יום רביעי, 12 במאי 2010

הבישול הכפול

מכירים את הימים האלה שפשוט שום דבר לא הולך בהם כמו שצריך? כך בדיוק התחיל היום הזה...
מזווה הבירות שלנו כמעט ויבש, ואנו, שמיישנים את הבירה מספר חודשים לפני הביקבוק, הבנו כי נאלץ לשתות בירה מסחרית בזמן הקרוב. מצב דחק שכזה מוביל אנשים לפעולות קיצוניות, שליליות כגון אגירת בירה להזדמנויות מיוחדות, או חלילה הימנעות משתייתה בשל קמצנות, ופעולות חיוביות כמו בישול כמות בירה גדולה על מנת שלא נגיע לאותו השפל בעתיד. בחרנו להיות חיוביים, ולכן החלטנו לבשל שתי בירות באותו היום - משימה מאתגרת אך לא בלתי אפשרית. 
תכננו הכל מראש. בדקנו ציוד, ספרנו מלאים, ניקינו, קרצפנו, חיטאנו הכל ויצאנו לסיבוב קניות.
בתכנון היה בישול ה Fush Fush Brown שאתם כבר מכירים מפוסט קודם, ולאחריו בישול של Fush Fush Blond- בירת אייל בהירה ועדינה (לא מתוקה ולא מרה) Blond Ale אמריקאית טיפוסית.
שפייה של הבירה לפני ביקבוק

רשימת הקניות (המתכונים ל 28 ל' כ"א) להלן:

Fush Fush Brown
2.5 kg pale ale DME
0.5 kg cara-pils malt
0.5 kg wheat malt
0.2 kg crystal malt
0.08 kg chocolate malt
0.05 kg smoked malt
כשות Northern Brewer 

Fush Fush Blond
2.5 kg pale ale DME
0.5 kg cara-pils
0.5 kg wheat malt
1 kg pale ale
כשות  Cascade

לבישול שתי הבירות השתמשנו בשימרי Nottingham Ale. אלו הם שימרי אייל טיפוסיים איכותיים בטעם ניטראלי, האהובים עלינו עד מאוד.

המתכון מוכן "סבבה והכל" אבל  גילינו כי  בבישול, כמו בחיים, לא הכל מסתדר כפי שאנו רוצים. לצערנו, לא נותר DME Pale Ale (רכז לתת אבקתי בהיר- מיובש בהקפאה ממש כמו קפה ואיכותי מאוד). לכן, נאלצנו לפנות ל LME בהיר (Liquid Malt Extract - רכז לתת נוזלי ופחות איכותי מהרכז האבקתי). אך גם הוא אזל מן המלאי וכל הבסיס של הבירות שלנו היה חסר.

מובן שלא אמרנו נואש. קנינו שניים וחצי קילו רכז לתת חיטה ושניים וחצי קילו רכז לתת מדיום (רכז לתת קלוי מעט). המחשבה הייתה כי הרכז המדיום מכיל בעיקרו Pale Ale  ומעט לתתים קלויים מסוג Crystal ואילו רכז החיטה מכיל 60% pale ale ו 40% חיטה. מכאן, שאם את הבירה הכהה נעשה על בסיס של הרכז המדיום + מעט מרכז החיטה, נקבל כמות Pale Ale סבירה עם מעט לתתים קלויים מסוג Crystal המשתלבים יפה. כך גם נוכל להימנע מהוספה של יותר מדי חיטה, שמטעמה, במיוחד כאשר היא דומיננטית במתכון, אנו פחות נהנים.
את הבירה הבהירה תכננו להכין על רוב של רכז חיטה שלמעשה מכיל ברובו Pale Ale ומעט מהרכז לתת מדיום, וכך טעמיו הקלויים יסבו מעט את טעם החיטה לכיוון המתאים יותר לטעמינו. בכל מקרה, בעל כורחנו, עמדנו בפני הכנת בירת החיטה הראשונה שלנו.

