האברלור המקורי

מזקקת אברלור נוסדה* על ידי בחור סקוטי בשם ג'יימס פליימינג (1830-1895) שהיה סוחר דגנים. כסוחר דגנים ג'יימס סיפק את הלתת הנדרש לייצור וויסקי למזקקות רבות. כתוצאה מכך עלה במוחו הרעיון להקים מזקקה בעצמו, צעד הגיוני בהחלט. ב-1879 קנה ג'יימס שטח באברלור, עיירה קטנה באיזור ספייסייד שבסקוטלנד והתחיל לבנות את המזקקה. שנה אח"כ החל הנוזל היקר לזרום.

לא ניכנס לכל סיפורי המסגרת, אותם נשאיר לאנשי השיווק. בבלוג הנוכחי המיקוד שלנו הוא בתכלס, מה נשתנה במזקקה הזו מכל המזקקות?

מזקקת אברלור הינה מזקקת סינגל מאלט קטנה יחסית הנמצאת באיזור ספיסייד** שבסקוטלנד. המזקקה מייצרת כ-3.5 מיליון ליטר של אתנול מדי שנה (לצורך השוואה, גלנליבט השוכנת גם כן בספייסיד, מייצרת כ-10.5 מיליון ליטר). התסיסה של "בירת המזקקים" (wort) מתבצעת במיכלי מתכת (stainless steal) ומשך התסיסה המיושם במזקקה, של 48 השעות, נחשב קצר מאוד. התסיסה מתבצעת באמצעות זן שמרים מיוחד, צאצא של שימרי לחם עמיד במיוחד לאלכוהול. זן שמרים זה מהיר מאוד ומגיע לשיא התסיסה תוך 15 שעות. כל אלו מפיקים בירת מזקקים נקייה במיוחד.

באברלור יש 4 מזקקות דודיות. שתיים הן מזקקות המיועדות לזיקוק בירת המזקקים (Washstills) והשתיים האחרות אמונות על הזיקוק השני. המזקקות בעלות בסיס רחב, צוואר קצר יחסית ומבנה מסורתי. מבנה זה מסייע ביצירת וויסקי כבד בעל גוף מלא וטעמים רבים. באופן ייצור זה ניתן לראות בירת מזקקים המיועדת לתזקיק נקי, בעל מנעד צר יחסית של ניחוחות וטעמים, וזיקוק המיועד לקבלת גוף מלא ולמיצוי מירבי של הטעמים שכן נוצרו במהלך התסיסה.

אלמנט נוסף המייחד את מזקקת אברלור הוא שימוש נרחב בחביות שרי משומשות מתעשיית יין השרי הספרדי. החביות הללו נותנות לוויסקי טעם פירותי מאוד המאופיין בניחוחות וטעמים של פירות יבשים. בעבר, חביות אלו היו נפוצות ביותר בתעשיית הוויסקי הסקוטי, אך עם הדעיכה העולמית בצריכת יין השרי, הן הפכו נדירות ויקרות יותר. רוב הביקבוקים במזקקת אברלור מכילים בין 25% ל-50% של וויסקי שיצא מחביות שרי כשהשאר הינו וויסקי שהתיישן בחביות ברבן***. שילוב זה של חביות נקרא באברלור Double Casking. עלות חביות השרי הללו יקרה מאוד אך יוצרת את האופי המיוחד של הוויסקי מהמזקקה.

מזקקת אברלור כיום הינה מזקקת הסינגל מאלט מספר אחד בצרפת, שלמרבה הפלא זהו שוק הוויסקי הסקוטי מספר אחד בעולם. כן כן, הצרפתים שותים הרבה יותר וויסקי סקוטי מאשר קוניאק, ארמניאק או קלבדוס המיוצרים בארצם. במילים אחרות, אברלור מוכרים הכי הרבה סינגל מאלט במדינה בה שוק הוויסקי הסקוטי הינו הגדול ביותר. למעשה, אברלור הינו מותג הסינגל מאלט השביעי בעולם בהיקף המכירות שלו.

המבחר הקבוע של אברלור כולל מספר גרסאות של סינגל מאלט הנעות בין 10 ל-18 שנים (אם כי ניתן למצוא גם גרסאות מבוגרות יותר). בנוסף, במזקקה מבקבקים גירסא נוספת הנקראת אברלור אבונה (Aberlour A'bunadh), וויסקי הנועד לחקות את הסגנון של הוויסקי שהיו מכינים עוד בתקופתו של ג'יימס פלמינג (סוף המאה ה-19). האברלור אבונה (מבטאים: a-boon-arh) יוצא לשוק כמה פעמים בשנה. כל אצווה מבוקבקת וממוספרת בנפרד ובעלת אופי מעט שונה- השוואה בין גרסאות אבונה שונות הובילה אותנו לכתיבת פוסט זה, ולהלן האגדה מאחורי הבקבוק...

