כששאלתי
הודים לגבי הוויסקי שהם ממליצים עליו, קיבלתי תשובות כגון טיצ'רס, ג'ק דניאלס
ושיוואס ריגל (מדהים שהג'ק עולה שם יותר מאשר בארץ, בסביבות ה 200 ש"ח).
"לא לא" עניתי והמשכתי: "על איזה וויסקי הודי אתם
ממליצים?". כתגובה הם תמיד הסתכלו עלי בפליאה, הרי תייר "עשיר"
כמוני (קרי- תרמילאי מצוי) יכול להרשות לעצמו להוציא סכום נאה על בקבוק איכותי.
אולם, "איכותי" הינה הגדרה יחסית, וההודים המוקסמים מהמילה
"ייבוא" נוטים להפריז באיכותם של מוצרים שידם קצרה מלהשיג.
לפני
שנים מספר שמעתי על מזקקת אמרוט (Amrut),
המזקקה היחידה בהודו המייצרת סינגל מאלט (כך חשבתי בזמנו). כבר לפני שנה, בביקורי
הקודם בהודו, שמתי לי ליעד להשיג בקבוק שלה. כששאלתי מסביב לגבי סינגל מאלט הודי,
אמרו לי כולם כי אני טועה, ולא קיים סינגל מאלט הודי. כשאני אומר "כולם",
אני מתכוון לכל ההודים ששאלתי ושאלתי לא מעט. אפשר לומר כי ממש הצקתי לכל הודי
שנקרה בדרכי והסכים להחליף עימי מספר מילים לגבי אותו בקבוק מאלט נכסף.
לעזרתי
נחלץ האינטרנט ומחקר (לא קצר) ברשת גילה כי אמנם זה הסינגל מאלט ההודי היחיד
(עובדה שתתברר בהמשך כלא נכונה), אך המזקקה החליטה החלטה שיווקית שלא למכור אותו
בשוק המקומי. בין אם תחשבו כי זו החלטה תמוהה, ובין אם תהללו את הגאונות השיווקית,
העובדה בעינה נותרת: אם אתם מעוניינים לרכוש בקבוק של סינגל מאלט ממזקקת אמרוט
כדאי לכם לטוס לאנגליה (אגב, אני טסתי לאנגליה ושבתי עם בקבוק של מאלט בהחלט
מצוין, אבל מכיוון שכתבה זו עוסקת בוויסקי שניתן למצוא בהודו אשאיר את
הסקרנים רק עם האתר של המזקקה).
אחרי
שהבנו כי סינגל מאלט הודי הינו (כמעט) לא בנמצא, אנו מבינים כי מה שנותר אלו בלנדד וויסקי, כלומר, ערבוב של מאלט עם גריין
וויסקי.
אם צרפת (כן כן, צרפת) היא
יבואנית הוויסקי הסקוטי מספר אחד בעולם, הודו הינה צרכנית הוויסקי הגדולה בעולם
(מההיבט של כמות הוויסקי הנצרך במדינה). הסיבה לכך היא המחיר - ההודים לא יכולים
להרשות לעצמם וויסקי מיובא ולכן רק טבעי כי רוב הוויסקי שנצרך בהודו הוא מתוצרת
מקומית זולה יותר. אך זה אינו סוף הסיפור. אף יותר "מעניינת" היא העובדה
כי רוב הוויסקי המיוצר בהודו הוא בעצם רום מתובל בוויסקי וכעת אסביר: וויסקי מיוצר
מדגנים ואילו רום מיוצר מקנה סוכר. בהודו החמה והלחה קנה הסוכר זמין וזול
משמעותית מדגן לצורך ייצור משקאות אלכוהוליים. לכן, היצרנים ההודיים,
המחפשים להציע "וויסקי" הודי בזול לבני ארצם, מזקקים את הבסיס לוויסקי
שלהם מקנה הסוכר. לבסיס זה מוסיפים תזקיקי דגנים ואף השם ישמור, תמציות טעם של
וויסקי. למרות זאת אין להודים שום בעיה מוסרית/חוקית לקרוא לזה וויסקי.
מכאן
ניתן להבין כי הודו היא צרכנית הוויסקי הגדולה ביותר בעולם, אך רוב הצריכה הזו
אינה אמורה להקרא וויסקי ולכן האמירה הקודמת נתונה לפרשנות אישית. התוצאה, אגב,
מרגישה כמו וויסקי בלנדד זול, בהחלט לא מזכירה רום בשום צורה, אך גם לא מזכירה
מוצר איכותי...
הבנו
כי רוב הוויסקי ההודי אינו ראוי לשמו, אולם בין הערב הרב של המותגים, קיימים מספר
וויסקים אמיתיים שראוי וכדאי להכיר בדרככם להודו. במיוחד אם אתם חובבי המשקה וגם
כי אלו הם משקאות הנותנים תמורה יוצאת מן הכלל למחירם.
