Dogfish Head - המלך הוא עירום

את הבירה הראשונה של דוגפיש-הד טעמנו בדיוק לפני שנתיים, בנסיעה הקודמת שלנו לארה"ב. ביקרנו אז בסניף של Whole Foods במנהטן, רשת סופרים אמריקאית שחרטה על דגלה למכור מזון "טבעי" ו"אורגני" (ההגדרות מעט גמישות אך הסופר עצמו מרשים ומעורר תיאבון). הסניף הספציפי מתהדר בחדר המיועד לבירות, המכיל מגוון רחב של בירות מכל העולם לצד ציוד לבישול בייתי. את השם Dogfish שמענו, אך עד לאותה נקודה לא יצא לנו לטעום בירה מהמבשלה המפורסמת שבמדינת Delaware, וידועה כ"מכה של מבשלות הבוטיק".

Dogfish Head הוקמה בשנת 1995 בחוף רחובות (כן, יש חוף בשם הזה - Rehoboth Beach), והייתה הפאב-מבשלה (Brewpub) הראשון ב-Delaware, והמבשלה הקטנה ביותר בארה"ב דאז (ייצור של כ-45 ליטרים, שלוש פעמים ביום). לאורך השנים דוגפיש-הד תפחו למימדים עצומים, וכעת הבישול עצמו מתבצע במפעל המרוחק כ-20 דקות נסיעה מהפאב, ויושב על שטח של כ-9,000 מ"ר בעיירה Milton. בימים אלו המפעל בתהליך של הכפלת גודלו (כשביקרנו שם המקום היה בשלב השיפוצים) ולפאב הצטרפה מזקקה קטנה. ניתן להגיע לפאב בכל שעות היום ולטעום את מגוון המוצרים שיש למקום להציע.

המבשלה הגדולה ב- Milton. 

ביקור במבשלה מתבצע מספר פעמים ביום בשעות קבועות, ויש להזמין כרטיסים מראש דרך האתר - חינם לחלוטין. לנו למשל, היו כרטיסים ליום שלישי בשעה 16:15, ואל תנסו להגיע לפני או אחרי (בירוקרטיה אמריקאית. אין טעם להתווכח). 

אחרי כשעתיים וחצי נסיעה מפנסילבניה, הגענו לחוף רחובות. לא ידענו שזה המיקום של הפאב ולא של המבשלה הגדולה. הבחור בכניסה מייד זיהה את פרצופינו התוהים ונתן לנו מפה עם הוראות הגעה – נראה כי תיירים רבים מתבלבלים ומגיעים לפאב ב Rehoboth במקום למבשלה ב-Milton. 

20 דקות נסיעה והגענו לאזור המבשלה. כבר ביציאה מהרכב היה ברור כי הפעם הגענו ליעד - האוויר היה ספוג ניחוחות של לתת ושמרים, וכמו בסרטים המצוירים דגדג את האף והזמין להיכנס ולטעום. ככלל, דוגפיש אלופים בשיווק ומנצלים עד תום את אפקט המגניבות. יש להם מגוון עשיר של מוצרים, סיסמאות ייחודיות ואפילו פונט מיוחד המשויך אליהם.

הפונט המיוחד של דוגפיש, זה שיווק!

הסיסמה של דוגפיש היא "Off centered beer for off centered people" והבירות שלהם, בהתאם לסיסמה - אקספרימנטאליות וקיצוניות - המון בירות עונתיות, חד פעמיות ובירות שנוצרו על ידי שיתופי פעולה עם מבשלות אחרות. גאונים בשיווק, דוגפיש הד מכוונים את הבירות למקום סופר קיצוני שיעורר את סקרנותם של חובבי בירה, מדרגי בירה ומבשלי בירה. הבירות שלהם מאופיינות בהמון כשות ו/או אלכוהול ו/או הוכנו בעזרת שיטות הכנה יחודיות...קשה לצפות מבירות כאלה להיות מאוזנות אך אין מסקרנות מהן.