עוד ב-1975 כאשר התקינו את זוג המזקקות השני באברלור נמצאה "קפסולת זמן" עם דף עיתון מ-1898 ובקבוק מאותה השנה. הפועלים שגילו את הבקבוק שתו כמעט את כולו בארוחת הצהריים, אך נותר מעט ממנו והשארית נשלחה לבדיקות מעבדה. "האבונה" שפירושו -"המקורי" הינו ניסיון לשחזר את הוויסקי של אותה התקופה.

האברלור אבונה מיושן אך ורק בחביות שרי אולורוסו (Oloroso) העשויות מאלון ספרדי, כפי שהיה נהוג באותה התקופה. הוויסקי מבוקבק בחוזק חבית (כלומר ללא דילול במים בזמן הביקבוק) ולא עובר פילטר בקירור (שיטה מודרנית המפשיטה את הוויסקי מחלק מהארומות והטעמים שבו). לאבונה אין הצהרת גיל וכל אצווה מכילה וויסקי מכ-80 עד 100 חביות שונות בעלות טווח גילאים גדול ומשתנה הן בתוך והן בין אצוות. לנו כצרכנים אין דרך להשוות בין אותן אצוות חוץ מאשר בטעימה מסודרת, בדיוק כפי שעשינו.

טעימת האברלור התארגנה מהר מאוד בין חברי פורום יין ואלכוהול של תפוז. השתתפו עשרה חברים שהביאו עימם את הביטויים השונים של המזקקה, גבינות ואף לחמים נהדרים באפייה ביתית. הטעימה נערכה בביתו של אסף אראל (אסף פירסם כאן בבלוג כתבת אורח שעסקה בערב טעימות הרום שנערך לא מזמן) - וזהו המקום להודות לו על האירוח ולכל המשתתפים שעשו את ערב האברלור אפשרי ומוצלח.

שלושת הביטויים הסטנדרטים של אברלור שטעמנו. התמונה באדיבות שי גלבוע****

התחלנו עם הביטויים הסטנדרטים של המזקקה, להלן הרשמים:

אברלור 10 שנה, 43% ABV

גרסת הבסיס של המזקקה, זמינה בחו"ל בפחות מ-40$.

ניחוח: יין שרי, תותים והרבה תפוחי עץ אדומים. ווניל, אצטיות קלה וקצת אלכוהולי.

טעם: גוף בינוני, מתוק עם תפוח עץ, ווניל וצימוקים. חד מימדי אך נחמד.

פיניש: מתקתק, בינוני באורכו עם תפוח עץ, דבש ועץ מריר. המרירות משתלטת לקראת הסוף.

עם תוספת מים: הוויסקי נופל ובמקום להיפתח מרגיש רזה ואנמי.

סיכום: בפחות מ-40$ זאת בהחלט אופציה ראויה, אך בהשוואה לגרסאות בסיס של מזקקות אחרות גרסה זו של אברלור אינה מצטיינת באיכותה.

אברלור 15 שנה, Double Cask) ABV 40%)

ייצורו של האברלור 15 שנה Double Cask הופסק אך עדיין ניתן למצוא בקבוקים שלו במגוון רחב של חנויות באיזור ה-65$ לבקבוק.

ניחוח: תפוח בדבש, יין שרי, ווניל, צימוקים שחורים ועץ מבושם. ניחוח נעים ומבטיח.

טעם: גוף רזה, אנמי עם תפוח בדבש, צימוקים לבנים, חמאה ועץ מבושם. הטעם מפר את ההבטחה שעלתה בניחוח.

פיניש: בינוני באורכו וחלש עם עץ מבושם, וניל, תפוח וצימוקים לבנים.

סיכום: באף הניחוח נהדר אך הטעם בפה מאכזב, במחירו ניתן למצוא טובים ממנו.

אברלור 16 שנה, Double Cask) ABV 40%)

גרסת ה-16 שנה של האברלור שהינה חלק מהפורטפוליו כיום. מחירו של בקבוק כזה בחו"ל נע גם כן סביב ה-65$.

ניחוח: יין שרי דומיננטי עם ניחוחות של קונפיטורת פירות יבשים, ווניל, עץ מבושם, לתת ושוקולד לבן. נהדר.

טעם: גוף מלא ומתוק מאוד, דבלים ותמרים, הרבה ווניל ועץ מבושם.

פיניש: בינוני עד ארוך, מתוק מאוד עם פירות יבשים, תמרים ווניל.