המקום
הראשון שאתחיל איתו, טבעי לי כי יתקשר לכתבה הקודמת בסדרה שעסקה בבירות ההודיות.
אתם וודאי זוכרים את United Breweries Group
- החברה הללו לא נחים על שמריהם (תרתי משמע). הם הקימו מחלקה שתעסוק במשקאות
אלכוהוליים בשם (United Spirits Limited
(USL.
המחלקה הינה חברת המשקאות האלכוהוליים (Spirits)
הגדולה בהודו והשנייה בגודלה בעולם, מרשים, לא?! כאן לא נגמרת הסגמנטציה, כי את
הוויסקי האיכותי שלהם מייצרת McDowell
ולה מספר מותגים:
McDowell's
Single Malt גם אני הופתעתי לגלות שקיים סינגל מאלט נוסף ועוד כזה שזמין
בהודו עצמה. לדברי החברה מיושן מעל 3 שנים בחביות אלון. התוצאה היא מאלט קליל,
פרחוני וצעיר.
Antiquity Rare Premium בקבוק
בן 750 מ"ל של הבלנד הזה יעלה לכם כ-20 שקלים חדשים בהודו, ובמחיר המצחיק הזה
תרכשו בלנד המערב מעט משני העולמות: סקוטלנד והודו. הטעם, גריין, לא בוגר, מנסה
להיות קליל אך לא ממש מצליח, כנראה מפאת גילו הצעיר.
Antiquity Blue כאן קפצנו מדרגה מהבלנד הקודם. גם
בוויסקי זה נמצא קצת מסקוטלנד בבלנד, אבל החבילה הזו מגיעה מעודנת, בוגרת ומעניינת
יותר. הבלנד מנסה לשלב קצת מהכל, פירותיות, פרחוניות וכבול. אנו מקבלים בפה
מעט מהכל, לא ממש מחובר או מורכב אבל בהחלט מהנה ועוד יותר מהנה בעיקבות מחירו,
כ-50 ש"ח לבקבוק.
McDowell's
Signature Rare או בקיצור Signature הינו המעניין בחבורה. בבלנד זה הם שילבו בין מאלט סקוטי כבולי מהאי
איילה לגריין ומאלט הודי. התוצאה נותנת מתיקות של מאלט וניחוח של כבול באף.
לוויסקי יש גוף קל, הכבול שהרחנו חוזר גם בפה, והוא מעט "מעופש". הסיומת
קצרה, מתוקה ומרירה לחלופין. אמנם איני בטוח כי התיאור היה מפתה אך
זהו וויסקי שכדאי לטעום במחיר שווה לכל כיס, כ-50 ש"ח לבקבוק יעלה לכם הסיור
בין הכבול של איילה, סקוטלנדולרחובותיה המעט מעופשים של הודו.
את
הוויסקי האחרון שאציג כאן מייצרת ענקית משקאות אחרת Seagram India, שהיא חלק מחברת Pernod Ricard העולמית הטוענת להיות מספר 1 בעולם בהפצת
וויסקי אירי והשנייה בעולם בהפצת וויסקי סקוטי. הישג לא קטן... גם וויסקי הודי הם
יודעים לעשות:
Seagram Blenders Pride Rare Premium Whisky או בקיצור Blenders Pride הוא בלנד של מאלטים סקוטיים וגריין וויסקי הודי. אך אין זה בלנד פשוט - קיים סיפר מעניין מאחוריו: הבלנד הזה הוא תוצר של ניסוי שעשו שני ה Master Blenders פטריק ג'וזף לוטס ואבי סטפאן. הם הוציאו את החביות של הבלנד מהמחסן הקריר אל השמש ההודית החמה באינטרוואלים. צעד זה מעודד התבגרות מהירה של המשקה, מעט בדומה לתעשיית הפורט בה נותנים לחביות לשהות בשמש. במבחן התוצאה הוויסקי הזה מפיץ ניחוחות של דגנים, מאלט, קמומיל ומצאתי בו גם ניחוחות של "הקשה של הלחם". בפה יש לו גוף בינוני עם ערב רב של דגנים, לחם, עוצמתי בפה עם שמנוניות ומתיקות קלה. יופי של וויסקי, מיוחד מאוד וגם הוא במחיר ללא תחרות, יחזיר לכם עודף מחמישים שקלים חדשים. כשאתם בהודו – רוצו לקנות!
פורסם לראשונה באתר קולינריה.
מה לגבי הוויסקי רויאל סטאג׳? האם ידוע מה מכילים חומרי הצבע הטבעיים שכתוב במרכיבים?
השבמחק