סוף הטיול בחוף המזרחי: פלורידה, סיגר סיטי וטיקי

לטמפה, פלורידה, הגענו אחר הצהריים, לאחר שש שעות נסיעה מריצ'לנד ג'ורג'יה. התנועה באזור אורלנדו (דיסני, למי שלא מכיר) הייתה מעט עמוסה, והוויב הכללי שליווה אותנו מהרגע שחצינו את הגבול לארץ הדקלים, הייתה של תיירות מיוזעת. 

טמפה עצמה עשתה רושם של עיר אמיתית, בניגוד לעיירות המדומות בעלות הרחוב האחד שראינו ביממה הקודמת. התחלנו בחנות מרשימה לציוד בישול בירה ויין, Southern Brewing & Winemaking. החנות גדולה מאוד ומרווחת (ממש כמו סופר מרקט קטן) ועמוסה בכל טוב, עם מבחר מרשים של שמרים נוזליים, שמרי יין, כשות בכופתיות ובפרחים, ציוד לחביות, תסיסה, נקיונות ועוד... הצוות בעל ידע רב ויש גם מיני-מבשלה וגינת בירה מאחור בה ניתן ללגום מתוצרי המבשלה.

השלט בכניסה, אם אתם מבשלים בירה או מכינים יין- שווה לקפוץ.

 הבחור שעזר לנו המליץ על ביקור במבשלה-מסעדה במקום שנקרא Ybor (נהגה: אי-בור). כשמשכנו בכתפינו הוא התפלא "לא שמעתם על אי-בור??" הסברנו שאנחנו לא מקומיים והוא הודיע לנו שזה לא תירוץ. אז הכנסנו את הכתובת ל GPS ויצאנו לדרך.

Ybor היא שכונה היסטורית בטמפה, שהוקמה על ידי חברות הסיגרים אי שם בסוף המאה ה-19. היא יושבה בעיקר על ידי מהגרים – קובנים (ברור, סיגרים), ספרדים, איטלקים ויהודים. המישמש האקזוטי והמשובח הזה הוביל לפיתוח תרבות עשירה, מרכזים עם אתניות מגוונת ושפע של מסעדות וחנויות. היום זו שכונה תוססת וחיה, מלאה במסעדות, חנויות סיגרים (כל חנות שנייה), מוסיקה ומועדונים, חיי לילה עשירים, והמון אנשים מאוד הזויים.

האווירה ב Ybor וגיחה אישית לבלוג...

 התחלנו על פי ההמלצה שקיבלנו ב-Tampa Bay Brewing, המבשלה הראשונה שהוקמה במדינת פלורידה ב-1896. היום זוהי תפלצת הכוללת מיקרו-מבשלה, פאב ומסעדה ענקית, עם תפריט משובח ביותר. היה טעים מאוד ומומלץ לנסות גם את הקינוחים (Deep dish apple Crisp - עדין נזכרים במנה בערגה). לאחר ששתינו ושבענו קפצנו לאחת מ-500 חנויות הסיגרים ברחוב, שם שתינו שתייה חמה (קפה-שוקו צ'ילי חריף ומפתיע). ישבנו על כסאות במרפסת חנות הסיגרים וצפינו בתהלוכה הביזארית והפריקית שחלפה ברחוב – אנשים בתחפושות חושפניות לא ברורות ונטולות הקשר, נשים (וגברים) עם שמלות מיני קצרות ועקבים בגובה של כ-30 ס"מ, מכוניות ואופנועים מקושטים שצופרים ומאירים ועוד.

האווירה – שמחה.

הריחות – עשן ועוד קצת עשן.

המוסיקה – לטינית ברובה.

Ybor – אם אתם באזור, ובלי ילדים קטנים תמים וזכים – מומלץ.

למחרת בבוקר יצאנו אל עבר היעד הנכסף והאחרון בתוכנית יצרני האלכוהול – Cigar City Brewing. למבשלה היסטוריה קצרה בהרבה (הוקמה ב-2008) אבל שמה כבר יוצא למרחקים, ובניגוד מוחלט להייפ סביב Dogfish, כאן (לדעתנו) המוניטין מוצדק. ב-Cigar City מערכת בישול בירה בנפח של כ-1700 ליטר ומיכלי תסיסה בנפח כולל העולה על 66,000 ליטר. המבשלה תופסת תאוצה בקצב מהיר - היא כבר נמצאת בשלבי הכפלת הגודל הפיסי שלה (כיום יושבת על שטח של כ-600 מ"ר).

סיטי סיגר, חביות, בקבוקים על הקירות ושקי לתת.

התרגשנו מאוד לקראת הסיור במבשלה. Cigar City ידועה כמבשלה אקספרימנטאלית העושה שימוש בשבבים מעצים שונים ליישון חלק מהבירות שלה, ואף יש לה סדרה הנקראת יומידור, בה הבירות מיושנת עם ספירלות מעץ ארז ספרדי - העץ המשמש ליצור תיבות סיגרים.