הסיור עבר ממש בקרביים של המבשלה

בכניסה (לאחר אישור שאכן הזמנו מקום והגענו בשעה היעודה), קיבלנו כל אחד 4 דגיגים מקרטון ירקרק- כל דג שווה טעימה. לפני הסיור ניתן להסתובב בחנות ולרכוש, לרכוש ולרכוש. הסיור (שכמובן מתפקד ב-16:15:00) מתחיל בטעימה מנדטורית, שחלילה לא תסתובבו בתוך המפעל פיכחים. לאחר תיאור נלהב של המקום וההיסטוריה שלו, המבקרים עוטים משקפים שקופים גדולים להגנה (אמריקאים כבר אמרנו?) ואז עובר הסיור ממש בקרביים של המפעל עצמו, תוך כדי עבודה. הסיור מדליק, מעניין וחווייתי. לאחר הסיור שבים לחנות על מנת לרכוש, לרכוש ולרכוש עוד קצת. שיווק נהדר, סיור מתגמל, וחוויה מיוחדת.

אז מה הבעיה?

הבירות עצמן. במהלך הסיור והביקור במבשלה טעמנו ארבע מהן: 

Positive Contact

תעודת זהות: 9% אלכוהול ו-26 IBU. הבירה בושלה בשילוב של סיידר תפוחים, אם-החיטה (ממש כמו הבירה המיצרית שלנו), כוסברה טריה ופלפלים חריפים. 

התרשמות: הבירה התחילה עם ניחוח מתוק של בננה מסוכרת. בפה היא בעלת גוף מלא ומתיקות גבוהה עם טעמי בננה לצד חריפות של פלפלים ירוקים. בפיניש שוב אותו השילוב של בננה ופלפל ירוק. לא הצלחנו להרגיש את סיידר התפוחים שאמור להיות בבירה.

Chateau Jiahu

תעודת זהות: 10% אלכוהול ו-10 IBU. שיחזור של משקה אלכוהולי מתוך שאריות שנמצאו בכד חרס עתיק בן 9000 שנה ליש הכפר Jiahu שבצפון סין . המשקה כולל אורז, לתת, דבש פרחי תפוזים, תירוש ענבי מוסקט ופירות עץ העוזרר ולתסיסה דוגפיש השתמשו בשמרי סאקה.

התרשמות: הניחוח פירחוני, מוסקטי ומתוק מאוד עם רמז של חומצה לאקטית (ניחוח חלבי). הטעם מתוק בצורה מוגזמת עם טעמי יין מוסקט בולטים ודבש. הפיניש דבשי והחוויה הכוללת היא של שתיית דבש מוסקט נוזלי.

Sixtyone IPA

תעודת זהות: 6.5% אלכוהול וכנראה מעט פחות מ-60 IBU. בירה המבוססת על מתכון ה- 60 Minute IPA. IPA הנעשה בעזרת שיטת הכישות הרציף (Continues hopping), בה במשך כל דקה מתוך ה-60 דקות של הבישול המבשלים מוספים כשות לבירה. בשילוב של תירוש ענבי סירה. הבירה הראשונה להיכנס (ב-2013) למבחר הקבוע של דוגפיש מאז שנת 2007.

התרשמות: ניחוח ארומטי חזק של פרחים, אשכולית אדומה ותפוזים. הטעם מריר ויבש בפה, מעט טעמי תירוש ענבים והרבה אשכולית אדומה. הפיניש גם הוא מזכיר אשכולית אדומה. בירה מצויינת שעושה שילוב מושכל בין סגנון ה IPA האמריקאי לבין יין סירה. ניתן להבין למה הכניסו אותה למבחר הקבוע של המבשלה.

120 Minutes IPA

תעודת זהות: על גבי התווית רשום 15-20% אלכוהול, דוגפיש לא מתחייבים כמה אלכוהול יהיה בכל באצ'. בבאצ' הספציפי שטעמנו היו 16.8%. רמת המרירות גבוהה בצורה יוצאת דופן גם כן עם 120 IBU. כמו ה- 60 Minute IPA גם הבירה הזו נעשתה בעזרת שיטת הכישות הרציף (Continues hopping)  רק הפעם לאורך שעתיים של בישול.

התרשמות: ניחוח מתוק מאוד עם תפוזים, אשכולית ודבש. בפה היא מתוקה מאוד ומרירה מאוד עם טעמי אשכולית, לימונים ותפוזים. הפיניש מתוק מדי עם מרירות ברקע. לצד רשמי הטעימה כתוב "מתוק מזעזע, יותר מדי מהכל, די מחליא" וזאת היתה ההתרשמות שלנו.

