמי שאקדיש להם בקבוק שיוכיח את טענתי...&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-rQWOwOXdKYk/TcwNTz35w9I/AAAAAAAAAZc/lflHhw_WtdY/s1600/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A7%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259C.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="384" src="http://1.bp.blogspot.com/-rQWOwOXdKYk/TcwNTz35w9I/AAAAAAAAAZc/lflHhw_WtdY/s640/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A7%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259C.jpg" width="640" /></a></div><div style="text-align: justify;">ועכשיו להרכבת הביטר, פתחנו שולחן גדול וארוך עם כל הרכיבים (עשרות צנצנות שונות ובקבוקים עם כל הרכיבים), כחצי תריסר כוסות טעימה, מזרקים, כלי מדידה, כפיות ומרקקה לנסיונות הלא מוצלחים והתחלנו בסשן ארוך של ערבובים/טעימות וערבובים מחדש. לאחר מספר שעות התכנסנו למתכון שהיה מוצלח מאוד ומורכב מאוד והנה הוא לפניכם:</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-JfAVRC6Ev_c/TcwNoSNy7LI/AAAAAAAAAZo/Fe7NRoMR6YM/s1600/%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F+%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="235" src="http://4.bp.blogspot.com/-JfAVRC6Ev_c/TcwNoSNy7LI/AAAAAAAAAZo/Fe7NRoMR6YM/s400/%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F+%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8.jpg" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;">התוצאה אינה מרירה כל כך אלא מרירות מרומזת. היא אינה מתוקה מאוד- גם כאן המתיקות מרומזת, והסוד של המתכון הוא באיזון ובהתפתחות הטעמים של המשקה לאורך השתייה שלו:</div><div style="text-align: justify;">בהתחלה האף מבטיח לנו הדרים: אשכולית, תפוז מתובל בהל , בננה. הניחוח מאוד מתוק ופירותי. בפה הגוף הינו בינוני פלוס ובתחילה מרגישים מתיקות קלה של סוכריות תפוז (כאלה שפעם היו בכל אוטו). אח"כ המרירות הקלה מגיעה עם טעמים עשבוניים, פלפל שחור וכמובן השילוב של שני סוגי הל. בהמשך, עוד כאשר המשקה בפה מתגנב לו טעם נוסף ישן-מוכר: "במבה אדומה". הפיניש ארוך עם מרירות ועשבוניות בהתחלה, שילוב של תפוז והל באמצע והבמבה המתוקה בסוף.&nbsp;</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-s5zq9mVl8eE/TcwNh_XrreI/AAAAAAAAAZg/0vVDtyn31xo/s1600/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A7%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259C1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="256" src="http://3.bp.blogspot.com/-s5zq9mVl8eE/TcwNh_XrreI/AAAAAAAAAZg/0vVDtyn31xo/s320/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A7%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259C1.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שימו לב לשינוי בצבע עם ההוספה של השריית האשכוליות ( הסדר הינו משמאל לימין)</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">זהו אינו ביטר. למעשה, זהו יצור חדש, פורץ גבולות, טעים מאוד ובמקביל בלתי צפוי וללא אח ורע בעולם האלכוהול. משקה פרינג', לא מוכר לחלוטין, כזה שקשה לקבלו באהדה בלגימה הראשונה, גם בגלל מורכבותו אבל במיוחד בגלל אופייו, בהיותו שונה, שונה מאוד.&nbsp;</div><a href="http://3.bp.blogspot.com/-rVTfPHSm3cc/TcwNjFwXsHI/AAAAAAAAAZk/1EJrqFEqLdg/s1600/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A7%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259C+%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/-rVTfPHSm3cc/TcwNjFwXsHI/AAAAAAAAAZk/1EJrqFEqLdg/s320/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%25A7%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259C+%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25AA.jpg" width="233" /></a><br /><div style="text-align: justify;">זוכרים את החברים ממונוקרייב שהזכרנו לעיל, שתמכו בנו ובניסויים שלנו - כפי שסיפרנו הובטח להם בקבוק. לאחר תקופת חיתון של המרכיבים שעלתה על שמונה חודשים באלון צרפתי, עיצבנו את התווית עם הלוגו שלהם, מונוקרייב, בכדי לתת להם בקבוק עם הקדשה. התווית יצאה כה יפה בעינינו שהרגשנו שאולי הייתה זאת יד מכוונת שחיברה בין השיכר המתובל השונה והמוצלח לחברת הפקות מוסיקליות של להקות שממש נופלות על אותה ההגדרה. החלטנו שאת כל הבקבוקים אנו נוציא כמחווה עם הלוגו שלהם - &nbsp;לחיבור ולסיפור יותר מתאים לא יכולנו לקוות!&nbsp;</div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">נ.ב- אם הסתקרנתם לגבי מונוקרייב הנה קישור לפלייליסט של אחת הלהקות המוצלחות שלהם, <a href="http://tinyurl.com/collective-video-playlist">הקולקטיב</a>.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-1017937089415932296?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-52596533991026573592011-05-12T14:52:00.002+03:002011-08-08T10:20:21.823+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">קיימת היום התעוררות מסויימת של השאלה בצורך ב SO2. התעוררות זו מקורה באופנת "האורגני" ובתוכה גם תעשיית היין האורגני. למרות האופנה החדשה, כמעט ואי אפשר לדמיין את תעשיית היין ללא השימוש בגופרית דו חמצנית. למעשה, אפשר להצהיר בביטחון כי את רוב היינות המיוצרים כיום (כולל יינות אורגניים) לא היה ניתן לייצר ללא חומר זה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הסיבה טמונה בכך שהיין הינו מצע מיקרוביולוגי עשיר. עשיר באלפי זנים שונים של בקטריות ופטריות הגדלות בו ובחומרי תזונה לאותם מזיקים - לכן כמעט ולא ניתן לייצר יין איכותי ללא חומר משמר- מחטא, ועדין לא נמצא חומר משמר מתאים יותר ורעיל פחות מהגופרית הדו חמצנית.</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><div style="text-align: justify;"><b><i><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">להלן התקנים השונים לשימוש ב SO2:</span></i></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>התקן האמריקאי ליין אדום יבש:</i> &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span>&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<b>עד- 350 ppm</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>התקן האירופאי ליין אדום יבש:</i> &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;<span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span>&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<b>עד- 210 ppm</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>התקן הצרפתי ליין אורגני אדום יבש (<a href="http://www.fnivab.org/chartevinbiofnivab.htm">FNIVAB</a>): </i>&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<b>עד- 100 ppm</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>התקן השווצרי ליין אורגני אדום יבש (BIO SUISSE):</i>&nbsp;&nbsp;&nbsp;<b>עד: 120 ppm</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>ממוצע SO2 ביין אדום יבש: </i>&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span>&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;<b>125 ppm</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>טווח ה -SO2 הטבעי המגיע מהענבים ליין:</i>&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span><b>10-20 ppm</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>כמות ה SO2- ב-56 גרם משמשים יבשים:</i>&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<b>&nbsp;&nbsp;112 mg</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><i>כמות ה SO2- בכוס יין ממוצעת: &nbsp;</i>&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;<span class="Apple-tab-span" style="white-space: pre;"> </span>&nbsp;<b>10 mg</b></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">* שמתם לב לכך שאין תקן ארופאי אחיד ליין אורגני? &nbsp;עוד מידע ניתן למצוא <a href="http://www.itab.asso.fr/downloads/programmes/orwine-analysis-standards.pdf">במחקר שבקישור הזה</a>.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מהו SO2?</span></u></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">&nbsp;SO2 או גופרית דו חמצנית הינו גז הנוצר מבעירה של גופרית. &nbsp;גז זה המתנזל בטמפ' של 15C- &nbsp;ובמשקל סגולי 1.369. הוא עשוי להימצא במצב מומס בנוזל, המצב הרלוונטי לתעשיית היין.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כשהSO2 &nbsp;מומס ביין הוא נמדד ביחס של מיליגרם גז לליטר נוזל (mg/l) או ב (ppm=particle per million) כשלמעשה 1mg/l = 1ppm.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b><u>שימוש</u>&nbsp;-&nbsp;</b>לSO2 &nbsp;יש שלושה תפקידים עיקריים: חומר מחטא (antiseptic), נוגד חמצון כימי (antioxidant) ונוגד חמצון אורגני (antioixidasic).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">להלן הפירוט:&nbsp;</span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>חומר מחטא:</b> SO2 בעל יכולת לחטא כנגד זיהומים ביולוגיים שונים כגון בקטריות ופטריות.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>חומר נוגד חמצון אורגני: </b>חמצון אורגני מתרחש כאשר בקטריה קושרת בין חמצן לרכיבים השונים ביין.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>חומר נוגד חמצון כימי:</b> חמצון כימי הינו חיבור פיזי בין מולקולה של חמצן לבין אחד מהחומרים הנמצאים ביין (על ידי כוחות משיכה בין גרעיני המולקולות).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b><u>רכיבים</u>&nbsp;-&nbsp;</b>את ה SO2 המצוי ביין ניתן לחלק ל 2 חלקים: SO2 חופשי ו SO2 קשור. בין שני הרכיבים הללו קיים איזון כימי/תרמודינמי המכונה &nbsp;Equilibrium.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">SO2 חופשי:</span></u></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ה SO2 החופשי הינו גופרית דו חמצנית שעדין לא נקשרה לחומר ספציפי ביין (למעט המים) והיא במצב הראקטי (הפעיל) שלה. כשמכניסים SO2 לתווך של מים מקבלים תמיסה של 100% SO2 חופשי כשחלקו נמצא בצורה המולקולרית שלו- משמע &nbsp;SO2 וחלקו בתרכובת עם מים:</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">&nbsp;SO2מולקולרי ו- &nbsp;SO2+H2O<span style="font-size: 12pt;">→</span>HSO3+H &nbsp;תרכובת של SO2 עם מים שנקראת ביסולפיט.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">SO2 קשור:</span></u></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ה SO2 הקשור הינו גופרית דו חמצנית שנקשרה כבר לחומר ביין (בעיקר אתנול). מכיוון שהSO2 הקשור כבר נקשר לחומר ואין ביכולתו להקשר לחומר נוסף הוא כבר לא במצב הראקטי שלו והוא לא מסוגל עוד להגיב לחומרים שונים. לכן פעילותו פחותה משמעותית מהSO2 &nbsp;החופשי (יחס של כ-1 ל-10).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">בתווך של יין ה SO2 נקשר למולקולות המכילות חלק פחמני (carbonyl groups molecules). מולקולות המכילות חלק פחמני ידועות כמולקולות אורגניות, כלומר, מולקולות שיכולות להתחמצן, בעיקר אתנול (אלכוהול) ופנולים (חומרי צבע וריח).</span></div><div style="text-align: justify;"></div><div class="MsoNormal" dir="rtl"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span lang="HE"></span><span lang="HE">&nbsp;&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</span><span dir="ltr">OH</span> </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span dir="ltr">R−CHO+HSO</span><span dir="ltr" style="font-size: 9pt;">3</span><span dir="ltr">→R−CH−SOH</span><span dir="ltr" style="font-size: 9pt;">3</span><span lang="HE"></span><i>הסבר לנוסחא: החלק הפחמני שנקשר מצוין על ידי CHO כאשר C מציין את הפחמן (O חמצן, וH מימן שנגזר מתוך זה שהכול מומס במים). הוא נקשר עם SO2 חופשי שמומס במים HSO3 ומתקבלת מולקולה מורכבת שבה החלק הפחמני והחלק המימני (המימי) קשורים למולקולה מורכבת יותר של גופרית SOH3.</i> </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl"></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הקשר שבין הקשור לחופשי:</span></u></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">את היחס (האיזון היחסי) בין החלק החופשי והחלק הקשור אפשר לתאר על ידי קבוע K היחודי לכל יין ומשתנה גם לאורך תהליך היצור. הקבוע מתאר ביחס הפוך את יכולת כל חומרים המצויים ביין לקשור SO2. ככול שערכו של הקבוע K נמוך יותר החומר בעל פוטנציאל קשירת SO2 גדול יותר.</span></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-ig-z2D_GzRU/Tca2U9jcMmI/AAAAAAAAAX4/nSTC5FU_y7s/s1600/%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%259B%25D7%2599+K.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="220px" id=":current_picnik_image" src="http://4.bp.blogspot.com/-ig-z2D_GzRU/Tca2U9jcMmI/AAAAAAAAAX4/nSTC5FU_y7s/s320/%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%259B%25D7%2599+K.jpg" width="320px" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif; font-size: small;">** עקומת יחסים בין קשור לחופשי ביחס לערכי k**</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><u><span dir="ltr">[R−CHOH−SO</span></u><u><span dir="ltr" style="font-size: 9pt;">3</span></u><u><span dir="ltr">]</span></u><span dir="ltr">=<u>[HSO</u></span><u><span dir="ltr" style="font-size: 9pt;">3</span></u><u><span dir="ltr">]</span></u></span></div><div style="text-align: justify;"></div><div class="MsoNormal" dir="rtl"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><span dir="ltr">[R−CHO]&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; K&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;</span><span lang="HE"></span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אחד הרכיבים הקושרים SO2 &nbsp;בצורה הטובה ביותר הינו האתנול וערך ה K שלו הוא מאוד נמוך. לכן, בסוף התסיסה הכוהלית רוב הSO2 &nbsp;שהוספנו ליין לפני התסיסה נקשר לאתנול שנוצר במהלך התסיסה ולא קיים יותר בצורה החופשית. הקשר בין האתנול ל SO2 הינו קשר מאוד יציב.