יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

הסינגל מאלט הישראלי הראשון יוצא לעולם - טעימה עיוורת

כבר זמן רב אנו מעוניינים בהערכה אובייקטיבית של המשקאות שלנו. הבעיה טמונה בכך שאנו משוחדים, וכך גם מכרינו. גם בקרב טועמים חדשים אנו יודעים שיש השפעה ממשית של הסיפור מאחורי הוויסקי על תפיסת הטעם.

יש הטוענים כי אין משמעות לטעימה עיוורת מכיוון שמהות ההנאה ממשקה מסוים (או מאכל לצורך העניין) הינה בדיוק החוויה הסובייקטיבית, המושפעת מהסיפור לא פחות מאשר טעמו של המשקה שבכוס.

יש בזה אמת אבל,

יש אמת גם בחוכמת המונים (או בחוויה הקולקטיבית). כלומר, ניתן לחשב את "הטעם השכיח" שהינו אובייקטיבי - הוא אינו מתאר אף אחת מהחוויות הספציפיות בדיוק, אך הוא הערך הקרוב ביותר אל כולן. בהתאם, החלטנו לערוך ניסוי, ולהשתמש בערכים סטטיסטיים (מדדי מיקום מרכזי ומדדי פיזור) לצורך חישוב חווית הטעם אובייקטיבית.


להלן המתודולוגיה:


מה טעמנו: סינגל מאלט שזוקק במרץ 2011 ובוקבק ביולי 2014. למיטב ידיעתנו זהו הסינגל מאלט הישראלי הראשון שזכה ליותר משלוש שנות יישון.

איך טעמנו: טעימה עיוורת למספר טועמים מנוסים. הקבוצה כללה תשעה מחברי מועדון MMI Malt Mongers Israel - מועדון של חובבי וויסקי ישראלים.

הסינגל מאלט הישראלי הראשון, התמונה באדיבות שי גלבוע


איך חושבו הרשמים: 
  1. רשמי הטעימה סווגו לחוש הריח, הטעם ולסיומת (פיניש).
  2. התיאורים לכל סיווג חולקו לקטגוריות. למשל: ניחוחות הדרים, ניחוחות שמקורם ביישון בעץ וכדומה.
  3. לכל סיווג חושבה "מידת הסולידאריות" של התיאורים = סך התיאורים בתוך קטגוריה חלקי סך כל התיאורים (כלומר ככל שהסולידאריות הייתה גבוהה יותר כך הרשמים כללו יותר תיאורים מהקטגוריה הספציפית).
  4. קטגוריה ספציפית נכנסה לרשמי הטעימה רק אם לפחות שני טועמים חזרו עליה. 
  5. יתרת האחוזים מייצגת תיאורים שלא נכנסו לרשמי הטעימה, כלומר את מדד "חוסר הסולידאריות" - כמה החוויה הייתה סובייקטיבית.
  6. חשוב לציין כי  חלוקת התיאורים על פי קטגוריות הינה סובייקטיבית - אך נעשה מאמץ לעשות את החלוקה על פי קטגוריות שכיחות בתחום.


הסינגל מאלט הישראלי הראשון (3 שנים, 50% אלכוהול)


צבע: הייתה הסכמה גורפת לגבי הצבע. 83% מהתיאורים הגדירו את הצבע כזהוב אדמדם, בשילובי תיאור משתנים, בין אם זה היה זהוב-נחושת או למשל אבן ענבר (Amber).


ניחוחות:

שתי משפחות של ניחוחות נמצאו הכי שכיחות: 

  • האחת, ניחוחות תבלינים שמקורם מהעץ (אגוז מוסקט, פלפל אנגלי, קינמון, ווניל, הל וציפורן).
  • השנייה הייתה למרבה הפתעתנו הדרים, עם בולטות גבוהה לניחוחות תפוז ולימון. 

ניחוחות המוגדרים כ"פירותיים" חזרו על עצמם יותר מכל המשפחות, אך משפחה התחלקה לשלוש תתי קבוצות:
  • ניחוחות ענבים  (ענבי מאכל או ניחוחות ייניים).
  • ניחוח בננה.
  • הורגשו גם פירות נוספים כגון: תותים לא בשלים ולדר משמש...

מתיקות  הייתה מאפיין בולט (אשר למעשה מובלע גם בניחוחות פירותיים) וצוינה בנפרד עם תיאורים של קרמל, סוכריות, פודינג, טופי וכדומה.

אצטיות שהוגדרה לרוב קלה הורגשה גם כן וכן גם ניחוחות של אגוזיים וג'ינג'ר. 

הניחוח האחרון שהורגש ע"י יותר מאדם אחד בטעימה היה ניחוח פרחים שלמעשה הרגישו 2 טועמים שונים.

12% מהתיאורים לא סווגו לאף אחת מהקטגוריות הנ"ל וניתן להתייחס אליהם כשוני בין טועמים שונים.


טעמים: 
הטעם הבולט ביותר היה של תבלינים אשר מקורם ביישון בעץ עם קינמון, פלפל שחור ותחושה "ברבנית" כפי שהגדיר אותה אחד הטועמים.

הקבוצה השנייה של התיאורים התייחסה ספציפית למתיקות הגבוהה של הוויסקי.

טעמים "פירותיים" חזרו על עצמם גם בטעם  ושוב היוו את החלק הגדול מסך התיאורים כאשר החלוקה הכילה בעיקר משמש ובננה לצד טעמים פירותיים נוספים.

טעמי הדרים, טעם חמצמץ וטעם אצטי חזרו על עצמם גם כן.

11.5% מהתיאורים לא סווגו לאף אחת מהקטגוריות הנ"ל וניתן להתייחס אליהם כשוני בין טועמים שונים.



פיניש: הפיניש הוגדר ב-27% מהתיאורים כמתוק. 23% מכלל התיאורים שעסקו בפיניש ציינו שהוא ארוך (או ארוך מאוד) כאשר רק 2 מתוך 9 טועמים הגדירו אותו כקצר. טעמים שיוריים נוספים של תבלינים ומרירות קלה חזרו על עצמם ב-9% מהתיאורים כל אחד.
29% מהתיאורים של הפיניש היוו שוני בין טועמים שונים.


סגנון: שוב הפתעה, עם 40% מהתיאורים של וויסקי בחבית/פיניש יין שרי ו-40% שחשבו שהוא וויסקי יפני.

הגיל הממוצע שניתן לוויסקי בין כולם היה 10.5 שנים כאשר הטווח נע בין 6 ל-15 שנה.

האלכוהול הוסווה היטב בוויסקי, כאשר הממוצע שניתן לו על ידי הטועמים היה 44.5% (למרות 50% האלכוהול שלו) הטווח נע בין 40% ל-52%.

התמונה באדיבות שי גלבוע

הניתוח לעיל מפורט מאוד ובתקווה מסביר את התהליך היטב, אך השורה התחתונה היא לא פחות חשובה. לכן, סיכמנו את רשמי הטעימה בקצרה בפורמט הישן והמוכר המלווים לבסוף במסקנותינו.


רשמי הטעימה בקצרה


צבע: זהוב נחושת (ענבר)
ניחוח: הדרים (תפוז לימון), מגוון תבליני אפייה, פירותי עם ענבים /יין ובננה, ניחוח מתוק של קרמל, מעט אצטון, אגוזים וג'ינג'ר.
טעם: גוף מלא וסמיך, התבלינים עוברים לחזית, מתיקות גבוהה, פירותי עם בננה ומשמש, הדרי, חמצמץ ומעט אצטי.  
פיניש: מתוק, ארוך, מתובלן ומעט מריר. 
גיל ואחוז האלכוהול: בגרות משוערת של 10 שנים ואלכוהול הנטמע יפה בוויסקי.


מה למדנו על הוויסקי?
הטעימה לימדה אותנו רבות על הוויסקי שזיקקנו. בפרט, למדנו כי שלוש שנות יישון בארץ שוות ערך לכעשר שנים בסקוטלנד. ניכר כי הזיקוק נעשה בקפידה מכיוון שהאלכוהול נטמע בוויסקי לצד פיניש ארוך. הטעמים היו טובים ובסגנון אליו כיוונו, אם כי האצטיות הייתה גבוהה מדי, ויצרה לצד שילובים מעניינים גם כאלו של תרופה, מתיקות כימית וכדומה.  שאפנו לוויסקי בעל גוף מלא ומתוק ושמחים על כך שהצלחנו. מעט העץ החדש היה בולט מאוד ברשמי הטעימה והשימוש בחבית הרום החמיא לוויסקי ולא השתלט עליו, למעשה כנראה וניחוחות ההדרים שנבעו ממנו.




עוד על הסינגל מאלט הישראלי הראשון


תהליך הכנתו של הוויסקי - הסינגל מאלט הישראלי הראשון
רשמי טעימה בגיל שנתיים - הסינגל מאלט כבר בן שנתיים
רשמי טעימה של בלוגרים סקוטיים בגיל שנתיים וחצי - הסינגל מאלט בעין ביקורתית

________________________________________________________________
תודה לחברי MMI  שהשתתפו בטעימה ותודה מקרב לב לאסף אראל שבלעדיו טעימה זו לא יכלה להתקיים. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה