פיופ יין ואלכוהול היא חנות יין לא קטנה בירושלים, בה נהגתי לבקר מדי מספר שבועות כאשר עבדתי בהר חוצבים עד לפני כשנתיים. חבר טוב הכיר לי את החנות, שאמנם מכוונת בעיקר לקהל הדתי והחרדי, אך כל חובב יין יכול לאבד בה את זמנו בקלות. היצע היין של החנות, שהוא כולו כשר ורובו המכריע ישראלי, הוא אחד מהגדולים שאני מכיר ויצא לי לבקר בלא מעט חנויות יין. תענוג לכל חובב יין.
מה הקשר של החנות לכותרת שמבשרת על תערוכת היין הכשר? ובכן, גיליתי רק השנה שכבר בשנה שעברה, פיופ החליטו להפיק ולתת חסות לתערוכת יין כשר. לא שאלתי את אנשי החנות אם זו הסיבה, אך מהיכרותי עמם ושיחות רבות ועמוקות שערכנו בנושא הבינותי כי קיים ואקום בנושא אירועי יין עבור הקהל שומר הכשרות, אשר יין איכותי חשוב לו. אמנם ישנם אירועי יין בירושלים אך הם לא נותנים מענה לצרכים של הקהל המדובר, גם מבחינת היצע היינות הכשרים ולעיתים גם מבחינת ההפקה. למשל, בחלוקת הכוסות בתערוכה צויין במפורש כי הכוסות "הושאלו לגוי", דבר שהופך אותן לשמישות עבור הקהל הדתי, שכן אחרת היו מחוייבים שומרי הכשרות בטבילת הכוס החדשה במקווה על מנת להשתמש בה (ספק אם מישהו יערוך אירוע יין ליד מקווה).
לתערוכה המדוברת, שהתרחשה ממש לפני מספר ימים (28-30 לינואר), הלכתי ביומה הראשון עם חברים הנמנים על קהל היעד של התערוכה (לא היו חילוניים רבים ביום הראשון). הלכתי לתערוכה הן בשביל החברותא, וכמו בכל אירוע יין אליו אני הולך, גם בכדי למצוא הפתעות – יקב שאני לא מכיר, יין שיסחף אותי, סיפור מעניין וכדומה. לשמחתי הרבה מצאתי יותר ממה שציפיתי.
קצת לפני שאשתף בהפתעות וביינות שהרשימו אותי כל כך, קצת רשמים טכניים על התערוכה. ראשית, מבחינת הפקה זו אחת התערוכות היותר מאורגנות בהן הייתי, פרט לרשימת מזמיני הכרטיסים מראש שהייתה ממוינת לפי מספר רישום ולא לפי שם, מה שגרר קצת בלבול באיסוף. מחיר הכרטיס (80ש"ח במקור, או 70ש"ח אחרי הנחות שפורסמו ע"י המארגנים והמציגים בתערוכה) כלל כניסה חינם לחניון התת קרקעי, מלתחה (לשמירת מעילים וחפצים), כוס שפיגלאו ובקבוקון מים מינרלים או פחית קטנה של מים מוגזים מינרלים.
במבואה, היו מספר לא מועט של דוכני גבינות (מספר מחלבות וחנויות מתמחות), דוכני שמן זית, מאפים, מיצים טבעיים ועוד (ברוב אירועי היין הנערכים בארץ, יש דוכן או שניים של גבינות ואולי גם סושי, כך שהמחשבה פה הייתה יפה). כמו כן היו פזורים שולחנות וכסאות למנוחה. בצד השני של המבואה היו דוכנים של נותני חסות נוספים כגון יבואנית וולבו וחברת מוצרי חשמל.
באולם המרכזי נערכה התערוכה עצמה. במרכז סודרה לה חנות יין גדולה ומרשימה, וסביבה, ולמעשה סביב האולם, סודרו דוכני היקבים והיינות. בצד הנגדי לכניסה, הועמד מטבח רחב וסביבו עמדות בישול בעמידה עבור באי התערוכה שגם רכשו או קיבלו את הזכות לקחת חלק בסדנאות בישול, שהועברו כל יום של התערוכהעל ידי שף ידוען אחר. בסדנאות אמנם היה שימוש במערכת כריזה אך הדבר כלל לא הורגש והנחיות השף (אביב משה ביום בו אני ביקרתי), התמזגו להם עם המולת הטועמים בדוכנים.