מיכלי ענק ליישון בירות בעץ (למשל בירת ה .Burton Baton המעולה שעשתה עלייה ארצה)

לסיכום, שלוש מהבירות שטעמנו היו מתוקות מדי (לעיתים עד כדי זעזוע ובחילה קלה) ולא מאוד טעימות, פרט כמובן ל- Sixtyone IPA המצויינת. אמנם לא ציפינו לאיזון מהבירות של דוגפיש ולמרות שמאוד נהנינו מהסיור - התאכזבנו מאוד מהבירות שהוגשו (שלוש בירות לא טעימות מתוך ארבע בירות סה"כ זה יחס לא טוב).

למרות הכול, ואולי בזכות אחוזי האלכוהול הגבוהים וארגז(!) הרכישות שלנו, היינו שמחים וטובי לב והחלטנו לשים פעמינו לפאב.

הפאב נמצא באזור רצועת החוף של Delaware, במרחק של כ-10 דקות הליכה מהים. הוא נעים, נוח ועמוס באנשים. מייד עם הגעתנו ביקשנו לראות את המזקקה. לא היה מי שיעשה לנו סיור (האם אתם שמים לב לתמה שחוזרת על עצמה בטיול?), אך קיבלנו אישור לעלות לקומה השנייה ולהציץ על המזקקה בעצמנו. לאחר שיטוט קצר בקומה השנייה מצאנו אותה: אי שם, מאחורי קיר זכוכית, בתוך חדרון של מטר על מטר, מזקקת נירוסטה בצורת קונוס, קטנטנה ועצובה (תגובתו של נמרוד: "אוי ווי!"). 

מזקקת הנירוסטה בפאב של דוגפיש...

ירדנו בחזרה לקומה הראשונה והתיישבנו על הבר.

מכיוון שבאמת שאפנו לתת לדוגפיש סיכוי נוסף, הזמנו פלייט של חמש בירות, ולאחר מכן פלייט של ארבעה תזקיקים.

להלן התרשמותנו מהן:

Wild Sage Ale

תעודת זהות: 5.5% אלכוהול ו-49 IBU. בירה מסקרנת מאוד מכיוון שגם אנו מכינים בירת מרווה. הבירה של דוגפיש כוללת 25% של לתת שיפון, כשות ישן ומסוכר (לקחו כשות בן 5 שנים וערבבו אותו עם סירופ סוכר), כשות אנגלי (Fuggles) ומרווה שהוכנסה במהלך התסיסה.

התרשמות: ניחוח חלש עם מעט מרווה ומעט כשות. יבשה, מרירה ומוגזת מאוד בפה. מעט חמצמצה עם רמזי מרווה. הפיניש מריר עם דבש ישן ברקע. בירה מרשימה כמו קינוח פרווה של קפולסקי.

Namaste

תעודת זהות: 5% אלכוהול ו-20 IBU. בירת חיטה בלגית שהוכנה עם תפוזים מיובשים, למונגארס טרי וזרעי כוסברה. 

התרשמות: ניחוח של בננה מסוכרת, קינמון וציפורן. בפה היא יבשה וחמצצה במידה עם הבננה והקינמון. פיניש קצר. בירת חיטה קלילה וכיפית.

Saison Printemps

תעודת זהות: 6.7% אלכוהול ו-50 IBU. בירת סייזון שהוכנה עם שימרי סייזון בלגיים וצרפתיים וכושתה עם כמות גבוהה של כשות אנגלי וצרפתי (Kent Golding and Aramis) בשלב הבישול ו Dry Hopping של כשות אמריקאי (Simcoe, Palisade and HBC 644). 

התרשמות: ניחוח אופייני לסייזון (סירחון קל ונעים) מתקתק ומעט עשבוני. בפה היא מרירה, מעט חמצמצה אך מתוקה מדי לסגנון. הפיניש מריר עם דבש ישן (תימה חוזרת). לא בירה יוצאת דופן.

 Flight הבירות בפאב

My Antonia

תעודת זהות: 7.5% אלכוהול, IBU לא צויין. אימפיריאל פילזנר (פילזנר חזקה) שבושלה בעזרת שיטת הכישות הרציף (Continues hopping).

התרשמות: ניחוח מתוק של ציפורן, דבש, צוף ופרחים עם טעם מאוזן על הצד המתוק עם דבש נוזלי ושוב ציפורן. הפיניש ארוך ונעים בעל אותו השטנץ. בירה טובה על הצד המתקתק...

Chicory Stout

תעודת זהות: 5.2% אלכוהול ו-21 IBU. סטאוט שעשוי עם שורש עולש קלוי (צ'קורי- המשמש כתחליף לקפה), קפה אורגני ממקסיקו, שורש שוש (כמו זה שמכניסים לערק) ופרע מחורר שמשום מה נחקר ונמצא ממש אפקטיבי לטיפול בדיכאון.

התרשמות: ניחוח של קפה שחור קלוי מאוד, פלפל ירוק ומעט עשן. בפה הבירה יבשה, קלוייה עם קפה שחור ושוקולד מריר. פלפל ירוק מפתיע לטובה מופיע גם כן בטעם לצד אדמתיות ומעט עשן. הטעם מתפתח למתקתקות בפיניש עם הפלפל הירוק הטעים, מוקה וקפה. בירה מעולה, מפתיעה ומשתנה בפה תוך כדי השתייה - תענוג צרוף!

ועכשיו הגיע תורם של התזקיקים:

Blue Hen Vodka

תעודת זהות: 40% אלכוהול. זוקקה במזקקה הקטנטנה שבפאב ועברה פילטור של פחם פעיל.

התרשמות: דומה לרוסקי סטנדרט מאלטית ומתוקה מאוד. מתוקה מדי לוודקה. 

Brown Honey Rum

תעודת זהות: 40% אלכוהול. רום בזיקוק דודי כפול עם תוספת של דבש פרחי בר היושן בעזרת שבבי אלון אמריקאי.

התרשמות: ניחוח רומי מאוד, מתקתק וונילי ונעים. הטעם מתוק ונילי ורומי עם טעמי הדבש מורגשים. פיניש דיבשי וונילי ורומי ארוך מאוד. על הצד המתקתק לרום אמבר, לא מורכב אבל מפתיע לטובה.

Dogfish Head Jin

תעודת זהות: 40% אלכוהול. זוקק עם ערער, זרעי כוסברה, אנג'ליקה, מלפפונים ופרחי כשות.

התרשמות: ניחוח של זיתים ירוקים, גרידת לימון ותפוז וחומר חיטוי של בית חולים. בפה הג'ין מתוק ולא מריר עשבוני עם זיתים ירוקים וליקריץ. הג'ין הזה ממש מפתיע לרעה עם בליל לא מובן של טעמים לא טובים.

Flight התזקיקים בפאב מוגש בכוסות צ'ייסר...

Peche Brandy

תעודת זהות: 40% אלכוהול. ברנדי אפרסקים לא מיושן שזוקק זיקוק כפול ממיץ האפרסקים המשמש את דוגפיש בהכנת הבירה שלהם Festina Peche ברלינייר-וויס עם אפרסקים. 

התרשמות: ניחוח תזקיקי צעיר מתקתק אך די ניטראלי עם שוקולד לבן וחמאה. בטעם הברנדי מרגיש תזקיקי ועוקץ עם שוקולד לבן ווניל. הפיניש שוקולדי, וונילי אך לא נעים. ברנדי צעיר מדי נטול טעמי אפרסקים...

לסיכום, לא התרשמנו לחיוב. לא מהבירות וממש לא מהתזקיקים. גם הפעם רק בירה אחת מתוך החמש הוציאה קריאת התפעלות והתזקיקים.. שניים היו גרועים, אחד וודקה, והרום נחמד אך לא מספיק נחמד בכדי לקנות בקבוק ממנו.

המלך הוא עירום, כבר רשמנו?

את הבירה שהוציאה מאיתנו קריאת התפעלות ה Chicory Stout ניסינו לקנות ביציאה מהפאב אך היא לא היתה זמינה בבקבוקים (רק בברז) אז הלכנו לעבר הים. לא, לא כדי לזרוק את הבירות שקנינו למים, אלא סתם כדי לעשות סיבוב על החוף הנעים לאור הירח.

בשעה שמונה בערב, שמנו פעמינו לעבר היעד הבא, ווירג'יניה, שם חיכו לנו מזקקות (מנחושת), במרחק של שלוש שעות נסיעה. על המזקקות בווירג'יניה, והדרך ל Ashville בירת המבשלות, דרך נסיעה ספונטאנית ולא מתוכננת באפלצ'ים, בפוסט הבא..