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">יש להזכיר כי כאשר אנו מוסיפים SO2 ליין אנו מעוניינים רק בחלק החופשי של ההוספה ולא בחלק הקשור (מכיוון שהוא פחות פעיל).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הוספה של SO2 חופשי ליין תלויה במספר רב של גורמים שלא ניתנים לחישוב מראש (ריכוזי כל החומרים השונים ביין וערכי הK &nbsp;שלהם), אך ניתן להגדיר כלל אצבע ביינות יבשים: לאחר הוספת הSO2 &nbsp;הראשון רוב הרכיבים שקושרים אליהם SO2 &nbsp;בקלות (הרכבים בעלי ערכי ה K הנמוכים) נקשרו לגופרית, וככול שנתקדם יותר בהוספת של גופרית (הוספה שנייה ושלישית) ערך ה K היחסי של היין יעלה ורוב הSO2 &nbsp;שנוסיף יישאר חופשי.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><u><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ה-SO2 כקוטל פיטריות &nbsp;(Antifungal):</span></b></u></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">SO2 חופשי במינונים נמוכים יחסית (20PPM) מעכב גדילת שמרים (השמר הינו פטרייה חד תאית)&nbsp;ובמינונים גדולים יחסית הורג את רוב האוכלוסייה הקיימת.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הSO2 &nbsp;כחומר מחטא, קוטל בקטריות (Antibacterial):</span></u></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ההשפעה של ה-SO2 החופשי על בקטריות ובפרט על הבקטריות המאלו-לקטיות ידועה. מינונים יחסית מתונים של SO2 חופשי (30PPM) מספיקים על מנת לעכב/לעצור תסיסה מאלו-לקטית (תסיסה בקטריאלית הממירה בין חומצה מאלית לחומצה לקטית ויוצרת יין "חלק" יותר, תסיסה רצוייה ברוב היינות האדומים היבשים).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">על אף ההשפעה המשמעותית של הSO2 &nbsp;החופשי על הבקטריה המאלו-לקטית נמצא כי השפעתו של החלק הקשור לאתנול, הידוע בשמו &nbsp;Pyruvic Acid, מעכב את גדילתה של הבקטריה בעוצמה פחותה של פי 5 עד 10 מהSO2 &nbsp;החופשי. אולם, חלק זה, כאמור, מצוי ביין בריכוזים גבוהים הרבה יותר מ SO2 חופשי לעיתים עד פי 5 ויותר. לכן, גם אם אין ביין SO2 חופשי אבל לפני תסיסה הכוהלית הוספנו הרבה SO2, תסיסה מאלו-לקטית עלולה להתעכב מסיבה זו ממש.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כמו כן, ידועה ההשפעה של SO2 חופשי על עיכוב התפתחותה של הבקטריה האצתית (Acetic acid bacteria). בקטריה זו הופכת אתנול לחומצת אצטון (חומצה חזקה מאוד שהופעתה מהווה מהפגמים ההרסניים ביותר בתחום היין). החלק המולקולרי ב SO2 החופשי בא לידי ביטוי במלחמה בבקטריה זו.</span></div><div style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-DW0KwM5a6uU/TcvJSZZwawI/AAAAAAAAAYM/grDZlTJP640/s1600/%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2593%25D7%2595+%25D7%2597%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="228" src="http://1.bp.blogspot.com/-DW0KwM5a6uU/TcvJSZZwawI/AAAAAAAAAYM/grDZlTJP640/s320/%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2593%25D7%2595+%25D7%2597%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25AA.jpg" width="320" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif; font-size: small;">**השוואה של &nbsp;HSO3 מול &nbsp;SO2 מולקולרי ביחס לערכי ph**</span></td></tr></tbody></table><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">פעילות ה SO2 החופשי כקוטל בקטריות תלויה ישירות בחומציות של היין מכיוון שרק החלק המולקולרי שלה הינו אפקטיבי נגדם. חלק זה מושפע ישירות מחומציות היין ככל שחמיצות היין יורדת (ה PH עולה) החלק של ה SO2 המולקולרי יורד (מתוך סך הSO2 &nbsp;החופשי) ומכאן שיעילות ה SO2 החופשי יורדת.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><u><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">נוגד חמצון אורגני (Antioixidasic):</span></b></u></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ה SO2 החופשי פועל כנוגד חמצון אורגני בצורה טובה ביותר. הוא מדכא בצורה יעילה אנזימים אשר מעודדים חמצון של פנולים ומרכיבי טעם וריח אחרים בתירוש, חמצון אשר בתורו יפגע בארומה ובטעם של היין.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">פעילות הSO2 &nbsp;במניעת חמצון התירוש לפני התסיסה היא מהירה מאוד. תוך מספר מועט של דקות מרגע הוספתו (1-6 דקות) נמנעת פעולת האנזימים המחמצנים והחמצן המומס בתירוש לא נקשר אליו, אלא נשאר מומס עד אשר יבוא גורם אחר שיצרוך אותו (שמרים) או יקשר אליו.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ה SO2 כנוגד חמצון כימי (Antioxidant):</span></u></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">פעילות ה SO2 המולקולרי כנגד חמצון פועלת במישור הכימי: SO2+<span style="font-size: 9pt;">1</span><span style="font-size: 12pt;">/</span><span style="font-size: 9pt;">2</span>O2<span style="font-size: 12pt;">→</span>SO3</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הפעולה המכאנית של קשירת חמצן אל ה SO2 הינה תהליך איטי יחסית.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">המחקר בתחום הראה כי במדיום שמכיל כמות רבה של SO2 מולקולרי לוקח ל SO2 הרבה מאוד זמן (מספר ימים) לקשור אליו את כל החמצן שמומס בתוכו. מכאן ניתן להסיק כי היכולת של ה SO2 המולקולרי לקשור אליו חמצן הופכת משמעותית בזמן יישון היין בבקבוק (מכיוון שכמות החמצן קבועה וזמן היישון ארוך) ומאפשרת זמני יישון ארוכים יותר בצורה משמעותית.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>לסיכום</b>, ה SO2 מהווה מעין חומר קסמים בתעשיית היין. הוא מאפשר מלחמה במזיקי היין בארבעה מישורים שונים. הוא יעיל יותר מהוספה להוספה (ערך ה K היחסי קטן) ולמרות האופנות העכשוויות שמגנות אותו- חשוב לזכור את תרומתו הגדולה לתעשיית היין.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-5259653399102657359?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-24691848643947065062011-04-11T19:41:00.002+03:002011-08-08T10:20:44.945+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-ZqJxTFl6s7U/TaMr2SjjczI/AAAAAAAAAXc/q-cbTbwyZWk/s1600/%25D7%25A8%25D7%2593+%25D7%2590%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%259C.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-ZqJxTFl6s7U/TaMr2SjjczI/AAAAAAAAAXc/q-cbTbwyZWk/s320/%25D7%25A8%25D7%2593+%25D7%2590%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C+%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%259C.jpg" width="256" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הצילום באדיבות מירבל גזית</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הכנת בירה בבית הופכת להיות בין הטרנדים החזקים המתפתחים בעולם וכן גם בארץ. קהילת מבשלי הבירה גדלה מיום ליום ולא במקרה- ללמוד להכין בירה זה לא דבר מסובך. <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2011/04/blog-post.html">בכתבה הקודמת</a> הסברנו את הבסיס להכנת בירה: בירה היא מרק צח של גרעיני שעורה שתובל עם פרח הכשות (הנותן את הארומה והמרירות) והותסס באמצעות שמרים (הסוכר שיצא מהשעורה הופך לאלכוהול ולפחמן דו חמצני). בכתבה הזו החלטנו לקחת אתכם צעד הלאה, בהסתמך על משפט שזקן סיני חכם בשם לאו צ'ה כתב: "תן לאדם דג והשבעת אותו ליום, למד אותו לדוג והשבעת אותו לשנים". החלטתנו ללמד אתכם איך ללמוד להכין בירה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אתם מכירים את הדקדקנים <b>שמתחילים</b> כל לימוד <a href="http://www.homebrewtalk.com/wiki/index.php/Beer#History_of_Home_Brewing">מההיסטוריה</a> (פעם אחת היה זקן סיני...). אנחנו לא כאלה ולהיסטוריה הגענו מעט מאוחר. אנחנו ולא רק אנחנו, <a href="http://www.myhomebrewedbeer.blogspot.com/2009/05/blog-post_23.html">מתחילים בפרקטיקה</a>. הדבר הראשון בפרקטיקה הינו הבנת התהליך הבסיסי- איך תכלס <a href="http://www.homebrewing.co.il/infoman.html">מפיקים בירה</a> מערימה של גרעינים וקצת פרחים.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כמובן שאנו כמבשלים בייתים חדשים, לא נקפוץ ישר למים העמוקים ונכין בירה מגרעיני לתת, אלא נפנה לקיטים של הכנת בירות. כלומר, נבשל מרכזים של לתת ולא מהגרעינים עצמם.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-wfrjyxZjt-w/TSl15Wv_mmI/AAAAAAAAAPQ/5AIAf_mhBwk/s1600/IMG_3876.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-wfrjyxZjt-w/TSl15Wv_mmI/AAAAAAAAAPQ/5AIAf_mhBwk/s320/IMG_3876.jpg" width="240" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מילוי הבקבוקים בבירה שלנו</span></td></tr></tbody></table><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>השלב השני</b> בלימוד הוא ההבנה איזה ציוד דרוש לנו והקלדה בגוגל של הביטוי <a href="http://www.google.co.il/search?source=ig&amp;hl=iw&amp;rlz=1G1GGLQ_IWIL365&amp;q=%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94&amp;btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91-Google&amp;aq=f&amp;aqi=&amp;aql=&amp;oq=&amp;gs_rfai=">"ערכה להכנת בירה"</a> תוביל אותנו למספר חנויות ואתרים שישמחו להציע לנו ערכות ציוד וחומרים למבשל המתחיל, מהם ניתן לבחור אחת על פי ראות עיננו ועומק כיסנו.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>השלב השלישי</b> בלימוד הוא הניסיון ללמוד כיצד כל התהליך יכול להתרחש <a href="http://www.howtobrew.com/section1/chapter1-1.html">במטבח שלי</a> ולא במבשלה ענקית.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הלימוד חייב לכלול כמה נושאים נוספים:</span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כדאי (ואנו אומרים "כדאי" בלשון המעטה, הכוונה היא "חובה עליכם") ללמוד על <a href="http://www.homebrewing.co.il/gear1.html">חומרי החיטוי השונים</a>. מאחר וזיהום הוא האויב מספר אחד של הבשלן הביתי.&nbsp;רצוי גם ללמוד על <a href="http://www.homebrewing.co.il/infoyeast.html">השמרים</a> אפילו אם הלימוד הוא בעיקר למטרת הידע הכללי, בסופו של דבר השמרים יעשו את רוב העבודה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>נושא נוסף</b> שחיוני להרחיב עליו הינו <a href="http://www.howtobrew.com/section1/chapter11.html">הביקבוק</a>. אולי נדמה שזהו פרט שולי, אך בפועל הביקבוק עשוי להוות את ההבדל בין הצלחה (שתיית בירה קרירה ומדהימה מעשה ידיכם) או כשלון מר.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-9yuZ_67GPKQ/TaHm7TxzpCI/AAAAAAAAAXY/0u3YljqAPhw/s1600/%25D7%2591%25D7%25A7%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A7+%25D7%259C%25D7%259B%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="213" src="http://2.bp.blogspot.com/-9yuZ_67GPKQ/TaHm7TxzpCI/AAAAAAAAAXY/0u3YljqAPhw/s320/%25D7%2591%25D7%25A7%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A7+%25D7%259C%25D7%259B%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2594.jpg" width="320" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הביקבוק עצמו</span></td></tr></tbody></table><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">סיימתם את שלב הלימוד התיאורטי, וכעת הגיע הזמן לבישול הבירה הראשונה. מומלץ להתייעץ עם מוכר או מבשל אחר שימליץ לכם על קיט חומרים פשוט וטוב לבירה הראשונה שלכם. לאחרונה קם פורום חדש ומבורך שעיסוקו קידום הבירה הביתית בארץ שנקרא <a href="http://zion.e-snif.com/?q=forum">"פורום חובבי ציון"</a> החבר האינטרנטי שלכם בהחלט יכול להימצא שם.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-ahU23xQooNU/TaMr54GbeYI/AAAAAAAAAXg/cQBkAYoBgd4/s1600/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A9+%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A9+%25D7%259C%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2592.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/-ahU23xQooNU/TaMr54GbeYI/AAAAAAAAAXg/cQBkAYoBgd4/s320/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A9+%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A9+%25D7%259C%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2592.jpg" width="212" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לבריאות!</span></td></tr></tbody></table><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">עכשיו אם התהליך נראה לכם פשוט ובר ביצוע, <a href="http://www.howtobrew.com/">הספר של גון פאלמר</a> שנחשב לתנ"ך של בישול ביתי הינו חינמי באינטרנט ובהחלט מועיל. אם עדין נראה לכם שהעניין מעבר ליכולתכם - יש <a href="http://www.beermaster.co.il/?CategoryID=185">קורסים</a> טובים וכלכליים ל<a href="http://www.beer-d.co.il/65841/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3">הכנת בירה</a> (לא יקרים במיוחד) שיסגרו לכם את הפינה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><b>המתכונים</b> – כן כן המתכונים, צריך גם לבחור מה לבשל. <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/04/fush-fush-brown.html">אנחנו התחלנו</a> מבישול בירת אייל כהה (סטייל לף בראון) אבל <a href="http://www.beermaster.co.il/?CategoryID=241">המבחר עצום</a>. למתקדמים אנו ממליצים לעיין במדריך <a href="http://www.bjcp.org/2008styles/catdex.php">לסגנונות הבירה</a> של התוכנית להדרכת שופטי בירה (הייתם מאמינים שיש כזה ארגון?) ובכדי לבנות מתכון משלכם אתם מוזמנים לקפוץ לביקור <a href="http://www.buildabeer.org/beercalc.htm">במחשבון הבירה של נלסון</a> שיעשה לכם את החיים קלים... בהצלחה!</span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-2469184864394706506?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-76517425184918982442011-04-04T13:26:00.001+03:002011-08-08T10:26:57.567+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כאשר אנחנו מספרים לאנשים שאנו מכינים בירה בבית, מיד מציפים אותנו בשאלות רבות. נדמה לאנשים שמדובר במדע מדויק הדורש שנים של לימוד אינטנסיבי.