היום הראשון של התערוכה היה יום עם תנועה דלילה לעומת מה שאני מכיר מאירועי יין, וממש בעת כתיבת שורות אלו דיברתי עם מכר שהלך לשם ביום השני ומסתבר שהסיפור חזר על עצמו. היה מרווח מאוד, ולא עמוס בדוכנים. מה שכן, היו לא מעט מבקרים צעירים יחסית, שנראה כי באו על מנת לשתות ולתפוס ראש ולאו דווקא על מנת להכיר ולטעום. תופעה זו באה לידי ביטוי בהידחפות והבעת חוסר עניין לשיחה שהתנהלה בין נציג יקב פלוני לבין המבקרים האחרים באותו הרגע, וחזרה על עצמה לא מעט. היה דחוף להם שימזגו להם לכוס. זה לא מאוד הפריע, אבל היה ניכר גם על אנשי המקצוע שהם לא אהבו את זה במיוחד.
לסיכום טכני: הפקת התערוכה איכותית. הושקעה מחשבה רבה בעיצוב ובארגון, בתאורה (כחובב צילום אני שם לב לפרטים האלה) ובחוויית המבקר בתערוכה כולל ההנאה מהיין, האוכל וקניית יינות אהובים.
כאמור, לתערוכות יין אני מגיע בין היתר על מנת להיות מופתע. את רב היקבים המציגים הכרתי עוד מקודם. בדיוק כשכבר הייתי משוכנע שלא אמצע משהו באמת מעניין, הגעתי בשיטוטיי לאחד הצדדים הצרים של האולם, בו עמדו מרוכזים שלושה יינות בוטיק שלא הכרתי כלל. שלושה במכה. כמה כיף. יקב 'גת שומרון', יקב הרצברג ויקב הר ברכה (עליו לא אפרט – היינות שטעמתי ממנו היו טעימים, עוצמתיים מאוד ופירותיים אך אישית לא הרשימו אותי במיוחד – עניין של טעם). טעמתי עוד מספר לא מבוטל של יינות מיקבים מוכרים אך אפרט בעיקר על שני הראשונים שהצגתי.
יקב 'גת שומרון' ממוקם בישוב קרני שומרון ומשתמש בענבים שגדלים הן בשומרון והן בגליל. בדוכן של היקב דיבר איתי ליאור נחום יינן ובעלים משותף עם אביגדור שרון. על השולחן עמדו להם שלושה דקנטרים עם יינות אדומים בוהקים ושמפינירה מזכוכית עם בקבוק צר ונוזל זהוב בתוכו. אחד הדקנטרים הכיל בלנד של מרלו משני בצירים (2006 ו-2007) שיושן כשלוש(!!!) שנים בחביות צרפתיות ועוד כשנתיים בבקבוק, 15.2% אלכוהול. יין עמוס בטעמים, פירות שחורים ותבלינים אך יחד עם זאת הייתה בו חמצמצות מסויימת שצרמה לי מעט.
בדקנטר השני היה שיראז 2009 שהרשים אותי במיוחד. השיראז, מכרמים בשילה וברמת אלכוהול של 15.3%, יושן כעשרים חודשים בחביות צרפתיות. בדקנטר הוא היה כחצי שעה כשאני הגעתי אליו, וזה לא היה מספיק. האף שלו היה קצת טחוב וסגור. ערבוב קדחתני של הכוס גילה ארומות של פירות שחורים בשלים ופלפל. ההפתעה האמיתית איתו הייתה בחיך. מדובר ביין פרותי מאוד, נעים, עדין ורך. ממש מלטף את הפה והלשון. יין מאוזן שהטעמים בו מתמזגים זה בזה, פירות יער, קסיס, דובדבן, תבלינים, פלפל עדין, טעמי אלון מהחביות מורגשים אך לא משתלטים. אני ממש יכול לטעום אותו תוך כדי שאני כותב עליו. בהחלט יין מרשים ומענג אך לא זול (כ-160₪).
בדקנטר השלישי היה יין בציר מאוחר. בלנד של קברנה סובניון ומרלו שהושארו על הגפן עד שהגיעו למצב של צימוק "בריא" – צימוק שמכיל סוכרים ומיץ מספקים. הענבים, מדגיש ליאור, לא יובשו לאחר הבציר אלא נבצרו כצימוקים ממש ואכן האף מתוק והחיך להתאים. יין יבש עם מתיקות חזקה וטעמי פירות עוצמתיים. פטל וקסיס. יין טעים וחביב שיכול להתאים מאוד לימי הקיץ.
היין האחרון שמזג לי ליאור היה יין הקרח שלהם (Ice wine). היות וקרה בכרמים אינה דבר שכיח במיוחד במחוזותינו, נעזרים ביקב במקפיא חשמלי על מנת להקפיא את הענבים. לצטט את ליאור הם "עוזרים לענבים" להגיע לרמת סוכרים גבוהה במיוחד של 40 בריקס. היין המופק מהם זהוב, מתוק מאוד וצמיגי. טעמים חזקים של ליצ'י שולטים בו. רק אחרי שטעמתי את היין היה מוכן לספר לי ליאור על זן הענב. מה רבה הייתה תדהמתי כשאמר לי שהיין הזה מקורו בענבי ויונייה. למי שלא מכיר יינות ויונייה, אלו לא יינות מתוקים מאוד. הם לרוב עדינים, עם טעמי הדרים, אננס (טעם אישי), ומלווים לעיתים בחמיצות קלה. מכן גם גודל ההפתעה שהייתה לי. יין קינוח בהחלט מעניין ומרענן.
יקב הרצברג (או Domaine Herzberg), הממוקם במושב סתריה ליד רחובות החל לשווק את יינותיו ב-2008. מקס, בעלים ויינן עלה לארץ מצרפת בסוף שנות ה-60 ולפני מספר שנים החליט להיכנס יותר עמוק לתחום היין אותו אהב. את המקצוע הוא למד בבית הספר ליין ביקב שורק. הענבים בהם משתמש מקס ליינותיו גדלים ממש ליד היקב במושב סתריה (עוד הפתעה שכן אני מסתובב באזור מדי פעם ומעולם לא ידעתי שיש כרמים באזור רחובות. הדרים בלי סוף. אבל כרמים?!).
לדוכן של מקס הגעתי כבר לקראת סוף הערב כך שמתוך ארבעת היינות שהטעים נותרו רק שניים - מרלו 2009 והרזרב בלנד 2010 (השניים האחרים היו מלבק 2009 ואסאדו בלנד 2010 שהוא 50% מלבק, 25% קברנה סובניון ו-25% מרלו). המרלו היה חביב וקלאסי. פירותי, טניני, קצת מתובל, לא מאוד דומיננטי. יין חביב ונעים. לומר את האמת, טעמתי אותו אחרי שטעמתי את הבלנד ולא דרשתי לפרטיו ומאפייניו, פשוט משום שהייתי יותר מדי עסוק בלהמשיך ולהתרשם מהבלנד.
הרזרב, 50% קברנה סוביניון, 25% מרלו ו-25% מלבק יושן שנה בחבית ושנה בבקבוק. האף היה מלא בארומת תפוזי דם, אשכוליות ופריחת הדרים שלוו בפטל ודובדבן. בחיך היין עדין ופירותי מאוד. יין עגול ועם רמזים בלבד של טאניניות. הוא מתחיל מתקתק ומסיים עם חמיצות עדינה של המלבק בסיומת ארוכה מאוד. לי האנלוגיה שקפצה לראש הייתה לא פחות מאשר יינות קוט-דה-רון. במחיר של 60 ש"ח לבקבוק היין הזה הוא פשוט תמורה מדהימה לאגרה!
רק בשביל להכיר את שני היקבים האלו ואת מרכולתם היה שווה מבחינתי להגיע לתערוכה.
בקצרה ממש עוד שני יינות שהיו הנאה גדולה -
יקבי רמת הגולן, סדרת ירדן, יין 2T שהינו בלנד של שני זנים פורטוגליים אשר בד"כ מייצרים מהם פורט. יין עשוי בקפידה. פירותי עם מעט חמיצות, מאוזן מאוד, לא דומיננטי מדי וגם לא עדין מדי. מהנה ואלגנטי. חבר שהיה איתי אמר שהם הצליחו למצוא את האיזון והקו הדק בין עשיית יין קלאסי להתחדשות ושבירת מוסכמות. אני לא בטוח שאני לגמרי מבין אותו, אבל אני חושב שאני מבין למה הוא חותר וזה נכון לרב היינות בסדרת ירדן.
יקבי הרי הגליל, יין גליל אלון (בלנד קברנה סובניון, סירה, קברנה פרנק ופטיט ורדו), למיטב זכרוני טעמתי את בציר 2010 (זה היה היין האחרון שטעמתי וכבר חיפפתי בלרשום). יין נהדר. עוד תמורה מעולה למחיר שפוי (65ש"ח). בפשטות - יין טעים, עדין, רך טעמי קסיס, תות ופטל מלווים התערובת תבלינים עדינה ומהנה. נהדר.
לחיים!
שי גלבוע
---
שי הוא חובב יין, ויסקי, צילום וסיגרים ומשתדל לשלב בין הדברים כמה שיותר. הוא נמצא עמוק בעולם היין מזה כעשר שנים, קורא, לומד, אוסף, מיישן, מבקר בארועי יין ויקבים בארץ ובעולם והכי חשוב שותה ונהנה בעיקר עם חברים. מדי פעם שי כותב ומשתף בחוויותיו מעולם היין ככותב אורח אצל משוגעים חברים לעולם היין והאלכוהול. למידע נוסף על שי ויצירת קשר - http://about.me/shokkas
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה