בתקופה האחרונה יצא לי (יותם) להסתובב הרבה בדרום הארץ (אני משרת בבאר שבע). לאחרונה נתקלתי בשלטים רבים המפרסמים את פסטיבל היין החמישי Salute. השלטים היו די דלים בתוכן ולא הצלחתי להבין אילו יקבים מציגים בפסטיבל וכמה עולה הכניסה (השלטים התמקדו באומנים שהופיעו ולא ביין). הסתקרנתי: פסטיבל, יין, ועוד החמישי במספר - לא הגיוני שלא אדע על מה מדובר. פניתי לGoogle וגם שם לא הצלחתי למצוא את רשימת היקבים או את העלות. המידע היחיד שחשפתי היה טלפון של שגיא, מפיק האירוע. שגיא, שהתגלה כנחמד ואינפורמטיבי בשיחת הטלפון, סיפר כי בפסטיבל יציגו שלושים יקבים (בן זימרה, אסיף, בארות, צורעה, כפיר, ססלוב, גלאי ועוד...). לצד ההופעות הפסטיבל יתמקד בטעימה של יין ובמקביל יוצגו טעימות של בשר מעושן וגבינות, כל זאת בעלות של 50 ש"ח. נשמע מצוין - פסטיבל יין אינטימי המציג יקבים מהשורה הראשונה.
לפסטיבל הגעתי מאוחר יותר מכוונתי המקורית ולכן היו לי שעתיים בלבד בהן שאפתי להספיק הרבה (התירוץ שלי על רשמי הטעימה הדלים). לאחר סיבוב קצר הבנתי כי המציאות לא תואמת בדיוק את הציפייה. 30 היקבים הפכו ל-14 ורוב היקבים המעניינים (יקבי הבוטיק הקטנים) נעדרו.
למרות היצע היקבים הדל יותר ממה שהובטח, בין כרמל לברקן הסתתרו להם מספר יקבי בוטיק ראויים וביניהם שניים שבעיני (או אולי לטעמי) בלטו במיוחד.
היקב הציג ארבעה יינות אדומים יבשים ויין פורט אחד. להלן היינות: נגב, בכחוס (על שם אל היין הרומאי) 06, קברנה סוביניון 05-06, קברנה סוביניון שיראז 05. מראש הבנתי שבמסגרת הזמן שיש לי יתאפשר לי לטעום את כל היינות של אסף ולכן בתחילה התמקדתי בשני היינות המובילים.
קברנה סוביניון שיראז 2005: חבית אחת, בלנד של קברנה סוביניון ושיראז. אסף מספר כי יש לו רק חמישה עשר גפנים של שיראז (חלק משורה בכרם) ולכן הוא החליט באופן לא קונבנציונאלי לייצר את הבלנד הזה כבר מנקודת האפס ולהתסיס את שני הזנים יחד. בחירה לא שגרתית זו הובילה ליין יוצא דופן, הן באופי והן באיכות. להלן רשמי הטעימה:
צבע: אדום סגלגל, יפהפה ואטום (היין לא מסונן ומשקע נראה באופן ברור על דופן הבקבוק).
אף: פרי אדום דחוס, דובדבנים, מעט טבק, מאוד וונילי, לי מתחבר מאוד לעץ אלון אמריקאי.
פה: גוף מלא עפיצות מורגשת, טאנינים בנויים היטב ועגולים, מיד-פלייט חזק מאוד. בסך הכל יין מצוין ומעניין מאוד, יתיישן יפה לפחות עוד שנתיים.
קברנה סוביניון 2005/6: חבית אחת בלנד דו שנתי. קברנה סובניון איכותי ומוצלח.
צבע: אדום צלול נע לכיוון האדום חמרה בקצוות.
אף: פרי אדום, המון טבק, ירוק, טחב.
פה: גוף בינוני חמאתי מאוד, פירות אדומים מעט ריבתי, מעט מתקתק, חבל שלא טיפה יותר חומצי. קברנה סוביניון מצוין לשתות עכשיו.
ליקב גלאי יש עוד שני יינות אליהם חזרתי בסוף הפסטיבל (מה שמרמז עד כמה נהניתי מהשניים הראשונים). לצערי, אם כי מגיעים להם רשמי טעימה מסודרים, בשלב זה כבר לא היה ביכולתי לכתוב כאלו (עמכם הסליחה). בכל זאת אפרט מעט.
בכחוס 2006: אל היין הרומאי. בלנד של 60% מרלו 40% קברנה סוביניון. יין מצוין המציג ניחוח אדום וחם, עם גוף מלא המלא בטעמים. יין מאוזן ומקסים המשלב בין שני עולמות היין (ישן וחדש). ללא שום ספק יין שראוי לשמו.
היין השני, נגב קברנה סוביניון 2008: בלנד של קברנה סוביניון ומרלו. עדיין צעיר אך מבוצע כהלכה, אשמח לטעום אותו עוד שנתיים כאשר יחשוף יותר מטעמיו.
את היין בסגנון פורט לא טעמתי ועל כך אחי ירצה לעלות אותי למוקד (נמרוד הוא חובב הפורטים בינינו).
היקב השני שבחרתי לציין הוא יקב בארות השוכן בפרברי באר שבע. על יקב בארות לא רק שלא שמעתי לפני הפסטיבל אלא גם לא הצלחתי למצוא מידע אודותיו ברשת, ממש יקב נסתר. יקב בארות אמנם היה ממוקם בדוכן לא מרשים במיוחד, אך הציג מן היינות הטובים בפסטיבל- יינות המרגישים עדיין צעירים ומדגישים את טיב הפרי. יקב בארות הציג ארבעה יינות: מרלו 08, מרלו 07, קברנה סוביניון 07 ושיראז 08. אני טעמתי שלושה יינות עליהם אפרט.
מרלו 2008: יין מרלו מצוין ממחיש היטב מה הוא מרלו איכותי ולא כזה המתחפש לקברנה סוביניון.
צבע: אדום צלול, בהיר יחסית ולא צועק.
אף: דמדמניות ופירות יער עדינים, פירחוני מאוד ומעט ווניל.
פה: גוף בינוני עד קל, עפיצות נעימה מלווה בחמיצות מאוזנת, טאנינים עגולים.
קברנה סוביניון 2007: קברנה סוביניון פשוט ולא מתחכם. יין כיפי שילווה היטב מגוון רחב של מאכלים.
צבע: אדום אטום, בדומה לקודם לא כהה במיוחד.
אף: אגרסיבי מאוד, פרי אדום דחוס מלווה בטבק ועץ.
פה: גוף בינוני, חמיצות נעימה ומאוזנת, פיניש ארוך.
שיראז 2008: היין היותר מפולפל שלהם אם כי פחות מאוזן מהמרלו.
צבע: אדום בהיר מעט סגלגל, צלול.
אף: עשבוני מאוד, טבק ירוק מעט פירחוני אפילו.
פה: קליל, חמיצות נעימה, עפיצות נעימה מעט מתקתק וקצת "ירוק".
ללא ספק יקב בארות הציג יינות איכותיים ולא מתחכמים המציגים את הענב בצורה פשוטה על היתרונות והחסרונות של הזן - יינות שכיף לשתות, היושבים כולם על אותו קו נקי.
משמח לראות שהאהבה ליין מתפשטת גם לדרום ומצמיחה שם יקבים מעולים. מאוד נהניתי בביקורי בפסטיבל. החוויה הייתה טובה ואשמח לחזור גם בשנה הבאה, בתקווה עם יותר זמן באמתחתי ורשמי טעימה יותר מפורטים. מי יודע - אולי בשנה הבאה יצליחו להגיע 30 היקבים המובטחים. אם כן, אני מבטיח לפנות יותר זמן.
