יום שבת, 1 במאי 2010

ליקרי קרמבולה


העץ המדובר
בגינה שלנו גדל עץ קרמבולה ששתלנו לפני שנים. קרמבולה הנו עץ שמוצאו בדרום מזרח אסיה ופירותיו נראים כמו כוכבים צהובים. הזן אותו בחרנו נקרא "גולדן סטאר", המתאפיין בטעם חמצמץ. ככלל טעמו של הפרי חמוץ עם מתיקות עדינה, מרקם מעט קמחי ופאנל טעמים עדין מאוד.
אחותנו מאוד אוהבת את הפרי אבל עץ שלם של פירות, זה יותר מדי אפילו בשבילה. ואנחנו, אנחנו מכינים מהכל ליקרים. באביב 2009 היו לנו כבר מספיק פירות על העץ אז תנחשו מה החלטנו לעשות...
שיערנו כי החמיצות שבפרי תאזן את המתיקות של הסוכר ולכן השיטה שנבחרה להכנת הליקר היא מיצוי הטעמים של הפרי בסוכר. 
להלן השיטה:
את הפירות מנקים וחותכים לטבעות בעובי של כחצי ס"מ. מכינים כלי אטום (רצוי כלי זכוכית), בתחתית מסדרים שכבת פרי דחוסה של כעשרה ס"מ ולאחריה שופכים סוכר לבן לכיסוי, וכן הלאה - שכבה סוכר שכבה פרי. מעל השכבה האחרונה של הפרי שופכים שכבה עבה במיוחד של סוכר. את הצנצנת שמים במקרר לתקופה של בין שבועיים לחודש,  במהלכם יווצר סירופ סוכר סמיך בטעם קרמבולה (ממש “מי קרמבולה” - מדהים איך הפירות הצטמקו וכל המים יצאו החוצה אל הסוכר).
מהסירופ עשינו 2 ליקרים ולפניכם המתכונים. 
חיתוך הקרמבולה.

אחרי ההשריה בסוכר (שימו לב למי הקרמבולה ולכוכבים המצומקים).
את המתכון הראשון מצאנו ברשת והוא על בסיס וודקה וכוהל. כיוונו ל 25% כוהל בנפח:
3 ליטר סירופ קרמבולות.
1.5 ליטר וודקה.
0.75 ליטר כוהל 95%.

הליקר יושן 3 חודשים עם שבבי עץ אלון לפני סינון ובקבוק. 
התקבל ליקר בעל צבע אמבר כהה וצלול לחלוטין, באף ריח דבש ומעט כוהלי. הטעם מתוק ומעט חמצמץ, מזכיר את הפרי, ופיניש ארוך דבשי מאוד. מכיוון שאין הנחתום מעיד על עיסתו אז הנה לכם דברי אחרים:
באוגוסט 2009, tom127 שכותב בפורום היין ואלכוהול של תפוז טעם את הליקר וסיכם כ"הפתעה מעניינת".
בינואר 2010 טעם את הליקר אורון (נחשו איפה הוא כותב) והרכיב ממנו שני קוקטיילים.

מצד שמאל: בקבוק וכוס של הליקר מהמתכון הראשון (זה שהקוקטיילים בנויים עליו).
מצד ימין: כוס מהליקר מהמתכון השני (שימו לב להבדל בצבע).
כיוון שהליקר היה מתוק וחזק  בטעמיו לא היינו מרוצים מממנו (אנו מכוונים לליקרים אלגנטיים יותר שכיף לשתות נקי). לכן החלטנו להכין ליקר חדש ומשופר, הפעם על בסיס וודקה בלבד, גם הוא 25% כוהל.
0.45 ליטר סירופ קרמבולה.
0.75 ליטר וודקה.
הליקר כבר שנה ביישון עם שבבי עץ אלון- טרם בוקבק.

הליקר בצבע קש בהיר (ככה תמיד מתארים שרדונה), באף ריח פרחוני הדרי, גוף קליל יותר ובפה מתיקות חלשה יותר ומאוזנת, ובסוף פיניש דבשי ארוך. ללא שום ספק הליקר השני התעלה על כל ציפיותינו. תמיד כיף למצוא את המתכון הנכון (כזה שמאוזן בטעמיו).

5 תגובות:

  1. זכיתי לשתות את הקוקטיילים שאורון רקח מהליקרים שלכם ולטעום את הטיפות האחרונות שנשארו בבקבוקונים. שלושתם מעולים אבל בליקר האגסים פשוט התאהבתי.

    השבמחק
  2. תודה, מצחיק שאת רושמת את זה, אתמול התחלנו להכין ליקר אגסים חדש...
    חוץמזה, אורון ואני מתכננים ערב טעימות קוקטליים, אשמח אם תבואו וכבר הכנתי הפתעה שתחכה לכם.

    השבמחק
  3. נראה לי שאני בא לטעימות.

    השבמחק
  4. עידו, תמיד נשמח שתבוא לטעימות, דבר איתנו.

    השבמחק
  5. האם אתם מעוניינים בתאנים?
    נדב 0505297747

    השבמחק