עם תוספת מים: כמה טיפות מים פותחות את האף עם ניחוח המזכיר תפוחי עץ אדומים.

סיכום: בוויסקי הזה מרגישים הרבה יותר את השפעת חביות השרי, הוויסקי מתוק יותר ומכיל הרבה ניחוחות וטעמים של פירות יבשים, בעיקר של תמרים. וויסקי נהדר ומומלץ.

חמשת האצוות של האברלור אבונה שטעמנו, התמונה באדיבות שי גלבוע****

ועתה הגיע הזמן לעריכת ההשוואה בין אצוות האבונה השונות. בתחילה חששנו כי לא ימצא הבדל רב בין האצוות אבל כפי שתיווכחו להלן, ההבדלים היו בהחלט בולטים ומצדיקים טעימה שכזו.

אברלור אבונה אצווה 22, 59.3% ABV

ניחוח: יין שרי מתוק (פדרו חימנז), עץ, תמרים, דבלים וצימוקים שחורים. אגוזי מלך ואצטיות קלה.

טעם: גוף מלא ומתוק עד כדי סירופי מתוק. סילאן, פירות יבשים, תמרים ושזיפים. אלכוהולי ומעט אגוזי מעט מריר.

פיניש: תמרים, תמרים, תמרים. אלכוהולי ומתוק.

עם תוספת מים: הוויסקי נפתח ומכיל תוספת של ניחוחות וטעמי שזיפים, שוקולד מריר וקקאו. האלכוהול והמתיקות מתעדנים וכן הטעם והפיניש שמסתיים בשוקולד חלב וקקאו.

סיכום: האצווה הכי מתוקה וסירופית. אמנם האצווה מתוקה מדי אך תוספת מים פותחת את הוויסקי ומאזנת אותו. בסופו של דבר מדובר בוויסקי נהדר לחובבי המתוק כאשר מעל למחצית הטועמים בחדר דירגו את האצווה הזו במקום השני והמכובד מבין אצוות האבונה שנטעמו.

אברלור אבונה אצווה 28, 59.7% ABV

ניחוח: נהדר עם עץ מבושם, ווניל וקומפוט פרות יבשים. ניחוח קוקוס בולט גם כן ברקע.

טעם: גוף מלא ומתוק (אם כי פחות מתוק משמעותית מהקודם). תמרים, עץ מבושם, ווניל וקוקוס. פחות אלכוהולי מהאצווה הקודמת.

פיניש: ארוך ומתוק עם יין שרי, תמרים ועץ. בסוף עולה מרירות מסויימת.

עם תוספת מים: הוויסקי נפתח והאלכוהול נרגע משמעותית. עולים ניחוחות חזקים יותר של עץ מבושם וניל וקוקוס וכן דבש ישן. טעמי התמרים מתחזקים והחוויה נהדרת.

סיכום: באצווה הזו מורגשים ניחוחות של עץ מבושם, קוקוס ואלון אמריקאי המחמיאים מאוד לניחוחות הפירות היבשים ויוצרים וויסקי מאוזן ומורכב. אצווה זו לקחה את המקום הראשון בטעימה בפה אחד, קרי, עשרה מתוך עשרה טועמים דרגו את הוויסקי הזה במקום הראשון.

אברלור אבונה אצווה 34, 59.5% ABV

ניחוח: די אלכוהולי עם עץ מריר, פירות יבשים ומינראליות גופרתית.

טעם: גוף מלא, מתוק (אך פחות מהקודמים) ואלכוהולי. תמרים והרבה עץ מריר. שוב רמזים לגופרית.

פיניש: בינוני עד ארוך עם תמרים, גופרית ומרירות בסוף.

עם תוספת מים: הוויסקי משתפר משמעותית. ניחוחות וטעמי הגופרית נעלמים ונוספים ניחוחות של פירות יבשים ותמרים. עדיין נותרת מעט גופריתיות בפיניש.

סיכום: חלק מהטועמים דירגו את האצווה הזו כאצווה הכי פחות טובה בערב שערכנו.

אברלור אבונה אצווה 35, 60.3% ABV

ניחוח: יין השרי בולט עם פירות יבשים אך במקביל בולט גם ניחוח גופריתי.

טעם: גוף מלא ומאוד מתוק, הרבה פירות יבשים ותמרים. מעט עץ ופחות אלכוהולי. הטעם נחמד וטוב משמעותית מהוויסקי הקודם.

פיניש: בינוני באורכו עם פירות יבשים, תמרים, ווניל ומעט מרירות של עץ בסוף.

עם תוספת מים: הגופרית מעומעמת ועולים יותר ניחוחות של פירות יבשים, תמרים, עץ וגם ווניל. הטעם והפיניש מכילים גם כן את אותם האלמנטים שעולים בריח.

סיכום: משמעותית טוב יותר מהאצווה הקודמת. בתחילה ניחוח הגופרית בולט מדי אך מעט מים פותחים את הוויסקי ומתקבלת חוויה טובה.

אברלור אבונה אצווה 37, 59.6% ABV

ניחוח: יין שרי, גבינה קשה, ווניל, אלכוהולי ומעט אצטי.

טעם: גוף בינוני אך מתוק. מאוד אלכוהולי עם פירות יבשים, דבלים וגבינה קשה.

פיניש: בינוני עד ארוך עם מתקתקות כימית כמו זו של סוכרזית. פירות יבשים, דבלים וגבינתיות מסויימת.

עם תוספת מים: האלכוהול מתעדן והניחוחות הגבינתיים מתחילים להזכיר מאפיין דומה שקיים בוויסקי ממזקקת ברוכלדי. המתיקות מתגברת והויסקי מהנה יותר עם תוספת המים.

סיכום: לא מהבולטים לטובה בטעימה (או אולי היתה זו כבר עייפות של החך), אך גם ללא פגמים. חובבי ברוכלדי יתחברו לוויסקי הזה יותר מאחרים.

אברלור אבונה אצווה 38, 60.3% ABV

ניחוח: מתוק עם ניחוחות תפוח עץ אדום וגם דבק-מגע המאפיין ברבן אמריקאי. עץ, אציטון, לקה, ווניל ומעט גבינה.

טעם: גוף מלא, מתקתק עד מתוק. תפוח עץ, תמרים, דבלים ושלל פירות יבשים. הרבה עץ מבושם עם ווניל ופלפל שחור.

פיניש: מתקתק ארוך עם עץ מבושם, ווניל ופירות יבשים.

עם תוספת מים: הוויסקי ממש נפתח עם יותר מתיקות, יותר פירות יבשים, עץ מבושם ותמרים.

סיכום: האצווה הכי אציטונית עם הרבה דבק-מגע ולקה; מאפיין ברבני מובהק. במקביל האצווה כמעט ולא אכוהולית ולא מתקתקה מדי. לחובבי המאפיין האציטוני מדובר בוויסקי נהדר. רוב החברים בטעימה דירגו את האצווה הזו בין המקום השני לשלישי מתוך חמשת אצוות האבונה.

בקבוק של אברלור אבונה יעלה לכם כ-65$ בחנויות בחו"ל (או מעל ל-800 ש"ח בארץ) אך לא כל האצוות זמינות. שתי האצוות הראשונות שלגמנו, 22 ו-28, בוקבקו ב-2008 ו-2009 בהתאמה, ומהן יהיה קשה מאוד להשיג בקבוק. אצוות מספר 34 ו-35 בוקבקו בתחילת 2011 ובחלק מהחנויות עדיין ניתן למצוא בקבוקים שלהן. אצוות 37 ו-38 בוקבקו בסוף 2011 ותחילת 2012 בהתאמה, ובקבוקים מהם יהיה קל יחסית לאתר. בסופו של דבר, רוב הביקבוקים של אברלור אבונה, בין אם טובים יותר או טובים פחות- נותנים תמורה טובה למחיר (כל עוד קונים בחו"ל) והצצה רומנטית לטעמים האופייניים של סינגל מאלט כפי שהיה נמכר לפני מעל למאה שנה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

* מזקקת אברלור המדוברת לא היתה הראשונה בשהשתמשה בשם הזה. עוד ב-1826 הוקמה מזקקה בשם זה אך היא נשרפה בשנת 1879, השנה בה ג'יימס פליימינג החליט לקנות שטח ולבנות בעצמו מזקקה הנושאת את אותו השם.

** אם כי אברלור נמצאת בלב איזור ספייסייד, על הבקבוקים רשום Highland malt. הסיבה נעוצה בכך שעד לפני 40 שנה איזור הספייסייד נקרא איזור גלנליבט. הבילבול בין מזקקת גלנליבט לאיזור עצמו יצר את הצורך בשם אחר וכך איזור ספייסייד נוצר. על אף המיקום בלב איזור זה, מספר מזקקות, בהן אברלור, בחרו להשתמש בתווית שלהם דווקא במינוח Highland, שמו של האזור המקיף את ספייסייד.

*** חביות ברבן הן חביות שבשימוש הקודם שלהן הכילו ברבן אמריקאי.

**** התמונות כאמור באדיבות שי גלבוע. היכנסו לחשבון הפליקר שלו, הוא מקצוען ומוכשר מאוד: קישור לתמונות של שי גלבוע