</span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לא זה לא – לא מדע. טוב, אולי מדע אך לא בהכרח מדויק ובהחלט נגיש לכולם לנסות, להתנסות ולשתות את הבירה שהם הכינו במו ידיהם. למה לכם בכלל להכין בירה בבית אתם שואלים? למה פשוט לא ללכת לסופר לשלם 6 ש"ח ולקבל בקבוק מוכן במינימום מאמץ? בשל העבודה שהכנת בירה בבית (למעשה בישול בירה ביתית) היא חוויה בפני עצמה, מהרכבת המתכון ועד הבקבוק המיוחל. כמובן שבירה כזו היא סופר טרייה ומיוחדת- כל אחד והבירה שלו.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-aGFgoLmnXEg/TZmaBIk_zcI/AAAAAAAAAXM/s4a4UgudQE4/s1600/12+beer+blog.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="265" src="http://3.bp.blogspot.com/-aGFgoLmnXEg/TZmaBIk_zcI/AAAAAAAAAXM/s4a4UgudQE4/s400/12+beer+blog.jpg" width="400" /></span></a></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></b><br /><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אז ממה מורכבת בירה?</span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לתת, כלומר: שעורה מונבטת.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כשות, כלומר: פרח הנותן לבירה את המרירות והארומה שלה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ושמרים, אשר "אוכלים" את הסוכר שבלתת, "משהקים" פחמן דו חמצני ו"משתינים" אלכוהול.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כמה זמן לוקח להכין בירה?</span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">התשובה היא כי התהליך עורך מעט יותר משעתיים. אנו משרים את הלתת במים חמים למשך שעה בכדי להמיר את העמלנים בלתת לסוכרים ולאחר מכן מבשלים את הכשות עם המים במשך שעה נוספת בכדי למצות את הארומה והמרירות של הכשות. אחרי שסיימנו מקררים את הנוזל ו"משדכים" בין המים לשמרים. הקסם של התסיסה מתחיל (השמרים אוכלים את הסוכרים ומיצרים לנו אלכוהול במקומם). כשבועיים לוקח הקסם ולאחר מכן ניתן לבקבק את הבירה ואז יש להמתין כשבועיים נוספים כשהבירה בבקבוק. זאת אומרת שניתן להתחיל ולשתות את הבירה כחודש לאחר הבישול.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-qH2zp0R3Xbw/TZmab4XFUqI/AAAAAAAAAXQ/lmGVW9-YKR0/s1600/3beer.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-qH2zp0R3Xbw/TZmab4XFUqI/AAAAAAAAAXQ/lmGVW9-YKR0/s320/3beer.jpg" width="249" /></span></a><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כמה זה עולה?</span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אפשר להתארגן על ערכה בסיסית לבישול בירה ב 600 ₪, אמנם היא נקראת - <a href="http://www.homebrewing.co.il/beerkit.html">ערכת בישול מלאה</a>- אבל בפועל עם הזמן והבישולים אנו נרצה עוד (עוד ציוד, עוד בירה ... עוד צעצועים :-). אהה... והמחיר כולל בתוכו גם את הבישול הראשון.&nbsp;</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כששומעים כי כל הטררם הוא 600 ₪ בלבד ומשך ההמתנה הוא רק חודש, התגובה המיידית היא "גם אני רוצה !!!"&nbsp;</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אז יאללה, גם אתה יכול ( וגם את יכולה, קהילת מבשלי הבירה הביתית תשמח לקבל גם אותך בין חבריה. מי אמר שבירה היא משקה גברי???)</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">איך מתחילים?</span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">קופצים לאחד הספקים של ציוד הבירה הקרוב לביתכם וקונים ערכה להכנת בירה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מתחילים להרים טלפונים לכל החברים ומחפשים חבר של חבר של חבר שמבשל בבית ומבקשים ממנו להצטרף לאחד מהבישולים. אמנם שלב זה אינו מחייב אבל רצוי בהחלט וחוסך התלבטויות וחוסר וודאות. חבר טלפוני בעת הבישול - גם כן רעיון טוב!</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אם לא מצאתם חברים מבשלים, גגלו "בישול בירה" ותקבלו המון תוצאות של מבשלי בירה זעירים שישמחו לארח אתכם לבישול. בדרך כלל תמורת זה שבסוף התהליך תצטיידו בארגז מתוצרתם. פנו יום שלם ותודיעו לאישה/אימא כי כדאי שהיא תצא - הולך להיות בלגן במטבח. נקו טוב את המיכלים וכל הציוד עם חומרי החיטוי שתקבלו בערכה. שימו מים על הגז והתחילו לבשל...</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מה מבשלים?</span></b></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כיום ישנן ערכות בישול בירה הכוללות את כל החומרים כבר מוכנים לבישול. מדובר על לתת אבקתי מכושת (עם כשות). לתת אבקתי הינו "נס קפה" של לתת ולכן הבישול שלו קל ומהיר. אפשר לבחור מספר סגנונות בירה: מפילסנר (Pilsner Urquell) דרך אייל (Leffe) עד לסטאוט (Guinness) . אפשרות שנייה היא לבשל חלק עם לתת אבקתי (או נוזלי) וחלק עם גרעינים (השם לסוג בישול זה הינו partial mash). לבסוף, ניתן לבשל הכול עם גרעינים (או בשמו -all grain).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ההמלצה שלנו היא לדבוק בבישול הראשון והשני בערכות המוכנות. בבישולים הבאים כבר אפשר להתחיל ולהשתולל לשחק ולתת לבירה גוון אישי משלך.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">יאללה- צאו לדרך, ובהצלחה</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-kBPbMHB7ybg/TZmasSJuiWI/AAAAAAAAAXU/RRt4JU_tcVk/s1600/many+beer+2.jpg" imageanchor="1"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="356" src="http://3.bp.blogspot.com/-kBPbMHB7ybg/TZmasSJuiWI/AAAAAAAAAXU/RRt4JU_tcVk/s400/many+beer+2.jpg" width="400" /></span></a></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-7651742518491898244?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-84048412677759707552011-03-30T14:23:00.000+02:002011-03-30T14:23:28.415+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-qmtbLsbbN7I/TZLXC7GFj2I/AAAAAAAAAXI/32VgAN109jU/s1600/fireball+blog.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-qmtbLsbbN7I/TZLXC7GFj2I/AAAAAAAAAXI/32VgAN109jU/s400/fireball+blog.jpg" width="240" /></a>כנראה לכך התכוונו היוצרים כאשר נתנו לליקר הזה את שמו, ליקר קינמון על בסיס וויסקי קנדי. מצעירותי (נמרוד) זכור לי ליקר קנמון אחר, ה-AFTERSHOCK. אותו הליקר תמיד לווה במשפטים כגון "גבר, נראה אותך שותה את זה!", "חריף אהה..." וזאת הייתה הקונוטציה הראשונה שעלתה במוחי עוד לפני שניסיתי את ה FIREBALL. בהתחשב בשם הליקר לא נשאר ספק בליבי שאתקל בתחושת כדור האש... ומאחר שעברו אי אילו ימים מאז שהגדרתי עצמי כצעיר, די חששתי מכך... </div><div style="text-align: justify;"><br />הליקר התחיל מתוק קינמוני ועדין (וואו, לזה לא ציפיתי). הבסיס האיכותי של הליקר ממש עושה כאן את ההבדל, כך חשבתי לעצמי, לא מוכן להפתעה שמגיעה כשנייה לאחר שהליקר יורד בגרון – שם קבור הכלב, או במקרה שלנו טמון כדור האש. אני חייב להודות שלמרות שאני מגדיר את עצמי כסנוב אלכוהול – הופתעתי לטובה.</div><div style="text-align: justify;"><br />התחלתי להשקות את החברים מסביב, לראות את התגובות (מכיוון שאני ואף אחי הצעיר והמנוסה לא מהווים את קהל היעד של המשקה). רוב התגובות היו חיוביות ולראייה הנה רשמיה של זוגתי: </div><div style="text-align: justify;"></div><div style="text-align: justify;"><blockquote><i>"אקדים ואומר שאיני חובבת וויסקי, בלשון המעטה. למעשה, וויסקי וכל המשקאות הדומים לו, נכנסים אצלי לאותה הקטגוריה של "רעל". תנו לי בירה דובדבנים או קוקטייל על בסיס חלב (שלא מזכיר אלכוהול) - ואני מסופקת. לכן, כשהוצע לי לטעום את הFireball , שיערתי שהתגובה שלי תהיה הבעת פנים נגעלת וטעם מר בגרון. טעמתי אותו בחשש בלגימה קטנטנה, ומייד לקחתי לגימה נוספת. הטעם שהתפשט בחלל הפה היה מתוק וקינמוני, כמעט ללא מרירות נלווית. ממש משקה טעים שעושה חשק לעוד. כשנייה לאחר מכן, הגיעה השריפה הגדולה בגרון, אך גם הפעם, היא לא הייתה מלווה במרירות או טעם אלכוהולי. החוויה שלי הייתה של אפקט מדליק (תרתי משמע), כמו הסוכריות החמוצות שהיינו אוכלים כילדים בשביל הכיף: נושפים עשן לשנייה, החום עובר, ומייד רוצים לשחזר את החוויה בשנית. שלושה שוטים אח"כ (שלמען האמת נלגמו בלגימות קטנות על מנת להאריך את חווית המתיקות-מלווה-בשריפה) ואני הייתי שמחה ומרוצה עם תחושת באז נעימה". </i></blockquote></div>נראה שהמתיקות והחלקות ההתחלתית הופכת את המשקה לנגיש למרות 33 אחוז האלכוהול, ולמרות או אולי בזכות החריפות הקינמונית שמלווה את הפיניש.&nbsp; אל תתנו לנו להטעות אתכם, לא מדובר במשקה המיועד להתרפק עליו בכוס של קונייאק, אך כאשר מתחשק צ'ייסר קפוא- זאת בהחלט אופציה.<br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-8404841267775970755?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-31640677971616920362011-03-29T16:07:00.000+02:002011-03-29T16:07:52.845+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">התרשלנו בתפקידנו, אנו יודעים. לא עדכנו את הבלוג כבר הרבה זמן ואתם בטח מניחים כי לא התחדש כלום בזמן שעבר... ההפך הוא הנכון, התחדשו הרבה דברים, אך היינו עסוקים בעשייה ושכחנו לפנות זמן לכתיבה. זהו חוב שאנו מבטיחים להחזיר במלואו. </div><div style="text-align: justify;"><br />אם אתם שואלים את עצמכם מהי העשייה שהעסיקה אותנו ומה יחכה לכם כאן בבלוג אז הנה כמה טיזרים: נספר על פרוייקט השריות מיוחד שהכנו לשיכר קנה הסוכר שלנו מ-2005; על זיקוק פרי הקרמבולה, רשמי טעימה של הרום שלנו מ 2008, על הרום החדש מעליית הגג- בציר 2010, לחובבי הוויסקי נספר על פרוייקט זיקוק הסינגל מאלט הישראלי הראשון, פוסט נוסף בהכנה עוסק בליקר מזרעי שסק והקשר שלו לרוסקי סטנדרט, מעט על בירות חדשות ועוד ועוד ועוד...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הפוסט האחרון שכתבנו הזמין אתכם לאירוע קוקטיילים וסיגרים שאנו הרכבנו חלק ממרכיביו ועמלנו רבות על פיתוחו. חשבנו לסכם את חוויותינו כאן אך כבר עשו זאת בשבילנו, נראה כי הפעם הנחתום יתן לאחרים להעיד על עיסתו:</div><div style="text-align: justify;">אורון לרנר שבנה איתנו את הערב כותב על <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1899207">מחשבותיו מאחורי הבר</a><br />רותם פרץ כותב על הערב בבלוג שלו <a href="http://vineyard.co.il/2011/03/25/%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/">"יין ואוכל מישראל"</a><br />תמונות מהאלבומים של צילום משכר שנכח בערב גם כן: <a href="https://picasaweb.google.com/FBI0008/ashdTC#">האלבום הראשון</a><a href="https://picasaweb.google.com/FBI0008/rzfweC#"> והאלבום השני</a></div><div style="text-align: justify;"><br />וכעת לעידכון חשוב. אנו עצובים להודיע על רעידת אדמה שעומדת להתרחש בקהילת האלכוהול בארץ. אתר האינטרנט המצויין "קולינריה" עומד להיסגר ואנו משתתפים בצערם של כל הנוגעים בדבר. מחשבותינו עמכם...</div><div style="text-align: justify;"><br />לכן, מכיוון שהכתבות שכתבנו לקולינריה לא יהיו זמינות בקרוב, אנו נעלה אותם כאן בפלטפורמה שלנו, שיהייה לכם, הקוראים שלנו, במקרה ותרצו לחזור ולעיין בהם. נעלה כתבה חדשה כל כמה ימים ונתחיל בכתבה קצרה שיועדה לאתר (אך עדיין לא עלתה אליו) וכיום נראה שמקומה הטוב ביותר הוא פה איתנו, בעליית הגג.<br />&nbsp;&nbsp;&nbsp; </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-3164067797161692036?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-81622647562512301452011-02-07T10:32:00.001+02:002011-02-07T10:35:07.755+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />ביום שלישי הקרוב יערך ערב קוקטיילים שבמשך חצי שנה טרחנו ובנינו אותו בשיתוף עם אורון לרנר. ברשומה הבאה מתוך הבלוג שלו (שהינו ספריית הקוקטיילים הרחבה ביותר בשפה העברית) אורון כתב על מה צפוי בערב המדובר: <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1891749">על הבר- חלומות רטובים</a>.<br /><br />הערב יציג מספר יצירות מעשה ידינו, כגון: גרנדין היביסקוס, אורז'ה ו<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/12/blog-post.html">ליקר פיטנגו</a>.<br /><br />הערב יערך בסגנון של סדנה שתלמד על אותם הרכיבים, על קוקטיילים שנהגו במאה ה-19 ועל שימוש בטכניקות חדשות מהמטבח המודרני.<br /><br />בעקבות מגבלת רכיבים והאופי האינטימי של הסדנה מספר המקומות מוגבל, ל<a href="http://www.facebook.com/event.php?eid=178820498819754">דף הפייסבוק של הערב אנא הקליקו כאן</a>.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TU-lv6h9bAI/AAAAAAAAATc/aqLUg47O2BY/s1600/%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2591+%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TU-lv6h9bAI/AAAAAAAAATc/aqLUg47O2BY/s640/%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2591+%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="452" /></a></div><div><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-8162264756251230145?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-61778222072669111562011-01-23T11:41:00.000+02:002011-01-23T11:41:15.875+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div style="text-align: justify;">כולנו מכירים את החוויה של ביקור בתערוכה. אם אתם קוראים את הבלוג הזה, אנו מניחים כי אתם מכירים את החוויה של לבקר בתערוכת אלכוהול - בין אם זו תערוכת יין, בירה או משקאות אחרים. החוויה נמצאת על סף טירוף חושים, ספציפית טירוף חוש הטעם והריח... וכשהאלכוהול מתחיל להשפיע כל הטעמים מתחילים להתערבב והריחות כבר פחות מובחנים... חוויה אינטנסיבית שקשה (לפחות לנו) לתאר במילים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTviMo9ungI/AAAAAAAAASs/sMZlAdKytj4/s1600/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%259C%25D7%2594%25D7%2592%25D7%25A9%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="271" src="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTviMo9ungI/AAAAAAAAASs/sMZlAdKytj4/s400/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%259C%25D7%2594%25D7%2592%25D7%25A9%25D7%2594.