לא נמאס לכם מפסיפלורה?

לנו נמאס, נמאס לנו לראות את המילה "פסיפלורה" חולשת על כלל מוצרים מסבונים עד ליוגורטים. נדמה כאילו לא ניתן ללכת לסופר בלי להיתקל לפחות שמונה פעמים במילה פסיפלורה, בין השאר במדף "הפירות האקזוטיים" בו מוכרים תריסר פסיפלורות במחיר שערורייתי! דעו לכם, אלו שקונים פסיפלורות, שניתן לגדל שיח והוא מניב המון - ממש המון, ומי שיש לו שיח כזה בדך כלל לא יודע מה לעשות עם כולם (לכן סביר שתקבלו בחינם אם רק תבקשו יפה).

גם לנו היו שיחי פסיפלורות בבית ההורים, פעמיים - ופעמיים בלשון עבר... לאבינו יש מנהג שכזה, פעם בשנה לכסח את השיחים/עצים בגינה, מן מנהג שמגיע מספרטה פולין שבודק אילו צמחים יכולים לשרוד את מזמרתו האימתנית של הרוזנבלט J מסתבר, ששיחי פסיפלורות לא אוהבים גיזום אגרסיבי (כזה שלא מותיר עליו אפילו עלה אחד לרפואה, אמרנו ספרטה? לא?) וכך מת לו שיח פסיפלורות אחד והגיע שיח שני, ותנחשו מה קרה בדיוק שנה אח"כ...

אז אין לנו שיח פסיפלורה, אולי נביא שנה הבאה. בינתיים, קיבלנו המון (צ'ימידן מלא ב-90 ליטר) פסיפלורות שעשו דרכם מרמת הגולן על גבו של אורון לרנר (כן, זה הברמן הנהדר שאנו עובדים עמו המון) במטרה להכין סירופ-פסיפלורה לערב קוקטיילים בסגנון טיקי שתכננו מספר חברים. רצינו לראות את ההבדלים בין סירופ פסיפלורה טבעי לבין הסירופ פסיפלורה של מונין ושל קוליברי.

ההשוואה לא השאירה מקום לספקות. הסירופ שהכנו עורר קריאות התפעלות ובקשה לעוד, מונין גרם לכולם לעיוות קל של הפנים וקוליברי גרם לכולם לעיוות קשה של הפנים מלווה בבקשה לכוס מים (נא לא לראות בכך טעימה השוואתית עיוורת: גם הכותבים וגם הטועמים לא היו אובייקטיביים).

הסירופ מבעבע בסיר - איזה צבע מדהים יש לקצף!

למקרה שהתגעגעתם לפוסט שגם מלמד משהו באמת, הנה המתכון:

2 ק"ג פסיפלורה

100 מ"ל מים

600 גרם סוכר לבן

5 גרם חומצה ציטרית (כפית) או בעדיפות שנייה מיץ מלימון אחד גדול.

בכדי להכין את המתכון תצטרכו גם:

קערה

מסננת גדולה (כזו של פסטה אבל עם רווחים דקים שגרעיני הפסיפלורה לא יעברו דרכם)

בלנד או קערה נוספת לערבוב

סיר קטן עם מכסה

ולהוראות ההכנה:

כיף לשתות כאלו בקיץ...

בשלב הראשון שימו את המסננת מעל הקערה ותרוקנו את כל הציפה של הפסיפלורות לתוך המסננת (כך שהמיץ ינזל לכם לתוך הקערה). כעת שימו את הקערה בצד מכוסה ורוקנו את הציפה של הפסיפלורות לבלנדר/קערה נוספת. הוסיפו את המים וערבבו למשך מספר שניות (חשוב לשים לב שלא פוצעים את גרעיני הפסיפלורה). שימו את המסננת מעל הסיר ורוקנו אליה את הציפה עם הנוזל, ביחשו מעט עד שכל הנוזל התנקז לסיר, זירקו את הגרעינים לפח (או לחלופין עשו בהם כל העולה על רוחכם). הוסיפו לסיר את הסוכר, הדליקו את הגז והרתיחו על אש קטנה במשך רבע שעה.  כעת הוסיפו את מיץ הפסיפלורה מהקערה הראשונה ואת החומצה הציטרית/מיץ הלימון והרתיחו עוד חמש דקות תוך כדי בחישה. כבו את האש, שימו את המכסה והמתינו עד שיתקרר לפני שתשימו בבקבוקים. אפשר להוסיף שוט וודקה/ כוהל לשתייה בכדי לעזור לשימור. מחזיק במקרר כחודש (אולי אף יותר...).

עם הסירופ הנפלא הזה ניתן להכין קוקטיילים נהדרים כגון רברב קראש, הוריקן או אפילו קוקטייל מריר מבוסס קמפרי הקומפשיין.

אפשר גם להכין מיץ פסיפלורה קר: 1/4 סירופ 3/4 מים בכוס עם הרבה קרח –  טעים וממש מרענן!

משקה מוגז פסיפלורה: במקום מים הוסיפו סודה קרה, בעדיפות לסודה מוגזת טבעי/ קל כמו "סאן בנדטו מוגז עדין" או "בורג'מי" ואפשר להוסיף בסוף גם מעט גרנדין (טבעי שאתם מכינים - עד שטרחתם להכין סירופ פסיפלורה איכותי נא לא לקלקל את זה עם גרנדין מעפן!).

אם אתם רוצים "לחזק" את המשקה לקוקטייל נסו עם 1 oz (30 מ"ל/ צייסר) של רום לבן או טקילה איכותית. אנחנו השתמשנו בקוורבו בלק  לצד זילוף/פקק/טיפל'ה של ליקר סיינט גרמיין (ליקר פרחי סמבוק) ויצא מדהים, לרוויה!

אהה, וכמעט שכחנו -  אפשר גם להכין קרטיבים מעולים: 2/5 סירופ פסיפלורה 3/5 מים. ושלא תגידו שלא ציידנו אתכם לקיץ.

בברכת חמסין שמח "עליית הגג"