ספירלות מעץ ארז- הריח משכר!

הגענו מייד עם פתיחת המקום, ועוד לפני הסיור מזגו לכל אחד מאיתנו פיינט בירה. לגברת  Florida Cracker - בירת חיטה עשויה היטב, שההתרשמות שלה סוכמה כבננה מסוכרת נוזלית. לאדון Whiskey Dry Stout שהיה יבש, קלוי, קפה, ומאוד קל לשתייה.

עם כוס בירה ביד, ומשקפי הגנה (למקרה שפרח כשות יצמיח רגליים ויקפוץ מאחד המיכלים ישר לעיניים שלנו), התחלנו את הסיור במבשלה.

הסיור היה קצר וחביב עם אחד העובדים שמבשל גם בבית. הוא נתן לנו לטעום ישר ממיכלי התסיסה – בירת Passion Fruit Porter, שהריחה נהדר, נטעמה מעט חמצמצה ומתקתקה והייתה סה"כ טובה. המדריך סיפר לנו שהבעלים היה פעם מבקר בירה, מה שהסביר את אוסף בקבוקי הבירה המטמטם שנמצא על אינספור המדפים המקיפים את קירות המבשלה. דיברנו עם המדריך קצת על בישול בירה בבית ועל המבשלה, ובתום הסיור התיישבנו על הבר לטעימות.

טעימה ממיכל התסיסה, וזאת לא בירת הפסיפלורה של מבשלת נגב.

 

למרות השעה המוקדמת (11 בבוקר) התעקשנו לטעום מגוון מהבירות של המבשלה. על מנת לווסת את צריכה האלכוהול, נשנשנו תוך כדי בייגלה וראפ טורטייה מ-ע-ו-ל-ה ממשאית ראפים שחנתה ליד.

להלן ההתרשמות שלנו ממהבירות:

Blueberry White Ale

ת"ז: בירת חיטה בלגית עם אוכמניות בעלת 5% אלכוהול.

התרשמות: בירה נהדרת! נקייה מאוד, מתקתקה חמצמצה, עם טעמי אוכמניות ובננה מסוכרת המשתלבים מצוין ומזכירים מסטיק פירות טרופיים.

Lue Gim Gong

ת"ז: פייל אייל אמריקאי המיושן על קליפות תפוז ושבבי אלון אמריקאי. 5% אלכוהול.

התרשמות: בהרחה עיוורת היינו בקלות מבלבלים את הבירה עם מיץ תפוזים סחוט טרי. בפה הבירה תפוזית ומרירה מאוד עם ריחות עשבוניים מהכשות. התחושה הנוצרת היא של החלק הלבן בקליפות התפוז וזו לא תחושה נעימה. במילה אחת: החמצה.

Humidor Series Dry-Hopped Double IPA

ת"ז: דאבל IPA שיושנה עם ספירלות של ארז ספרדי, 9% אלכוהול.

התרשמות: ניחוח עצי עם פלפל ירוק חריף (מהארז הספרדי) לצד כשות אמריקאי (Cascade?). בפה הבירה מתוקה עם פלפלים ירוקים (הפעם ללא החריפות) שנשארים בפה הרבה זמן לאחר הבירה. מעניין מאוד אך לא ממש מוצלח - לדעתנו יישון בארז ספרדי יתאים יותר לסגנונות בירה כגון סטאוט או פורטר.

Cognac Barrel-Aged Imperial Sweet Stout

ת"ז: סטאוט איפריאלי מתוק שיושן בחבית קוניאק (אבל את זה כבר הבנתם מהשם), 11% אלכוהול.

התרשמות: ניחוח מתוק של שוקולד פרה, הרבה סויה ומאלטיות של בירה שחורה. בפה הבירה מתוקה עם שוקולד מריר, ליקר דובדבנים ותותים (כן- תותים). הקוניאק מאוד מורגש והתחושה שנשארת בפה היא של שוקולד חלב במילוי קוניאק. לסיכום הטעם הרבה יותר טוב מהריח והפיניש מצוין - בירה טובה.

לסיכום, פלייט הבירות השאיר טעם של עוד. הבירות עשויות היטב ועל הצד היבש – מאפיין שגילינו תוך כדי הטיול שהוא ממש לטעמינו. ביקור מומלץ בחום!

התמונה של פלייט הבירות ששתינו בסיגר סיטי...

ריכוז האלכוהול בדם שכך בסביבות הצהריים המאוחרים. תחת החום, הלחות והשמש הפלורידיאנית הנצחית, התחלנו את הנסיעה האחרונה שלנו - 4 שעות לעבר היעד הסופי, בית משפחה המתגוררים זמנית ב-Boca Raton (כן, איפה שההורים של סיינפלד גרו).

בתא המטען שלנו נח ארגז עם 6 בקבוקי וויסקי ורום, 2 בקבוקי יין, 5 בקבוקי בירה ומזכרות מרובות, שחיממו לנו את הלב - הטיול הוכרז כהצלחה.

 וזהו כמעט סופו של הסיפור.

מדוע כמעט?

כי קיבלנו המלצה חמה מקרן והחשאי (תודה וכו') לבקר באחת ממסעדות הטיקי הטובות בעולם, ה - Mai-Kai הממוקמת בפורט לודרדייל, כ-20 דקות נסיעה ממקום משכננו.

Mai-Kai הוקמה ב 1956 על ידי זוג אחים שביקרו כילדים במסעדה האגדית של Don the Beachcomber's. בנסיון לתת לאורחיהם את אותה החוויה שחוו כילדים קטנים השקיעו הון במסעדה, למעשה עלות הקמתה הייתה היקרה ביותר באותה השנה, אך מיד הפכה לאחת מהמסעדות המצליחות ביותר בארה"ב.

המאי קאי - קיטש כל כך מוגזם וכל כך מלא אווירה. 

המסעדה מעוצבת בסגנון פולינזי כיאה לתרבות הטיקי. התפריט אסייתי עשיר וייחודי, באר הטיקי Molokai צמוד למסעדה המגישה את משקאותיו, ויש במקום גם אפשרות לdinner & a show, הופעה של ריקודים פולינזיים המלווה את ארוחת הערב. אנחנו בחרנו באפשרות לאכול בשקט ובשלווה תוך התמקדות בקוקטיילים. כך או כך, מומלץ להזמין מקום*.

כמו שאתם יכולים לראות מהתמונה, הקיטש כה מוגזם שהוא מותיר רושם חיובי - כאילו קפצנו למימד אחר של קוקוסים, רום וחופים טרופיים. האוכל גם כן שונה מכל מה שאנו מכירים בארץ ולמרות זאת (או אולי בזכות זאת) כל ארבעת המנות שהזמנו היו נהדרות, שוב מומלץ בחום!

וכעת, לסיבה האמיתית בגללה הגענו למסעדה: הקוקטיילים.

הזמנו 4 קוקטיילים: הקוקטייל הראשון הוזמן עבור המארח הבוקה רטונאי שלנו, שרגיש אפילו מרחוק לניחוח של האלכוהול. לכן, בחרנו עבורו קוקטייל ללא אלכוהול, Chocolate Typhoon. המשקה היה בטעם של שוקו יוטבתה קפוא, ונלגם כמו קינוח סמיך וכייפי. הקוקטייל השני יועד למארחת, חובבת Pina Coloda. היא תיארה את טעמו כנשגב ואלוהי. שני הקוקטיילים האחרים הגיעו בכוסות טיקי ייחודיות, ואחת אפילו לקחנו הביתה. הזמנו  Mara Amu  (הקוקטייל שצריך להזמין אם רוצים את הכוס הביתה כמזכרת) קוקטייל טרופי וטעים על בסיס רום. ואחרון, Barrel O’ Rum, משמו ניתן להבין את תכולתו - קוקטייל חזק מאוד בחבית כמעט משפחתית- יאמי!

כל ארבעת המשקאות היו עשויים היטב, מהודקים ומאוד טעימים- חוויה!

  

Mara Amu גם קוקטייל טוב וגם כוס מדליקה לקחת הביתה

Barrel O' Rum הכוס באמת גדולה כמו שהיא נראית.

איך לסיים סיפור, מתוך EHow, בתרגום חופשי.

1.   החלט על נקודת המבט של הסיום.

הוחלט על תודות. היה טיול מדהים וחוויתי, טעמנו ולמדנו רבות בזכות אנשים רבים, שהוזכרו לאורך הסיפור, ואנו חייבים להם תודה ענקית. ותודה גם לכם, הקוראים, שהשקעתם מזמנכם כדי ללוות אותנו על פני המסע הארוך ולחזק אותנו בפידבקים חיוביים ומשמחים. ממש מקווים שנהניתם.

2.   החלט על נקודת הזמן של הסיום.

מילים אלו נכתבות כחצי שנה לאחר ששבנו מהטיול, ואנו עדין נהנים מפירותיו: המשקאות הטעימים, המזכרות (חולצות Dogfish!! אנחנו כאלו חנונים!!!) וכמובן כשותון, שחי לו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

3.   הימנע ממלכודת "הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".

אופס.

4.   החלט אם אתה מתכנן לכתוב סיפור המשך, ואם כן, רמוז על כך.

כן ירבו. אירלנד, סקוטלנד, מרכז ארה"ב. נשמח לנסוע ולרשום חוויות תמורת מימון הכרטיס, המלונות והרכב. מספיק מרומז?

5.   רשום סיום קצר, אך תן משמעות לכל מילה.

לרוויה. 

 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

* יש למסעדה מבצע 1+1 על המנות העיקריות בזמן ארוחות הערב (ולא בחדר ההופעות) רק צריך לציין זאת כשמזמינים את האוכל. ממש שווה. הקישור למבצע – כאן.