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">השולחן שלנו</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">הפעם משימתנו היא לנסות ולתאר את החוויה מהצד השני - הצד של המציגים. הייתה זו הפעם הראשונה שהצגנו בתערוכה, למרות שמאחורינו עומדות כבר שש שנים של ניסיון. למען האמת אנו מאמינים שכך נכון שיהיה סדר הדברים. אין זה הוגן לערוך ניסיונות בבישול בירה או הכנת יין על אנשים שמשלמים ממיטב כספם. כל שלוק שאינו ראוי להילגם – פוגע בתחום כולו ולא רק במציגים הלא מנוסים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvfTDzITfI/AAAAAAAAASM/6Xyl9D26aG4/s1600/%25D7%259C%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25AA+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A3+%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvfTDzITfI/AAAAAAAAASM/6Xyl9D26aG4/s400/%25D7%259C%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25AA+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A3+%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדוכן מחכה ללקוחות הראשונים</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בחזרה לחוויה מהצד השני. שיערנו כי היא תהיה אינטנסיבית, אך לא היה לנו מושג עד כמה החוויה נמצאת מעבר לתיאור הולם במילים. היינו לחוצים, מרוגשים והגענו עוד לפני כולם... לאט לאט ובנחת פתחנו ועיצבנו דוכן. קפדנים כתמיד עשינו הדמיות של מתן שירות - כך שנהיה סמוכים ובטוחים כי הכל מוכן וזמין ובכך נגיש שירות איכותי. לא העלינו בדעתנו את האפשרות להגשת אחת מהבירות שלנו בכוס שאינה נקייה, וידענו כי שירות טוב בסיסו בארגון טוב ובמוכנות גבוהה... כפי שרשמנו הגענו ממש מוקדם.<br /><br /></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvgKwvIOlI/AAAAAAAAASc/coKFMY59j1M/s1600/%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259B%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="220" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvgKwvIOlI/AAAAAAAAASc/coKFMY59j1M/s400/%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259B%25D7%2594.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הגענו לפני כולם...</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">להמשיך מכאן ולתאר את החוויה נדמה כבלתי אפשרי. זו הייתה חוויה בין אישית ותוך אישית בה הגירויים התחלפו בקצב מסחרר. למרות ההחלטה המוקדמת לא לשתות במהלך התערוכה, הזיכרון של התערוכה לפרטיה &nbsp;מעורפל כאילו התרחשה במצב של שיכרות מתקדם... לכן, לא נותר אלא לספר כי היה מדהים לראות אנשים מתעניינים בנו ובבירות שהצגנו. נהנינו מאוד לראות את החיוך עולה על אלו שלגמו לראשונה מהבירות שלנו וחקוקים אצלנו עמוק עמוק בראש המבטים של לקוחות שלגמו בפעם הראשונה את בירת הג'ינג'ר (שהוגשה כחלק מקוקטייל טיקי קלאסי שנקרא Dark N Stormy) ופניהם הביעו הפתעה ופליאה מטעמה הנפלא (אין כאן ניסיון לקחת קרדיט על הבירה. לא היה זה מתכון שלנו אלא מתכון פשוט וקלאסי שמוכר ברוב העולם ובארץ עדיין לא – טוב בארץ מכירים את הדברים הטובים אח"כ).<br /><br /></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvfxCgmG9I/AAAAAAAAASY/Q7ESOxGKA7g/s1600/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2596%25D7%2592+%25D7%2592%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%25A8.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="236" src="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvfxCgmG9I/AAAAAAAAASY/Q7ESOxGKA7g/s320/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2596%25D7%2592+%25D7%2592%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%25A8.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בירת הג'נג'ר נמזגת</td></tr></tbody></table><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvh0ETUgvI/AAAAAAAAASo/dKqqErmLAaQ/s1600/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2596%25D7%2592+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="188" src="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvh0ETUgvI/AAAAAAAAASo/dKqqErmLAaQ/s320/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2596%25D7%2592+%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259D.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">והרום... למען ה- Dark N' Stormy&nbsp;</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">רצינו להגיד תודה רבה מכל הלב לכל הקוראים שלנו, שטרחו והגיעו והציגו את עצמם, לגמו לפעמים לראשונה מעט ממה שאנו עושים... כל קורא שניגש חימם לנו את הלב כמו אלף שמשות (כן, מעט דרמטי, אך זכרו כי התערוכה הייתה חוויה ממש דרמטית בשבילנו).</div><br />כל שנשאר לנו הוא לעלות כמה תמונות - אולי גם אתם תמצאו את עצמכם שם... להתראות בתערוכה הבאה!!<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvq-6Hd9EI/AAAAAAAAAS8/R7a-nYvQliY/s1600/%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594+Beers+20111.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="283" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvq-6Hd9EI/AAAAAAAAAS8/R7a-nYvQliY/s640/%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594+Beers+20111.jpg" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">החוויה מאחורי הדוכן- &nbsp;איזה כיף לראות כל כך הרבה חיוכים!</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvrXBG_AUI/AAAAAAAAATA/28aRQJ1jhUs/s1600/%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594+Beers+2011.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TTvrXBG_AUI/AAAAAAAAATA/28aRQJ1jhUs/s640/%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259B%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594+Beers+2011.jpg" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מוזגים בירה , מדברים ועוד חיוכים</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-6177822207266911156?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-72682062633311866952011-01-10T21:54:00.000+02:002011-01-10T21:54:02.552+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><b>הקדמה אישית (נמרוד):</b> הכל התחיל בכוס תה צמחים, עוד בחוגי סיירות בשנת 1995. חבריי לקבוצה הכינו חליטה של מרווה עם עלים שנקטפו דקה קודם לכן. הריח המשכר והטעם המשגע של החליטה הטרייה השאירו בי טעם של עוד וחותם חזק, כיוון שנוכחתי עד כמה הארץ שלנו עשירה באוצרות קולינריים. הפכתי למכור, יש שיאמרו אובססיבי, לגבי כל הקשור בחליטת צמחים. התחלתי ללמוד על צמחי מרפא, להבחין בהם בטבע, להכיר את טעמם ואת דרכי גידולם, והתמחיתי בעירבובם. קראתי לעצמי "המלך של התה" ולא עצרתי שם. גידלתי מעל 20 צמחים שונים לחליטה. קטפתי, ייבשתי וחלטתי צמחים נוספים. קניתי את כל צמחי המרפא שהיו זמינים באותה התקופה וכל קרוב ששב מחו"ל הביא מעשר של תה כזה אחר... כאשר טסתי לסין נפתח לי עולם תה חדש. מספר שנים בהמשך הדרך טסתי להודו לדרג'לינג לטיול באחד מאיזורי התה האיכותי ביותר בעולם. בטיוליי הצגתי עצמי כ "Tea Fanatic" ואחרי הכירות קצרה איתי חבריי החדשים הבינו את מקורו של הכינוי.<br /><div style="text-align: justify;">אני מניח כי הקדמה זו מפתיעה, במיוחד את אלו מכם שמכירים אותי מעולם אחר לחלוטין של משקאות. ואכן, לחיים הייתה תוכנית אחרת בשבילי. אחי (יותם) הכיר לי את העולם שבזכותו רובכם מכירים אותי, אותו עולם האלכוהול עליו אנו כותבים היום.</div><div style="text-align: justify;">כתבה זו מתארת מפגש בין שני עולמות, שתי תקופות ושתי האובססיות של חיי. הכתבה עוסקת בבירת מרווה. הרעיון בבירה הזו לא היה לתבל בירה במעט מרווה אלא ממש להכין בירה שאחד ממרכיבי היסוד שלה יהיה מרווה. לא אני המצאתי את הגלגל: שימוש במרווה בבירות מסוג אייל אינו חדש. למעשה, זהו מנהג עתיק ויש עדויות על שימוש במרווה לבישול בירות בסגנון אייל באנגליה, גרמניה ונורווגיה של ימי הביניים.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">אם כך, מדוע היה נפוץ השימוש במרווה? מה היתרונות של המרווה - מעבר לטעמה הנפלא ולניחוח המשכר?</div><div style="text-align: justify;">למרווה יתרונות רפואיים רבים. בימים ה"עתיקים", כאשר עוד היה צורך להגיע פיסית לספריה (1999), ביליתי שעות <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%94">בבית אריאלה בת"א</a>&nbsp;וערכתי סיכומים מקיפים של מספר צמחי תבלין. להלן חלק מהטבלה שערכתי למרווה המשולשת, הזן בו השתמשו עוד בימי הביניים בכדי לבשל בירת &nbsp;מרווה.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStLcszQeKI/AAAAAAAAAPY/N6c0wEfCN2s/s1600/%25D7%2598%25D7%2591%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2594+%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A9%25D7%25AA.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="169" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStLcszQeKI/AAAAAAAAAPY/N6c0wEfCN2s/s640/%25D7%2598%25D7%2591%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2594+%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A9%25D7%25AA.png" width="640" /></a></div><div style="text-align: justify;">מהטבלה קל להבחין ביתרונותיה של המרווה, במיוחד בתכונותיה הרפואיות המופלאות. עם זאת, החלפת הכשות במרווה אינה עניין פשוט ומעלה שאלות רבות לגבי התוצאה, בשל התרומות החשובות של הכשות לבירה. הכשות עוזרת לשמירה על הבירה ומגן עליה מבקטריות, פטריות ומזיקים אחרים. כפי שאתם יכולים להיווכח בצפייה <a href="http://www.youtube.com/watch?v=M8cT68V7qAw">בסרטון הבא</a>, בישול בירה ללא כשות מכיל סיכון משמעותי לזיהום שיסתיים במשקה חמוץ ולא טעים, יש אף שיאמרו מקולקל... למרווה יתרונות בולטים גם בתחום הזה כיוון שהיא מכילה חומרים נוגדי חימצון (אחד האויבים המאיימים בבישול בירה) ותכולת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Thujone">תויון</a>&nbsp;בשמן האתרי הנותנת לה יכולות אנטיבקטריאליות. בנוסף, יש לה פעילות אנטיביוטית, אנטי-פטרייתית ואפילו אנטיוויראלית.&nbsp;</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStPLaoVTxI/AAAAAAAAAPc/MofDk_ogj0A/s1600/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259C+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2595%25D7%259412.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="265" src="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStPLaoVTxI/AAAAAAAAAPc/MofDk_ogj0A/s640/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259C+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2595%25D7%259412.jpg" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בישול בירת המרווה</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">ניתן לומר שהגענו להסכמה כי המרווה עשויה להוות תחליף ראוי לכשות בזכות יכולתה לשמור על הבירה. אך לכשות תכונות חשובות נוספות התורמות לבירה: <b>מרירות וארומה</b>.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>מרירות:</b> בבישול ארוך הכשות מוציאה מרירות אל הבירה. המרירות זו נמדדת ביחידות של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Beer_measurement#By_bitterness">IBU</a> (International Bitterness Units) ומקורה בחומצות האלפא הקיימות בכשות. החומצות מתפרקות בנוכחות חום ובכך תורמות למרירות. זאת גם אחת הסיבות המרכזיות שלאורן מבשלים בירה (כלומר מרתיחים אותה עם הכשות). גם מרווה מוציאה מרירות בבישול ארוך - נסו לבשל תה מרווה על הגז במשך חצי שעה ונראה אתכם שותים את התוצר המר... המרירות הזו דרושה בכדי לאזן את המתיקות של הלתת בבירת המרווה המדוברת.</div><div style="text-align: justify;"><b>ארומה:</b> לקראת סוף הבישול מוסיפים כשות לבירה. כשות זו נקראת "Aroma Hops" ותפקידה לתבלן את הבירה ולהעניק לה ניחוחות משכרים. קיימת שיטה נוספת להשתמש בכשות. השיטה נקראת Dry Hopping"" (הפירוש אינו מילולי, כי אין זה אומר שהכשות נותר יבש). בשיטה זו, לאחר בישול הבירה מכניסים את הכשות למיכל התסיסה. כך&nbsp;נותנת&nbsp;הכשות ארומות נוספות לבירה ללא המרירות הנלווית לבישולה. גם למרווה שלנו ניחוח משכר. אם מי מכם לא מכיר את הארומה הנפלאה של תה המרווה, שירוץ מהר ויכין לעצמו ספל... בבירת מרווה נהוג להוסיף את המרווה בעיקר בזמן התסיסה בדומה ל "Dry Hopping". הסיבה טמונה בכך שהשמנים של המרווה מסיסים באלכוהול ולכן זאת הדרך הטובה ביותר למצות אותם לתוך הבירה.</div><div style="text-align: justify;">נמשיך עם קצת מידע על מתכונים: כפי שציינתי, לא המצאנו את הגלגל, ואנו וודאי לא הראשונים בעולם שבישלו בירת מרווה. להלן מעט היסטוריה של מתכונים...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מתכון מהמאה ה-18</span></b> (כ 25 ליטר)</div><div style="text-align: justify;">22.6 ליטר מים</div><div style="text-align: justify;">5.4 ק"ג סוכר</div><div style="text-align: justify;">מיץ מעשרה לימונים</div><div style="text-align: justify;">7.4 ליטר עלי מרווה טריים</div><div style="text-align: justify;">שמריי אייל</div><div style="text-align: justify;"><b>הוראות:</b> לבשל את המים והסוכר יחדיו. כשהמים עדין חמים לשפוך אותם על עלי המרווה. לאחר שהמים התקררו להוסיף את מיץ הלימון ואת שמרי האייל. ליישן במשך כשלושה שבועות עד חודש ורק אח"כ לבקבק עם מעט סוכר.</div><div style="text-align: justify;"><b>תהיות שלנו לגבי המתכון:</b> אין כאן לתת ולכן המילה בירה הינה בסימן שאלה. המון מרווה, אנו משערים כי התוצר מר כמו החיים...</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מתכון מהמאה ה-19</span></b> (כ 25 ליטר)</div><div style="text-align: justify;">22 ליטר מים</div><div style="text-align: justify;">2.2 ליטר מולאסה</div><div style="text-align: justify;">330 מ"ל גרעיני שיפון גרוסים</div><div style="text-align: justify;">1.1 ליטר כשות (כנראה בפרחים)</div><div style="text-align: justify;">חופן וקצת עלי מרווה טריים (כן קראתם נכון – חופן, המאה ה-19...)