ושוב, העולם כמנהגו הציב בפנינו אתגר נוסף. יום הבישול הגיע ויורד גשם. מאחר ואנו מבשלים בחצר, גשם מהווה בעיה גדולה מאוד. לאחר מעט מחשבה יצירתית החלטנו להוציא את כל הדברים ממחסן הגינון הקטן, לכסות אותו בניילונים ולבשל בתוך המחסן. גודל המחסן לא עולה על מטר וחצי על שני מטר וגובהו בקושי מאפשר עמידה. אך בלית ברירה ובאמצעות סידור יצירתי מצאנו קונספט שעובד והתחלנו לבשל.
לאותו יום בישול הזמנו גם את tom 127 מפורום יין ואלכהול תפוז לבוא לראות איך מבשלים בירה ביתית (אותו היום נחרט טוב טוב במוחו של tom 127. מאז הוא נדבק גם כן בחיידק והתחיל לבשל בעצמו). שלושתנו בישלנו במשך חמש שעות במחסן הקטן, רצים בגשם השוטף בינו לבין המטבח בבית. היה צפוף, היה רטוב, אבל היה כיף גדול. שלושה אנשים מבשלים שתי בירות, אחת אחרי השנייה.
בסוף, בערב, עם בקבוק של HINE XO וסיגר ביד (הכל בעדיבות Tom 127 – תודה לך חבר) חגגנו בישול מוצלח. שני מיכלי תסיסה נחו בבית, האחד עם בירה כהה מעט שונה מהרגיל ואחד עם סגנון בירה חדש (לפחות חדש בשבילנו), בירת חיטה עם מעט לתת קלוי. התסיסות ערכו כשבועיים עד לסיומן והמשכנו ליישן אותם בדמז'ון (כלי זכוכית גדול שנועד ליישון יין) עוד כחודשיים. את הבירה הכהה ביקבקנו ב 18/2/10 ושבועיים אח”כ ב5/3/10 ביקבקנו את בירת החיטה. 
ה Fush Fush Brown סיימה תסיסה עם 4.7% אלכוהול והתקבלה יבשה וקריספית, בעלת ריח מתוק המזכיר חלת דבש, ויותר טעמים קלויים מהרגיל, לצד מתיקות מרומזת של פירות יבשים ומרירות עדינה.  
ה Fush Fush Wheat סיימה תסיסה עם5.4% אלכוהול. כן כן, את הבירה הבהירה אנו מכוונים לאחוז אלכוהול גבוה וגוף מלא יותר. מנסיון, כך מתקבלת בירה יותר מורכבת ולא נופלת לתוך המלכודת של כל ה Piss Beer (לא ננקוב בשמות). הבירה יצאה ממש מדהימה, בהחלט הכוכבת של הבישול. בירה ארומטית, בעלת גוף מלא, המתחילה עם ריח פירחוני ומתיקות המזכירה צוף, ממשיכה עם טעמים קלויים ומסתייימת עם מרירות דומיננטית המלווה באותה הארומה הפרחונית (ארומה המגיעה מהשילוב של הכשות מזן ה Cascade עם החיטה). תכלס, קשה לנחש שזו בירת חיטה - בשורות טובות לשני אחים שכפי שהוזכר לעיל, לא משתגעים על בירות מסוג זה.
והנה התוצאה
מה נאמר לסיכום? הכל הלך הפוך, מרפי נקם בנו עם החוק האכזרי שלו וכמעט כל מה שיכול היה להשתבש אכן השתבש. אך למרות הכל ולמרות החששות מהנסיונות החדשים, בסופו של דבר היה בישול מוצלח שהפתיע לטובה אפילו אותנו... המזווה מלא !

4 תגובות:

  1. יופי של פוסט !
    אף פעם לא טעמתי בירה עבודת בית.
    מני.ת

    השבמחק
  2. אני רואה ששיניתם את המתכון של הפוש פוש בראון,ואם הפוש פוש וויט יצאה כהה אז למעשה יצא לכם דונקל וייצן...
    סיכמתם יפה:"היה צפוף, היה רטוב, אבל היה כיף גדול." אני לא ממש בישלתי,אבל ריחות הבישול המדהימים נלכדו במחסן הקטן,ואכן אותו יום נחרט טוב טוב במוחי.
    תודה לכם שהדבקתם אותי בחיידק הבישול!

    מני היקר-בפעם הבאה שאתה בא לארץ,אתה מוזמן לטעימות בירה ביתית.

    tom127

    השבמחק
  3. תודה לשניכם, ומני בפעם הבאה בארץ יש לך סיבוב מבשלים בייתים שמחכה לך...

    השבמחק