</div><div style="text-align: justify;">שמרים</div><div style="text-align: justify;"><b>הוראות:</b> לבשל את המים, השיפון, הכשות והמרווה למשך של כ- 3 שעות, עד שישארו כ 17.5 ליטר מים. לשפוך אותם רותחים על המולאסה לערבב ולתת להתקרר. לאחר מכן להוסיף שמרים ולהתסיס. אמור להיות מוכן לבקבוק תוך יומיים.</div><div style="text-align: justify;"><b>תהיות שלנו לגבי המתכון:</b> גם כאן מקור הסוכר העיקרי אינו בלתת. יש כאן שימוש בהמון כשות, כלומר גם הפעם הבירה תהיה מרה כמו החיים - הפעם בגלל הכשות. במתכון הזה ברור כי המרווה נועדה לתיבול בשל כמותה הקטנה יחסית לכמות הכשות.</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStPceesyCI/AAAAAAAAAPk/IF3fBi0BHIk/s1600/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A8+%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%25AA%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="259" src="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStPceesyCI/AAAAAAAAAPk/IF3fBi0BHIk/s640/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A8+%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%25AA%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2594.jpg" width="640" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קירור בירת המרווה לפני תסיסה</td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;">בנוסף בחרנו לקשר א<span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">תכם</span> <b style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">למתכון מודרני</b> לאחת מבירות המרווה שקיבלו הכי הרבה מחמאות ברשת ה Saison du BUFF בירה בסגנון בלגי שנקרא <a href="http://www.bakbuk.co.il/htmlpage/internal.asp?cat=2&amp;nam=918&amp;tat=6&amp;nama=12">סייזון</a>&nbsp;שהינו פרוייקט משותף של שלוש מבשלות: Victory brewing company / Stone brewing co. / Dogfish Head . אין זה המתכון הרשמי אך מצאנו ניסיון מושכל לשחזור הבירה הזו בפורום אמריקאי בשם homebrewtalk <a href="http://www.homebrewtalk.com/f36/saison-du-buff-help-199452/">והנה הקישור</a>.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><b>תהיות שלנו לגבי המתכון:</b> גם כאן אין זאת ממש בירת מרווה. המרווה מצטרפת למספר תבלינים אחרים לתיבול הבירה. השימוש בכשות בבירה הינו אינטנסיבי והמרירות אמורה להגיע לכ 50 IBU &nbsp;(מעל הרף העליון לבירה מסוג סייזון).&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">ראינו קצת סקירה על מתכונים&nbsp;<b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">וכעת נשוב אלינו:</span></b> רצינו בירת מרווה ולא בירה מתובלת במרווה ולכן היה לנו ברור כי השימוש המרווה חייב להחליף מעל לחצי מכמות הכשות. בחרנו להשתמש במרווה כתחליף לשני שליש מהכשות הרצוי בבירה. בכשות השתמשנו אך ורק למעט מרירות, ובמרווה השתמשנו הן למרירות, הן לארומה והן במיכל התסיסה ב Dry Hopping"". הגינו את המתכון בכדי לאזן את טעמי המרווה המיוחדים והוא כולל שימוש בשמונה סוגים שונים של לתת, שתססו על "עוגת" השמרים של האייל האדומה שלנו, טכניקה שמצאנו אותה טובה ביותר ומאפשרת להגיע לתסיסה נקייה ו"ייבוש" הבירה מהסוכרים שבה.&nbsp;</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStPTVpeQiI/AAAAAAAAAPg/MHyAQ_9pXJg/s1600/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259C+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2594+%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259F.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="242" src="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TStPTVpeQiI/AAAAAAAAAPg/MHyAQ_9pXJg/s400/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259C+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2594+%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259F.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פרחי יסמין שהוספנו לקראת סוף הבישול&nbsp;</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><b>התוצאה:</b> בירה קריספית בעלת 5.9% אלכוהול, מורכבת מהמוני טעמים שכולם נותנים במה למרווה, ומריחה כמו בושם נפלא (ריח המתקבל עקב השימוש במרווה &nbsp;בשילוב של מעט פרחי יסמין טריים שקטפנו מגינתנו והוספנו גם כן לקראת סיום בישול הבירה). גם אתם מוזמנים להסניף מהניחוח הנפלא של הבירה ששורשיה טמונים עוד בימי הביניים בתערוכת Beers &nbsp;ב 12-13 לינואר, ונשמח אם תעלו את רשמי הטעימה שלכם כאן בבלוג.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-7268206263331186695?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-42254076181942345822011-01-09T10:54:00.002+02:002011-08-08T10:27:28.280+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><strong>הקדמה אישית (יותם):</strong> לפני חודשיים וחצי, בעודי בצבא, קיבלתי הודעת טקסט בהולה מאחי: "אחי תתקשר מהר יש לי חדשות..." קצת בלחץ מיהרתי להתקשר ולשאול "אז מה קרה?"</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">באותה שיחה סיפר לי אחי כי הוזמנו להציג בתערוכת <a href="http://www.beers.co.il/beer_news.asp?news=1&amp;id=57">Beers-2011</a>. זוהי תערוכת הבירות הראשונה בארץ מבית היוצר של סטודיו בן עמי, סטודיו המפיק תערוכות ענק בתחום האלכוהול ותרבות השתייה כגון: <a href="http://www.sommelier.co.il/">Sommelier</a> ו-<a href="http://drinking.co.il/2009/07/04/barmans2009a/">Barman's</a>.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">היו לנו כמעט 12 שבועות להתארגן. נמרוד, כצד האופטימי במשוואה ואיש יחסי הציבור, טען כי עלינו לעשות כל מאמץ אפשרי על מנת להשתתף בתערוכה. אני לעומתו, כצד הפסימי יותר, העליתי את הקשיים: כיצד נצליח לבשל כמות בירה מספיקה? הרי בתקופה זו של השנה רוב מיכלי היישון (דמג'ונים) נמצאים בשימוש (<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/12/2010.html">יין קברנה סוביניון 2010</a>). מעבר לעניין המיכלים, פקפקתי כי נספיק בזמן כה קצר להכין את הבירה בהתאם לסטנדרט שלנו - הרי לאחר תסיסה ראשונית אנו מיישנים את הבירות למספר חודשים בדמג'ונים ולאחר מכן נדרש עוד זמן ליישון והגזה בבקבוק - בעיה רצינית. ואם כל זה לא מספיק, מכשול נוסף עמד בפנינו. אנו מבשלים רק במהלך סוף השבוע מכיוון שאני כל השבוע בצבא, ויתרה מכך, את השבת הקרובה הייתי חייב לסגור בבסיס.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לאחר שיחה ארוכה וקולחת פתרנו את רוב הבעיות והחלטנו ללכת על זה ובגדול. הגענו למסקנה כי יהיה בידינו זמן מספק באם נתחיל לבשל באופן מיידי. </span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כבר באותה השבת, כשאני לצערי הייתי תקוע בבסיס, אחי בישל את בירת החיטה. אדי סער, בעל מבשלת הבירה החולונית <a href="http://www.bakbuk.co.il/htmlpage/internal.asp?cat=2&amp;nam=2501">ברו-טלי</a> היה לו לעזר רב (וכעת ההזדמנות להודות לו על כך). כעבור שבועיים שכנעתי את מפקדת הבסיס לשחרר אותי מוקדם על מנת שנספיק לבשל בישול גדול יותר מהרגיל. תכננו בישול של 34 ליטר של <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/all-grain.html">האייל האדמוני שלנו</a>, בירה כשותית ומוצלחת מאוד שידענו כי תסב הנאה רבה למשתתפים בתערוכה.</span></div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TSlz0ksk9cI/AAAAAAAAAPM/5vxGa2oah38/s1600/%25D7%259E%25D7%2590%25D7%25A9+%25D7%2597%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25943848.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="266" src="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TSlz0ksk9cI/AAAAAAAAAPM/5vxGa2oah38/s400/%25D7%259E%25D7%2590%25D7%25A9+%25D7%2597%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25943848.jpg" width="400" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מאשינג לאייל האדמוני </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">(השריית הלתת עם מים בטמפ' של 67 מעלות בכדי שהסוכרים בלתת יומרו לסוכרים תסיסים)</span></td></tr></tbody></table><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לא הסתפקנו בבישול הנ"ל. השקענו מאמץ נוסף וכבר בשישי שלאחר מכן הגשמנו חלום שמלווה את אחי שנים ובישלנו בירת מרווה... כן כן, בירה שבה המרווה מחליפה את הכשות. למיטב ידיעתנו מדובר בניסוי ראשון מסוגו בארץ (אל דאגה! לא תישארו במתח זמן רב, אנו מבטיחים כי הפוסט יעלה בקרוב).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">יום הביקבוק הגיע ואליו נערכנו היטב. פעם נוספת הפעלתי את קסמיי ויצאתי מהבסיס יום קודם במטרה לנקות את כל הבקבוקים, 160 במספר (בקבוקי חצי ליטר). ניקיון הבקבוקים הינה משימה לא קלה כלל וכלל. כל בקבוק נשטף, מקורצף מכל צדדיו, גם תוכו מקורצף ונבדק בקפידה. לאחר העבודה הסיזיפית של השטיפה והקרצוף מגיע זמן חיטוי הבקבוקים. אולם העבודה הקשה משתלמת: למחרת, יום הביקבוק המרגש, נותר רק החלק הכיפי של העבודה.</span></div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TSl2NIGSd4I/AAAAAAAAAPU/IZESi-SYrfU/s1600/IMG_3873.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" height="300" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TSl2NIGSd4I/AAAAAAAAAPU/IZESi-SYrfU/s400/IMG_3873.jpg" width="400" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">מילוי הבקבוקים</span></td></tr></tbody></table><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">&nbsp;<strong>וכעת לתיאור הבירות:</strong></span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">נתחיל עם בירת החיטה הייחודית שלנו. על המתכון כבר כתבנו בעבר בפוסט על<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post_12.html"> הבישול הכפול</a>. בירת החיטה שלנו אינה אופיינית מכיוון שהיא מכילה כמות גבוהה של לתת שעורה (בו משתמשים לבירות בסגנון אייל) ובשמרים שנועדו לבירות בסגנון אייל. התוצאה מדהימה, מורכבת מאוד וטעמה של הבירה (כצפוי) אינו ממש חיטתי, כלומר, התוצר הינו בירת חיטה שלא תואמת לסגנון הסטנדרטי (<a href="http://www.bjcp.org/2008styles/style15.php#1a">Weissbier</a>). לעצתו של יואב <a href="http://coolinary.co.il/Post.aspx?PostID=181">מפיסטה ביר</a>&nbsp;החלטנו לנסות ולקרב את הבירה לסגנון באמצעות התססתה עם שמרים מיוחדים לסגנון ובכך להרוויח מעט מטעמי הציפורן והבננה האופייניים לבירות חיטה.</span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">ייחודה של בירת החיטה שלנו נובע גם מהוספת מעט <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2006-2005.html">שיכר קנה סוכר</a>. כבר כתבנו בעבר על התרומה הנפלאה של השיכר לבירות בהירות, ובמקרה הנוכחי ההוספה של <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2006-2005.html">שיכר קנה סוכר</a>, המתיישן בעץ אלון כבר כמעט 6 שנים, מתבטאת באופן המדהים ביותר. הבירה תססה במשך שבועיים ואח"כ התיישנה במשך חמישה שבועות עם השיכר לפני הכנסתה לבקבוקים. התוצאה כמובן מצוינת ולכם תהיה הזדמנות לטעום אותה בקרוב. בכדי להקל עליכם, צירפנו הזמנה חינם לתערוכה בסיום הרשומה. כל מה שצריך לעשות זה להדפיס אותה, להציג בכניסה ולחפש אותנו בפנים, לפני שתגמר כל הבירה המעולה… </span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הבירה השנייה היא האייל האדמונית שלנו. זוהי בירת אייל אדומה כשותית ומרירה בעלת ניחוחות הדרים מובחנים המתקבלים בזכות השימוש בשני סוגי כשות: Cascade ו- Amarillo. את הבירה הזו בישלנו בבאצ' מעט גדול יותר מהגודל אליו אנו רגילים (34 ליטרים במקום ה- 28 הנהוג). לשם כך נאלצנו לעשות שימוש במיכל תסיסה גדול יותר מבדרך כלל (60 ליטר) ובהתאם גם ליישן במיכל גדול יותר. השתמשנו ליישון בחבית נירוסטה של בירה (נפח של 30 ליטר), בדומה לחביות שניתן למצוא בפאבים ומשמשות לבירות מהחבית. הבירה תססה במשך שבוע ואח"כ נחה לה ליישון למשך חודש שלם בכדי להתאזן ולהשתבח לפני שנכנסה לבקבוקים. התוצאה היא בירה מעט מרירה, כייפית לשתייה ומאוזנת מאוד. אין ספק כי היא מרוויחה המון מתקופת היישון שלה במיכל. </span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">הזמנה לניסוי:</span></strong></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">כדי להבין את התרומה של היישון במכלים גדולים נזמין מעט ברי מזל שהתעניינו לניסוי קצר: </span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">לאחר שהבירות תססו, לפני הכנסתם למיכלי היישון, ביקבקנו מספר בקבוקים מכל בירה על מנת לערוך השוואה אמיתית ולראות האם הבירה בכלל מרוויחה מיישון במיכלים ייעודיים? ואם כן אז עד כמה?</span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אנו כבר ניסינו ובלוטות הטעם שלנו לא השאירו מקום לספק, אבל גם למעט מכם תהיה ההזדמנות לטעום ולהיווכח בעצמכם. זכרו להגיע מוקדם לתערוכה, להחזיק אצבעות שנשאר, ולבקש...</span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TSeq6sBPp4I/AAAAAAAAAPE/DEC99X50KtE/s1600/%25D7%2594%25D7%2596%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><img border="0" n4="true" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TSeq6sBPp4I/AAAAAAAAAPE/DEC99X50KtE/s1600/%25D7%2594%25D7%2596%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%25AA+%25D7%259E%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C.jpg" /></span></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">החלטנו לצ'פר את הקוראים עם&nbsp;הזמנה חינם לתערוכה,&nbsp;להדפיס ולהיכנס איתה חינם </span></td></tr></tbody></table></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-4225407618194234582?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-80228824356112248942010-12-26T12:01:00.000+02:002010-12-26T12:01:02.648+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">גדר חיה, זה מה שעושים בארץ עם שיחי פיטנגו, ולמרות שאנו רואים את אותם השיחים והפירות הקטנים והצבעוניים כל שנה, מעטים מבינינו מזהים ומכירים את השיח הזה על פירותיו החמצמצים והטעימים. פיטנגו הינו שיח טרופי שעשה עלייה כבר בשנות העשרים &nbsp;מדרום אמריקה. נוח לו בישראל - &nbsp;שיח יפה וירוק כל השנה, עם דרישות מים צנועות המניב פעמיים - שלוש בשנה. הפיטנגו מניב בכמויות גבוהות ופירותיו מבשילים באופן לא אחיד לאורך מספר שבועות, אך לפירות הללו אין חיי מדף ארוכים. לחובבי הפיטנגו עונות ההבשלה הן תענוג רצוף של נישנוש פיטנגו יומי, אך השיח מניב בנדיבות, ואין ביכולתנו לאכול את כל פירותיו לפני שאלו נופלים על האדמה ונרקבים...<br />אז מה עושים עם כל הפיטנגו הזה?<br /><div style="text-align: justify;">מסתבר שקיים חובב פיטנגו ישראלי שכבר חשב בשבילנו על מספר רעיונות ואותם הוא מאגד באתר שלו: ג'לי, ריבה, פאי ואפילו טחינה פיטנגו. <a href="http://sites.google.com/site/yramati/home">אתר מומלץ בחום להכירות עם הפרי</a>.&nbsp;</div>לנו עלה רעיון נוסף (כמובן)- ליקר פיטנגו.<br /><div style="text-align: justify;">וכך התחלנו בנסיונות ליצור ליקר פיטנגו בעל טעם טרופי שיסקרן את אלו שמעולם לא טעמו את הפרי ויעלה חיוך בקרב חובבי הפרי.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">התחוור לנו כי המשימה לא קלה כלל וכלל. בעונת הפרי קטפנו את הפיטנגו מהשיח המפונק שלנו בגינה, והתחלנו עם <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/05/blog-post.html">השרייה בסוכר</a> (50:50). ההשרייה לקחה כשלושה שבועות במקרר הביתי. לאחר מכן הפרדנו את מי הסוכר-פיטנגו מהפירות המצומקים והחלטנו לעשות השרייה שנייה לפירות באלכוהול נקי (95%). לאחר שלושה שבועות נוספים ערבבנו את האלכוהול ומי הסוכר-פיטנגו ביחד ויצרנו ליקר בחוזק אלכוהולי של 25%. כל התהליך המתואר התרחש ביוני 2009. לאחר שבעה חודשים של חיתון בשבבי אלון, בינואר 2010 טעמנו וגילינו כי לליקר עדין טעמים חזקים ובולטים מדי. הפיטנגו ממש התקיף בפה ודרש שיפחיתו קצת מכוחו. הוספנו מעט וודקה והעלנו לחוזק אלכוהולי של 28%. בנקודה זו כבר הבנו כי הליקר ימשיך ויאתגר אותנו וחזרנו לטעום אותו חודש אחרי. שוב הפיטנגו תקף ושוב אנו נלחמנו בעזרת תוספת של מעט וודקה ומעט מים, עדיין שומרים על 28% האלכוהול של הליקר. התוצאה כבר היתה יותר משביעת רצון ובמאי 2010 החלטנו כי הליקר מוכן לביקבוק.</div><div style="text-align: justify;">התגובות לליקר היו מעורבות: חובבי פיטנגו נשבעו בו, אך חובבי הליקרים קצת גמגמו. נראה כי הצלחנו ותפסנו חלק מטעמי הפיטנגו בליקר, דבר שעורר נוסטלגיה ועדנה אצל חובבי הפרי, אך הליקר היה עמוס מדי בטעמים והכביד על החך של חובבי הליקרים. במשך שנה ניסינו לאזן את הליקר, אך על אף הניסיונות החוזרים ונשנים ולמרות היישון הארוך של הליקר וצבע הארגמן הצלול שלו, לא היינו מרוצים מהתוצאה. ככה זה לפעמים – התוצאה היא "כמעט" גם לאחר כל המאמץ והזמן המושקעים.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TRcNtwQMZvI/AAAAAAAAAOg/cl0kNbYT1Og/s1600/%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2595+%25D7%25AA%25D7%2597%25D7%2599%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2599%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="255" src="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TRcNtwQMZvI/AAAAAAAAAOg/cl0kNbYT1Og/s320/%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2595+%25D7%25AA%25D7%2597%25D7%2599%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2599%25D7%2594.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תחילת ההשרייה בסוכר</td></tr></tbody></table><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TRcNb41cFtI/AAAAAAAAAOc/9J4kyJkJXDk/s1600/%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2595+%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2597%25D7%25A8+7.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="255" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TRcNb41cFtI/AAAAAAAAAOc/9J4kyJkJXDk/s320/%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2598%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2595+%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2597%25D7%25A8+7.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לאחר שבעה שבועות</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">לא אמרנו נואש וחזרנו למלאכה מיד לאחר מכן. ניסיון העבר לימד אותנו כי ההשרייה הכפולה (בסוכר ואח"כ באלכוהול) שהשתמשנו בה מקודם הייתה "יותר מדי". הפעם תכננו לעשות רק השרייה בסוכר ולמרות זאת להצליח ולמצות את מירב הטעמים של הפיטנגו. הפיתרון שלנו היה השרייה ארוכה יותר: השרייה של שבעה שבועות עשתה את הטריק. קיבלנו מי סוכר-פיטנגו מלאים בטעמים ואותם דיללנו ישירות עם וודקה איכותית לחוזק אלכוהולי של 25%. בנוסף, השתמשנו בעוד "טריק" בליקר: מעט מיץ לימון, כדי שהחומציות של הלימון "תוציא" את הניחוחות והטעמים הפירותיים מהליקר- חברים כדאי שתדעו- הטריק עובד! את הליקר יישנו בנוכחות של שני גרם לליטר אלון אמריקאי קלוי היטב בכדי לשלב את טעמי הווניל המצויים בו עם הפיטנגו. לאחר שבעה חודשים הגענו לתוצאה הרצויה. ליקר חמצמץ, פירותי ומאוזן התופס את פרי הפיטנגו בדייקנות.&nbsp;</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TRcOy5eYpFI/AAAAAAAAAOo/b1Xk9FxfqUc/s1600/IMG_3890.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TRcOy5eYpFI/AAAAAAAAAOo/b1Xk9FxfqUc/s400/IMG_3890.jpg" width="318" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בקבוקים של ליקר הפיטנגו לאחר שבעה חודשי יישון</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">אם כי היינו משוכנעים שהליקר סוף סוף הגיע לאיזון הרצוי והצליח לתפוס את הטעמים הטרופיים של הפרי, לא הרגשנו כי סיימנו. ידענו כי טעם הינו סובייקטיבי ועלול להיות מושפע מידע מוקדם ומציפיות, ואנו ציפינו כי הפעם יהיה ליקר טוב מהקודם... נדרש לנו מבחן אובייקטיבי יותר מבלוטות הטעם שלנו. לכן, על מנת לבחון את הליקר, העברנו טעימה עיוורת לאמא שלנו, הידועה בחוסר החיבה שלה לאלכוהול ולכן מהווה את מבחן הסף הקשה ביותר. שאלנו אותה "איזה ליקר זה? איזה פרי את טועמת?" התשובה "מממ... חמצמץ...וואי זה פיטנגו... דווקא טעים...תביאו לי בקבוקים: אחד לי ועוד כמה לחלק מתנה לחברות" חיממה לנו את הלב. "כל הכבוד אמא...ברור נשמור לך מספר בקבוקים" השבנו בגאווה גלויה כי ידענו שהפעם הצלחנו!&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div>&nbsp;<br /><br /><div><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-8022882435611224894?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-16287355077639748982010-12-13T16:02:00.001+02:002010-12-13T21:22:48.607+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">ניכר בעינייה כי כואב לה לוותר על 173 ק"ג של ענבי קברנה סוביניון שנבצרו מאחד מהכרמים בבן זימרה. אורנה צ'ילאג (<a href="http://www.chillagwinery.com/chillagwinery_files/slide0001.htm">מיקב צ'ילאג</a>) החמיאה לענבים ותיארה אותם כמו היו ילדיה. "הענבים הנפלאים שלי" היא כינתה אותם כשקנינו ממנה מעט ממה שרכשה עבור עצמה. ענבי קברנה סוביניון מהאיכות הכי טובה שכסף יכול לקנות, יפייפיים וטעימים להפליא, כל אחד ואחד מהם. עם בריקס של: 25.00 ו PH: 3.65 הרגשנו כי אנו לא יכולים לטעות.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX5k4waePI/AAAAAAAAANc/Cq5oJA-guec/s1600/%25D7%2594%25D7%25A2%25D7%25A0%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%25A2%25D7%25A6%25D7%259E%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="display: inline !important; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX5k4waePI/AAAAAAAAANc/Cq5oJA-guec/s400/%25D7%2594%25D7%25A2%25D7%25A0%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%25A2%25D7%25A6%25D7%259E%25D7%259D.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הענבים הנפלאים שלנו</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">מובן שהתחושה הזו לחלוטין לא מבוססת, הרי כבר "טעינו" בעבר עם ענבים דומים. כפי שכנראה כבר קראתם, <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/04/2007.html">גם ב-2007</a>&nbsp;קנינו מאורנה ענבים והכנו מהם יין, אך בזמנו התססנו אותם בטמפ' נמוכה מדי והתסיסה לא היתה אידיאלית. אמנם קיבלנו יין פירותי וטוב, אבל היינו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל שהיה גלום בענבים. השנה, למדים מטעויות העבר, ומהנסיון המוצלח של התסיסה <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2008.html">ב-2008</a>, הגענו מוכנים לבציר החדש.</div><div style="text-align: justify;">בבציר הנוכחי, 2010, היינו נרגשים מתמיד. כיוון שאת בציר 2009 פספסנו, היה&nbsp;לנו זמן רב לחשוב, לחלום, לפתח ציפיות, להתכונן וללמוד לבציר 2010: הענבים מאורנה שוריינו כבר בחודש מאי, על פרופיל התסיסה הסכמנו מראש (נדון בו בהמשך) וכל ההכנות הפיסיות בעליית הגג התבצעו חודש מראש.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX5xGuL8dI/AAAAAAAAANs/x53UL1lwU90/s1600/%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9+%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259F.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; display: inline !important; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"></a></div><div style="text-align: justify;">הענבים נבצרו בכרם בן זימרה ב 19 לספטמבר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעה אחת בצהרים כבר עשו את דרכם מיקב צ'ילג שביהוד לעליית הגג שבחולון. הענבים היו מדהימים ממש כפי שאורנה תיארה אותם. מבין 173 קילו לא הצלחנו למצוא אשכול אחד שלא עבר בוחל (הבשלה ושינוי צבע הענב מלבן לשחור) ואף לא אשכול אחד רקוב. לאחר הקראש הוספנו SO2 (אותו חומר שנועד לשמר את היין ולהרוג את שמרי הבר ושאר המזיקים) ולאחר 24 שעות הוספנו שמרים: BDX- זן השמרים בו השתמשנו ליינות האדומים הקודמים שלנו, ומזיני שמרים Fermid-k שהם מזיני שמרים קלאסיים המכילים את כל מה שהשמר צריך בשביל לגדול בצורה אופטימלית.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX50lSkyzI/AAAAAAAAANw/HrJbNme9nAI/s1600/%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9+%25D7%25AA%25D7%2597%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%259F.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX50lSkyzI/AAAAAAAAANw/HrJbNme9nAI/s400/%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9+%25D7%25AA%25D7%2597%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%259F.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הענבים יוצאים מהקראשר</td></tr></tbody></table>פרופיל התסיסה הינו למעשה פרופיל החום של התירוש בזמן התסיסה והוא אחד הגורמים המרכזיים בעיצוב אופיו וטעמו של היין. לפרופיל התסיסה בבציר 2010 קבענו שלושה עקרונות. הראשון היה שמירה על חום ממוצע של 25 מעלות- חם יותר במעלה מבציר 2007.&nbsp;השני היה יצירת שני שיאי טמפ' של 29 מעלות. בטמפ' זו לשמרים קשה יותר לפעול ולהתרבות ולכן לא רצוי שזו תהיה הטמפרטורה הקבועה, אך בו זמנית רצוי להגיע אליה משום שבה מתמצים הרבה מאוד חומרי טעם וצבע מהענב. בכך שיצרנו שני שיאי טמפ' ולא אחד מיצינו יותר טעמים, צבע וטאנינים מהזגים. העיקרון שלישי היה השריה חמה ארוכה לאחר התסיסה. את היין השארנו עם הקליפות חמישה ימים לאחר סיום התסיסה בטמפ' של 25 מעלות, מעט גבוהה מהמקובל (23 מעלות) במטרה לייצר יין מורכב עוד יותר.</div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX6BMUJBwI/AAAAAAAAAOA/Omwh9T-Usgw/s1600/%25D7%25AA%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2594+%25D7%25AA%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2591.jpg" imageanchor="1" style="display: inline !important; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX6BMUJBwI/AAAAAAAAAOA/Omwh9T-Usgw/s400/%25D7%25AA%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2594+%25D7%25AA%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2591.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התסיסה האלכוהולית</td></tr></tbody></table>בשלישי לאוקטובר 2010 סחטנו את היין וקיבלנו 105 ליטר - כמות חסרת תקדים ביקב הקט שלנו.&nbsp;&nbsp;הוספנו ליין בקטריה מאלולקטית מסוגMalolact d-06 &nbsp;מתוצרת חברת ביודילה הישראלית (בקטריה מאלולקטית כחול לבן). התסיסה המאלולקטית הסתיימה לא מכבר, ולאחריה עשינו שפייה נוספת ליין על מנת להפריד את הנוזל היקר מהמשקע שנוצר בחודשיים האחרונים. הפסדנו חמישה ליטרים של משקעים ואנו עומדים היום על בדיוק מאה ליטרים של יין.</div><div style="text-align: justify;"><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX5qkB14cI/AAAAAAAAANk/Ug4_--V1gyI/s1600/%25D7%25A1%25D7%2597%25D7%2599%25D7%2598%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TQX5qkB14cI/AAAAAAAAANk/Ug4_--V1gyI/s400/%25D7%25A1%25D7%2597%25D7%2599%25D7%2598%25D7%2594.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הזגים מחכים לסחיטה</td></tr></tbody></table>בהזדמנות חגיגית זו גם טעמנו מהיין ולהלן ההתרשמות מהטעימה: נדרש ליין מעט זמן בכוס בכדי להתחמצן, ואחרי מספר דקות בכוס מתחילים להיחשף ניחוחות של פרי אדום (הקונוטציה שלנו הייתה תותים, ומעט פרי סגול, אולי אוכמניות?). בפה היין הרגיש קטיפתי וחמאתי- התסיסה המלולקטית בהחלט ניכרת ביין. בנוסף תחושת טאנינים "רכים ועדינים" אך בהחלט בולטים מאוד, יידרש להם עוד זמן בכדי להתרכך ולהתחבר ליין. הפיניש בינוני באורכו וטוב. עדיין לא ברור מה ייצא מבציר 2010, אך טעימה בשלב מוקדם שכזה מעניינת ומלמדת ואנו צופים ליין נפלאות. עם זאת, יש לו עוד דרך ארוכה לעשות - תחזיקו לו אצבעות.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-1628735507763974898?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-50715969396887059222010-10-31T11:49:00.001+02:002010-12-13T15:59:20.903+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בישראל אננס נחשב לפרי טרופי יקר להחריד, ואם כבר מוצאים פרי גדול וטרי הדבר ממש מעורר קריאות התפעלות. אולם, במקומות אחרים בעולם האננס הינו "פרי של עניים" והוא מצוי בשפע ובמחירים זולים. מקסיקו היא אחת המדינות הללו, ולכן הגיוני כי משקה המבוסס על השאריות של האננס יהיה משקה לעניים. הטפצ'ה נפוץ בעיקר בבתי הכלא, מהיותו אלכוהול קל להכנה העשוי מחומרים זולים וזמינים, אך קל למוצאו גם בשווקים ובכפרים לאורכה ולרוחבה של מקסיקו.<br /><br /><div style="text-align: justify;">הרעיון להכין טפצ'ה הגיע <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=Nectar">מאורון לרנר</a>&nbsp;שלאחרונה נכנס חזק <a href="http://coolinary.co.il/Post.aspx?PostID=180">לקוקטיילים טיקי</a>&nbsp;וסחף אותנו איתו. לאחר <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1761223&amp;passok=yes">שני ערבי </a><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1767664&amp;passok=yes">טיקי </a>נשארנו עם שאריות משני אננסים גדולים ויפים והיה עלינו למצוא מתכון לטפצ'ה איכותית. <a href="http://www.google.co.il/search?hl=iw&amp;rlz=1G1GGLQ_IWIL365&amp;q=tepache+recipe&amp;meta=&amp;aq=f&amp;aqi=&amp;aql=&amp;oq=&amp;gs_rfai=">חיפוש קצר בגוגל</a>&nbsp;מעלה כי קיימים אין ספור מתכונים שונים וכפי שאין מתכון אחד ויחיד לעוגת תפוחים כך גם אין כזה לטפצ'ה. את המתכון שלנו רקחנו מתוך ערב רב של מתכונים עם קו מנחה - ליצור משקה איכותי ככל הניתן, וכזה שאפשר להכניס לבקבוקים כדי שילווה אותנו לערבי טיקי נוספים בשנה הקרובה.</div><br /><div style="text-align: justify;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TMhMTr-B8iI/AAAAAAAAALI/THGnfiDv_8U/s1600/tepache+blog.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TMhMTr-B8iI/AAAAAAAAALI/THGnfiDv_8U/s320/tepache+blog.jpg" width="256" /></a>כדי להבין כיצד הכנו טפצ'ה יש ללמוד על המתכונים הקיימים ברשת. טפצ'ה מורכב ממים, סוכר ושאריות של אננס אותם מתסיסים יחדיו. כל מתכוני הטפצ'ה שמצאנו משתמשים בתסיסה "טבעית", כלומר, ללא שימוש בשמרים מתורבתים. מתכונים רבים מציגים תמונה כגון: "יכול להיות שיהיה לכם עובש צף על פני הנוזל אבל אל תדאגו" – אנו לא מעוניינים בעובש ולא בשמרים "שמזיעים" בחום הישראלי טעמים לא נעימים. אנו כן מעוניינים בתסיסה איכותית שתפיק את הטעמים הפירותיים מהאננס. לשם כך החלטנו להשתמש בשמרים מתורבתים, מזיני שמרים וטמפ' תסיסה מבוקרת (מה שישמע צפוי למי שמכיר את העבודה שלנו).<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">הצבנו לנו למטרה טפצ'ה חזק ומתוק, ליתר דיוק, טפצ'ה בחוזק אלכוהולי של 5% - חזק מאוד במונחים של טפצ'ה שלרוב מתאפיין בתכולת אלכוהול הנמוכה מ 3%. בכדי להגיע לתוצאה הרצויה היה עלינו להוסיף כמויות יחסית גדולות של סוכר, אך לא מדובר בסוכר רגיל. במקסיקו משתמשים או בסוכר קנים גס (מהסוג שמגיע רטוב מעט) או במיץ קני סוכר או סוכר קנים גס ודחוס שנקרא <a href="http://www.slashfood.com/2006/09/10/what-is-piloncillo/">piloncillo</a>. אנו השתמשנו במה שזמין בארץ: סוכר חום גס ורטוב. אותו הסוכר הוא זה שיהפוך לאלכוהול בתהליך התסיסה ובכדי שתישאר מתיקות למשקה יש לעצור את אותה התסיסה לפני שהיא תסתיים, אבל בואו לא נקדים את המאוחר, נלמד אתכם איך עושים זאת בהמשך...</div><div style="text-align: justify;">כמו כן, החלטנו להרתיח את המים עם התבלינים לפני הכנסת השמרים. את הנוזל של המים הרותחים והתבלינים מזגנו על קליפות האננס והסוכר, כך "עיקרנו" את הכלים וסגרנו את מיכל התסיסה שלנו עד שיתקררו המים. מנקודה זו הטפצ'ה שלנו היה מחוטא. לאחר מכן הוספנו <a href="http://ezinearticles.com/?Wine-Making---Pectic-Enzyme-Facts&amp;id=4997546">אנזים פקטין</a>&nbsp;בכדי שיפרק את הפקטין הקיים באננס. שיטה זו מאפשרת למצות טוב יותר את הטעמים מהאננס וכן פותרת מבעוד מועד מצב אפשרי של עכירות המשקה (השמרים לא מצליחים לפרק את הפקטין ובכמות גדולה הוא מעכיר את המשקה). לאחר 12 שעות שבהם "עבד" האנזים הכנסנו את השמרים והתסיסה החלה.</div><div style="text-align: justify;">לאחר מספר ימים כאשר הטפצ'ה הגיע ל 5% אלכוהול (אך עדיין נשאר בו הרבה סוכר, מספיק סוכר בכדי ליצור משקה בעל 8% אלכוהול) החלטנו שהגיע הזמן להגיז את הטפצ'ה ולעצור את התסיסה. טפצ'ה (כמו בירה) הינו משקה מוגז ובכדי להגיז את המשקה בטבעיות צריך לפעול באופן הבא: מבקבקים את הטפצ'ה כאשר יש סוכר שעדיין לא הפך לאלכוהול במשקה וסוגרים את הבקבוקים. השמרים ממשיכים לעבוד בבקבוק והופכים את הסוכר לאלכוהול. תוצר לוואי של תהליך זה הינו פחמן דו חמצני, להלן הגז שגורם לבירה שלנו (או במקרה הנוכחי לטפצ'ה) להעלות בועות כשפותחים אותה. בכדי לעצור את התסיסה כל מה שנשאר לנו זה להכניס את הבקבוקים למקרר. במקרר הטמפ' הינה 4 מעלות ובטמפ' כזו השמרים נכנסים לתרדמת ומפסיקים לעבוד.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;">לצערנו התהליך לא הלך חלק, זאת הרי הייתה הפעם הראשונה שהכנו טפצ'ה. לא תכננו כראוי את ההגזה של המשקה והשארנו את הבקבוקים בטמפ' אידיאלית לפעילות השמרים זמן רב מדי (36 שעות) רק לאחר מכן הפסקנו את התסיסה והכנסנו את הבקבוקים למקרר. הנזק בהגזה המוגזמת התבטא בבקבוק אחד שהתפוצץ (עוד לפני שהכנסנו למקרר) ובכך שהבקבוקים הנותרים מתיזים מעט נוזל יקר כשאנו פותחים אותם – בדומה לקולה שמנערים לפני הפתיחה. טוב, מה לעשות, גם מטעויות לומדים. הפעם למדנו שיספיקו 12 שעות של הגזה לטפצ'ה, מידע שאנו בטוחים כי יועיל לנו בעונת האננס הבאה!<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>המתכון שהשתמשנו בו להלן:</b></div><div style="text-align: justify;"><i>קליפות משני אננסים גדולים, עובי רצוי של 1.5 ס"מ.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>שני מקלות קינמון גדולים.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>10 מסמרי ציפורן יפים וגדולים גם כן.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>3 ליטר מים.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>מיץ מליים אחד (אפשר להשתמש בלימון קטן במקרה ואי אפשר להשיג ליים אמיתי).</i></div><div style="text-align: justify;"><i>אנזים פקטין.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>שמרי DV10.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>מזיני שמרים.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>2 כפות סילאן.</i></div><div style="text-align: justify;"><i>450 גרם סוכר חום גס ורטוב.&nbsp;</i><br /><i><br /></i></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TMhMdNbNuqI/AAAAAAAAALM/FnBcaDoMVe4/s1600/%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%94+%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%A6'%D7%94.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="287" src="http://1.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TMhMdNbNuqI/AAAAAAAAALM/FnBcaDoMVe4/s400/%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%94+%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%A6'%D7%94.jpg" width="400" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>לבסוף רשמי הטעימה:</b> הטפצ'ה הינו משקה מרענן במיוחד, הפתעה של פירות טרופיים בפה בניצוחו של טעם האננס המלווה בכינור שני של תבלינים. את הטפצ'ה מגישים קר, בכוס עמוסה בקרח ועם פרוסת ליים בצד על מנת לסחוט לתוך המשקה. בנוסף אפשר לחזק את הטפצ'ה בשוט של רום כהה ואיכותי. אנו סחטנו קילו ליים בעונה והכנסנו לשקית קוביות קרח (מכיוון שליים זמין רק לתקופה קצרה בארצנו), כך אנו מגישים את הטפצ'ה בכוס גדולה עמוסה בקרח עם קוביית קרח-ליים ושוט של רום, <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post_17.html">הרום שלנו</a> כמובן ...&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">לרוויה!</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-5071596939688705922?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-69282593831313704992010-10-17T13:44:00.000+02:002010-10-17T13:44:15.023+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">בחלק הראשון</a> סיפרנו על התססת קני הסוכר מהגינה שלנו וזיקוק דודי כפול של הרום האיכותי הישראלי הראשון (למיטב ידיעתנו). &nbsp;החלק השני מוקדש לתהליך שעשה הרום מאז ועד היום (במשך שנתיים).<br /><div style="text-align: justify;">כולנו מכירים את הסימון של מספר שנות היישון על הוויסקי הסקוטי, אך חלקנו לא יודעים כי הדבר קיים גם בתעשיית הרום, בה הרומים הטובים ביותר מיושנים בחביות של עץ אלון בדיוק כמו הסינגל מאלטים הסקוטיים. הרומים הללו מקבלים הגדרה נפרדת שהיא Aged Rums או Anejo בספרדית (השפה השלטת בין המדינות המיצרות רום). אך כדי להבין את חשיבות היישון עלינו להבין מה קורה בתהליך הזה.</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuLVmr1PCI/AAAAAAAAAKc/Mc6366tDktM/s1600/rum-+2+at+the+chart.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuLVmr1PCI/AAAAAAAAAKc/Mc6366tDktM/s400/rum-+2+at+the+chart.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ספויילר: הרום המיושן כבר שנתיים נח על רשימות הזיקוק של האצווה השנייה.</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">תזקיק "צעיר" אינו בעל אותם טעמים של תזקיק מבוגר יותר. למעשה, בחצי שנה הראשונה התזקיק ממש משנה את טעמו, גם אם הוא לא בא במגע עם כל דבר אחר פרט לאוויר. התהליך קורה בעקבות חימצון של הנוזל. בדומה להיווצרות חלודה, שהיא בעצם ברזל מחומצן, תזקיק גם כן משנה את תכונותיו. אולם, בניגוד לחלודה - השינוי הינו חיובי. אותם חומרים אורגניים שנקראים בהכללה קונג'נרים (Congeners: Fusel-Alcohols, Aldehydes, Acetaldehyde and Ester) מזדקקים ביחד עם האלכוהול והמים, מתרכבים עם חמצן והופכים מחומרים אשר אינם מורגשים בתזקיק לחומרים בעלי ניחוחות מינארליים, פירותיים ופרחוניים.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">חומרים ממשפחת האלדלהייד (Aldehydes) מהווים דוגמא לקונג'נרים. אלו הינם חומרים בעלי ריח חזק שנוצרים בזמן התסיסה. לאחר שהתסיסה מסתיימת אנו מזקקים את השיכר ובמהלך הזיקוק כמותם היחסית צונחת ב 50%, והיא מרוכזת בעיקר בחלקים הראשונים של הזיקוק. לאלדלהיידים הללו תפקיד חשוב ברום- בשיתוף עם שאר הקונג'נרים הם נותנים לרום את טעמו הייחודי.</div><div style="text-align: justify;">לאחר הזיקוק, דרך תהליכי חימצון והתרכבות עם האלכוהול והמים (כפי שהוצג בנוסחאות) האלדלהיידים מתפתחים לאסטרים שונים (Ester) אשר נותנים למשקה ניחוחות וטעמים פירותיים. בנוסף כ-20% מהאלדלהיידים הופכים דרך חימצון ל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Acetal">Acetals</a> אשר ממתנים את הריח הכבד של האלדלהיידים הנותרים בתזקיק, ובכך אנו מקבלים משקה שאינו "תוקף" אותנו בריחות חזקים מדי.</div><div style="text-align: justify;">לצורך הדגמת התהליך אותו עוברים האלדלהיידים השונים אנו נראה את התהליך הכימי שעובר Acetaldehyde , האלדלהייד הנפוץ ביותר. במהלך תקופת היישון הוא מתרכב עם חמצן והופך לחומצה אצטית. כאשר חומצה זו מתרכבת בהמשך עם אלכוהול היא הופכת ל Ester בעל ריח פירותי. בתהליך אחר כאשר ה Acetaldehyde מתרכב עם אלכוהול מתקבל &nbsp;Acetaldehyde-Diethylacetal שהוא אלדלהייד בעל ריח פירחוני. והנה הנוסחאות:&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TLrYMR46G8I/AAAAAAAAALA/Qmv7rtLz-KE/s1600/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A+%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="245" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TLrYMR46G8I/AAAAAAAAALA/Qmv7rtLz-KE/s400/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A+%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg" width="400" /></a></div><div style="text-align: justify;">הצגנו לעיל דוגמא אחת, אך מובן כי קיימים אלדלהיידים רבים נוספים שמעניקים למשקאות מזוקקים את טעמיהם המיוחדים.</div><div style="text-align: justify;">תהליך התפתחות והשתנות הניחוחות והטעמים ממשיך הרבה מעבר לחצי השנה הראשונה ותלוי בטמפ' שבה מאוחסן התזקיק, כאשר טמפ' גבוהה מזרזת אותו. רום הינו משקה שמיוצר בארצות חמות וככזה מתיישן מהר יותר מהוויסקי הסקוטי. נו, מה לעשות - סקוטלנד קרה. ישראל לעומת זאת חמה ולכן בארץ תזקיקים מתיישנים מהר יותר.</div><div style="text-align: justify;">תהליך נוסף מתרחש ביישון - תהליך של איסוף הטעמים מהחבית. התזקיק סופח אליו הרבה רכיבים ארומטיים מתוך עץ האלון. בכדי להמחיש נקודה זו אנו מביאים כאן שתי דוגמאות חלקיות של חומרים אשר ממוצים מתוך החבית:</div><div style="text-align: justify;">בין הראשונים להתבטא בתזקיק הינם הטאנינים המתחילים לצבוע אותו בצבע זהוב. לטאנינים מספר תפקידים נוספים, בהם זירוז פעולות חימצון של החומרים השונים בתזקיק והגברת התרכבות של אסטרים שונים.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">חומר נוסף הינו הליגנין (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Lignin">lignin</a>), שהוא תרכובת פולימרית שנמצאת בעיקר בדופן התא של תאי צמחים. הליגנין גם כן ממוצה מהעץ ובתהליך התפרקותו הוא משחרר לתזקיק הרבה אלדלהיידים ארומטיים, כולל ניחוח ה- Vanillin בעל הריח המוכר לכולנו. בנוסף לכך הליגנין מוסיף גם כן צבע לתזקיק.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">חביות מאלון אמריקאי ידועות כנותנות ניחוחות וטעמים של ווניל ציפורן וקוקוס (הווניל הינו הדומיננטי) ואילו חביות ממוצא צרפתי ידועות כנותנות טעמים וניחוחות של ציפורן, ווניל, מוקה, טבק וטחב (האלון הצרפתי ידוע כמוציא מטעמיו יותר "בקמצנות"). אנו יישנו את הרום בעיקר עם שבבי אלון אמריקאי בתוספת של שבבי האלון ששימשו ליישון ה<a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2008.html">קברנה סובניון 2008 שהכנו</a>. תהליך זה דומה לתהליכי ה<a href="http://www.whisky-news.com/En/Wood%20finishes.pdf">"פיניש"</a> של סינגל מאלט סקוטי. חשבנו על הרעיון הזה תוך כדי קריאה של שיטות הכנה ויישון של רום. גילינו כי ביישון של רום מותר לתבל אותו ללא ידיעת הצרכנים וכי גם רום שתובל אינו חייב להחשב ככזה. כלומר, למרות שקיים המושג spiced rum, לא כל רום שיושן עם תבלינים נקרא spiced - למה? עניין של תקנות (או בעצם חוסר בהם). לתבלון רום משתמשים בין השאר בציפורן, קינמון, וניל, מוסקט וגם יין אדום - כן כן יין אדום. מסתבר כי הטעמים מתחברים מצוין. מובן כי קיימים תבלינים נוספים אך זהו אינו המקום למנותם. אנו קצת שמרנים ולא רצינו לתבל את הרום שלנו (גם לא מצאנו צורך שכזה) אך הרעיון של "פיניש" קברנה סובניון מצא חן בעיננו מכיוון שאנו מכירים אותו מתעשיית הסינגל מאלט, והתוצאות אכן מרשימות!</div><div style="text-align: justify;">התהליך לא מסתיים ביישון הרום, חלק נוסף בהכנת כהילים (כוודקה, וויסקי רום וקוניאק) הינו דילולם באמצעות מים לחוזק אלכוהולי של כ 40%. לאחר חצי שנה של ישון התזקיק דיללנו את הרום אך לא באמצעות מים אלא על ידי <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2006-2005.html">שיכר קנה הסוכר מ 2005</a>. הרעיון כמובן נלקח ממקום אחר, הפעם מתעשיית הקוניאק בה קיימים מותגים ש"חותכים" (כן ככה זה נקרא) את החוזק האלכוהולי של הקוניאק עם יין מאותם הענבים. התוצאה מתבטאת בגוף רחב יותר של המשקה ובתוספת של טעמים מחומר הגלם. במקרה שלנו חומרי הגלם היו קני הסוכר שגדלו אצלנו בגינה. התהליך של "חיתוך" החוזק האלכוהולי הינו רגיש ודורש נסיונות רבים וטעימות מקדימות על מנת לקבל רום טוב יותר ולא לפגוע ואף להוסיף לטעמיו המיוחדים. בכדי למצוא את אותה הכמות המדוייקת ערכנו ערב טעימות עיוורות. בכל כוסית הוספנו כמויות שונות של מים ושיכר לרום וטעמנו אותם במקביל. גילינו כי הרום בתוספת של 15% מהשיכר ו 10% מים מינראלים נתן את התוצאה הטובה ביותר, רום בחוזק אלכוהולי של כ 46% מלא בטעמים. את הרום ה"חתוך" המשכנו ליישן עם השבבים.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;">עכשיו אתם שואלים בוודאי לגבי התוצאה? נתחיל עם התפתחותו של הרום, ומאחר ואין הנחתום מעיד על עיסתו נשתמש ברשמיו של תומר מהבלוג <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1544512&amp;passok=ok">"עד הטיפה האחרונה"</a>&nbsp;כדי לתאר את אותה ההתפתחות. לאחר חצי שנה (בדיוק לאחר שחתכנו את הרום) תומר תיאר אותו כבעל ריח מאוד דומיננטי שהזכיר לו את <a href="http://www.schloss-eggenberg.at/site/en_srt_samichlaus.asp?id=87">הסמיקלאוס</a>&nbsp;(בירה חזקה במיוחד שמיוצרת בתהליך ארוך של 10 חודשים ומתיישנת בבקבוק, לבירה טעמים בולטים של קרמל ופירות יבשים). &nbsp;לדעתו ריח זה אפיין גם את השיכר שטעם (השיכר שטעם היה מעט שונה מהשיכר שנכנס לרום כי הוא תובל באמצעות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Black_cardamom">הל שחור</a> שמגיע ממחוז סיקים בהודו. לשיכר היה ניחוח פירותי חזק שלווה בעישון הקל של ההל). תומר המשיך לתאר אותו כבעל פוטנציאל אדיר, ומצא אותו מסמר הערב!</div><div style="text-align: justify;">חצי שנה מאוחר יותר, כאשר הרום היה כבר בן שנה תומר טעם אותו בשנית והנה רשמיו בדיוק כפי שכתב אותם :</div><div style="text-align: justify;">"כבר בן שנה. הגיע הזמן לבחון איך הוא התפתח:</div><div style="text-align: justify;">ריח מאד עדין ומתקתק</div><div style="text-align: justify;">פה: גל של חום. מתקתק וחמצמץ.</div><div style="text-align: justify;">פיניש ארוך שבא בגלים.</div><div style="text-align: justify;">לפני כחצי שנה כתבתי על הרום "פה אני יכול להגיד בבירור שיש פוטנציאל אדיר!!",והוא אכן מממש את הפוטנציאל הגלום בו- נוספו רבדים חדשים של טעם והפיניש רק הולך ומשתבח. אנחנו עוד נחזור אליו (בעתיד)"</div><div style="text-align: justify;">הרשמים של תומר אומנם מחמיאים אך הקפיצה הרצינית באיכותו של הרום הגיעה כעבור חצי שנה נוספת, כלומר לאחר שנה וחצי של יישון הרום. אין לנו רשמים מתקופה זו אבל זכור לנו בבירור כי זאת היתה הנקודה בה הרום הפסיק להרגיש כמו תזקיק והתחיל להגשים את הפוטנציאל הגלום בו. עם הזמן הרום המשיך והתפתח ולאחר שנתיים הגיע הזמן להוציא מספר בקבוקים ולשתף אתכם הן בתהליך של יצירת הרום (כפי שכבר קראתם בפוסט הקודם ובפוסט הנוכחי) והחוב האחרון - הטעימה של הרום הישראלי הראשון, כשהוא בן שנתיים. </div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuK_YJeqdI/AAAAAAAAAKU/hyOtUeg4wRw/s1600/rum+2+years+on+log.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuK_YJeqdI/AAAAAAAAAKU/hyOtUeg4wRw/s400/rum+2+years+on+log.jpg" width="305" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הרום הישראלי הראשון לאחר שנתיים של יישון.<br />תסתכלו על הצבע המהמם, טיבעי לחלוטין!</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">לצור<span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">ך הטעימה גייסנו שוב את תומר, הפעם עם בת זוגתו ליאת, והנה הרשמים:</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><u><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">הרום הישראלי הראשון &nbsp;(Two Years Old (ABV aprox 46%</span></b></u></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">אף:</span></b><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"> ווניל, קוקוס ופינקולדה מלווים בניחוח של פלפל אנגלי, אגוזים, שקדים ודבש.</span></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בפה:</span></b><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"> גוף בינוני בעל שמנוניות נעימה. טעמי האגוזים והשקדים ממשיכים מהריח אל הטעם בפה. הדבש כאן מורגש יותר והמתיקות שלו מלווה בטעמי מקלות ווניל טבעיים.&nbsp;</span></div><div style="text-align: justify;"><b><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">פיניש:</span></b><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"> בי</span>נוני עד ארוך ומתקתק, עם טעמים בולטים של אגוזים, צימוקים, דבש ומעט ווניל.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-6928259383131370499?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-11103715661454825552010-10-05T09:59:00.000+02:002010-10-05T09:59:28.622+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div style="text-align: justify;">הרבה זמן רצינו לזקק רום, <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/03/blog-post_21.html">הרי הכל התחיל עם קני הסוכר בגינה</a> והרעיון שלנו להכין מהם את הרום הישראלי האיכותי הראשון. אחרי שנתיים של התססת <a href="http://rosenblatt-brothers.blogspot.com/2010/07/2006-2005.html">שיכר קני הסוכר</a> ועוד שנה של חקר הנושא הרגשנו מוכנים למשימת העל- הכנת רום. בפברואר 2008 יותם פרסם הודעה <a href="http://www.wines-israel.co.il/aforums/f354.php">בפורום יצרני היין</a> בה הודענו שאנו מחפשים להשתמש במזקקה. תשובה לא איחרה לבוא ואמיר שריג נחלץ לעזרתינו. זמן לא רב לפני כן קנה אמיר מזקקת נחושת צרפתית מסורתית של 200 ליטר העובדת בשיטת ה&nbsp;<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bain-marie">Bain-marie</a>. שיטה זו החומר אותו רוצים לחמם נמצא בתוך אמבט מים, בדומה לשיטה המשמשת להמסת שוקולד לעוגות בכדי לא לשרוף אותו.&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuIxgCtt1I/AAAAAAAAAKM/fafuq2CwNJ0/s1600/DSC_0581.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="214" src="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuIxgCtt1I/AAAAAAAAAKM/fafuq2CwNJ0/s320/DSC_0581.JPG" width="320" /></a></div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuG_GxWCCI/AAAAAAAAAKI/th71bh4yps4/s1600/DSC_0579.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="214" src="http://4.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuG_GxWCCI/AAAAAAAAAKI/th71bh4yps4/s320/DSC_0579.JPG" width="320" /></a><br /><div style="text-align: justify;">&nbsp;בינתיים אנו הזמנו מסחטת קני סוכר קטנה מברזיל. תכננו להכין <a href="http://www.caribbean-spirits.com/rhumagricole.htm">Rhum Agricole</a>, רום המוכן ממיץ קני סוכר ומאפיין את הטריטוריות הצרפתיות של הקריביים. Rhum Agricole נחשב למוצר איכותי יותר מרום "רגיל", מכיוון שרום מוכן ממולאסה (תוצר לוואי של תעשיית הסוכר) ואילו Rhum Agricole מיוצר ממיץ קנה הסוכר שהינו חומר גלם יקר ואיכותי בהרבה (הוא אינו שאריות). בנוסף קיים הבדל משמעותי בזיקוק: רום מזוקק לכ 80-85% אלכוהול ואילו Rhum Agricole מזוקק לכ 70% אלכוהול ובכך משאיר בתוצר הסופי יותר טעמים מחומר הגלם האיכותי ממנו הוא מופק.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuKnJRaALI/AAAAAAAAAKQ/3CPxnPMYJ4I/s1600/DSC_0590.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="214" src="http://3.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuKnJRaALI/AAAAAAAAAKQ/3CPxnPMYJ4I/s320/DSC_0590.JPG" width="320" /></a></div><div style="text-align: justify;">התארגנו על התסיסה, הזמנו שני סוגים של שמרים מחו"ל, הראשון שמרי רום מיוחדים והשני שמרי טורבו לזיקוק דודי Pot Distillers Turbo Yeasts. חיברנו את המסחטה לשולחן עבודה, ניקינו מיכלים, קטפנו את קני הסוכר, ניקינו אותם ביסודיות עם סקוטץ' ומים וחתכנו לאורך נוח לסחיטה. מעל ל 100 ק"ג קנים נקיים ומסודרים. לא במקרה הכנו את הכל מראש, יום הסחיטה הינו יום קשה מאוד. הסחיטה נעשית באופן ידני באמצעות מנואלה. סחטנו מהבוקר וגילינו כי הגיע הערב ויש לנו עוד עבודה. לכן, התחלנו עם תסיסה של המיכל הראשון וחזרנו להמשך עבודה למחרת. לא תכננו נכון וביום הסחיטה השני יותם נשאר לעבוד לבד, הוא סחט וסחט וסחט ונסחט לחלוטין בחום ובשמש. כשסיים לסחוט והעלה את המיץ היקר מפז למקרר הוא קרס על הרצפה בסלון (לא , לא התעלף – פשוט הלך לישון). אבינו הגיע וראה את יותם כך, כאשר הבית והחצר בבלגאן היסטרי - עד היום הוא מתעצבן כשהוא נזכר באותו היום...</div><div style="text-align: justify;">היו לנו מעל ל 70 ליטר של מיץ קני סוכר אשר התססנו בטמפ' נמוכה במשך שלוש שבועות. הגענו ליום הזיקוק, ארזנו הכל בחביות פחמס אטומות ועשינו דרכנו למושב מרחביה מוקדם בבוקר. הגענו לשם ב 7 בבוקר ואמיר ואישתו קיבלו אותנו בפנים מחייכות. המזקקה של אמיר כאמור הינה מזקקה צרפתית מסורתית, כלומר מדובר במזקקת נחושת דודית (pot distillery), בה מזקקים קוניאק או סינגל מאלט וויסקי. זיקוק דודי נחשב לאיכותי יותר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fractional_distillation">מזיקוק רציף</a>&nbsp;ממספר סיבות. הסיבה הראשונה היא הרומנטיקה, כך היו מזקקים בעבר לפני שהומצא הזיקוק הרציף ע"י <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Aeneas_Coffey">אנדראס קופי</a>. סיבה שנייה היא כי מזקקה דודית עשויה נחושת אשר מגיבה בצורה חיובית עם אדי האלכוהול והופכת את המשקה ל"חלק" יותר לשתייה. מזקקה רציפה לעומת זאת, מורכבת לרוב מנירוסטה שלא מגיבה עם כמעט אף חומר. סיבה שלישית הינה כי זיקוק דודי פחות נקי. נשמע סותר אבל זהו, שלא. במשקאות איכותיים מחפשים להשאיר את הטעם של חומר הגלם במשקה עצמו ולכן צריך לקחת גם נוזלים אחרים לתזקיק בנוסף לאלכוהול, אותם חומרים שיתנו לתזקיק את טעמו (Congeners: Fusel-Alcohols, Acetaldehyde and Esters). בכדי ליצור משקה נקי וחלק נהוג לעשות זיקוק דודי כפול ובכך להגיע לתזקיק חלק אשר עבר פעמיים במגע עם הנחושת ועדיין נשארו בו הרבה טעמים מחומר הגלם. קוניאק, ארמנייאק וסינגל מאלט וויסקי מזוקקים בצורה זו, אך לעומתם רוב הרום ברחבי העולם מזוקק בזיקוק רציף, אשר בהכללה מאפיין משקאות זולים יותר (אולי פרט לוודקה אשר מזוקקת בזיקוק רציף ומחיריה הרקיעו שחקים בשנים האחרונות).</div><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuFU7ACDSI/AAAAAAAAAKE/_aT1si_HJo4/s1600/%D7%9E%D7%96%D7%A7%D7%A7%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%92.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="346" src="http://2.bp.blogspot.com/_eWJ3Fzt_CFo/TGuFU7ACDSI/AAAAAAAAAKE/_aT1si_HJo4/s400/%D7%9E%D7%96%D7%A7%D7%A7%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%92.jpg" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המזקקה של אמיר</td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בחזרה לאירוח החם אצל אמיר ומשפחתו, הם הגישו לנו ארוחת בוקר של עוגיות שהכינו מלווה בפירות, ארוחת צהריים עם כל המשפחה המורחבת (כולם היו נחמדים כל כך), טראפלסים מעשה ידיהם ועוד ועוד עם המון חיוכים ונדיבות אין סופית. זה גם המקום להגיד תודה הן על האירוח והן על ההדרכה של אמיר בזמן הזיקוק. למרות כל המידע התיאורטי והטיפים שלמדנו לפני הזיקוק, אמיר התגלה כמורה מצוין עם ניסיון מעשי מהשטח. צריך לטעום, להריח ולהרגיש את התזקיק בכדי להבין את התהליך וכדי להוציא רום איכותי. אמיר ליווה אותנו צמוד ולימד אותנו המון באותו היום. סיימנו את הזיקוק השני מאוחר בערב עם כ 19 ליטר תזקיק בחוזק אלכוהולי של כ 55%. (תודו שזאת הרבה עבודה למעט נוזל!) &nbsp;מאושרים עד הגג ועייפים חזרנו הביתה כל הדרך מהצפון ועל תהליך היישון של הרום ורשמי הטעימה שלו נספר בחלק השני: יישון ורשמים.&nbsp;</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4064158280098884840-1110371566145482555?l=rosenblatt-brothers.blogspot.com' alt='' /></div>rosnblatt bro'shttp://www.blogger.com/profile/07254714164142292657noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4064158280098884840.post-84510099870853398562010-08-15T16:53:00.001+03:002010-08-16T10:58:12.298+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הלימונצ'לו אמנם מזוהה עם דרום איטליה אך לא רק. כולנו מכירים איזה דוד, חבר או סבא שמכינים אותו בבית. בעינינו הלימונצ'לו הוא הליקר שהכי מזוהה עם הכנה ביתית ולא במקרה: ממש קל להכין אותו, האינטרנט מלא במתכונים והתוצאה לרוב מספקת/טובה. השאלה שנשאלת עכשיו היא למה אנחנו בכלל טורחים לכתוב על הלימונצ'לו? הרי עם כל כך הרבה מתכונים ברשת למי בכלל אכפת מעוד אחד??? התשובה היא שאנו רוצים להראות לאן אפשר לקחת מתכון פשוט ונפוץ. רצינו להכין את הלימונצ'לו הכי טוב שטעמנו. יתכן אמרה יומרנית אך אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.<br /><div style="text-align: ju