זאת תחילת דרכינו המשותפת, שלי (נמרוד) ושל בת זוגתי (יעל) בטיול מזקקות-מבשלות-ויקבים שארך שמונה ימים לאורך החוף המזרחי של ארה"ב. הסיפור הוא הסיפור של שנינו בו קולותינו שזורים יחדיו.
שלושת הימים הראשונים בארה"ב טרם היציאה למסלול המתוכנן היו אמורים להיות נחיתה רכה במטרופולין אורבני – מגוון של מזקקות, מבשלות, מסעדות, בארים וקניות. בחורף, בוסטון היא עיר יפיפה ומושלגת, עם טמפרטורות שלא מביישות את הקוטב הצפוני. כך תוכנן היום הראשון לסיור בעיר. בעודנו הוגים ביכולתנו לבלות יותר מחמש דקות רצוף ברחוב הקפוא מבלי שינשרו לנו האוזניים, קיבל נמרוד הודעה מעמית רם. עמית חלק מצוות מבשלת החלוץ בבאר שבע (מבשלה ביתית הממוקמת בבירת הנגב) עובד כיום במבשלת Cape Ann Brewing שבצפון החוף המזרחי בארה"ב, חלום!
מסתבר, שלעמית יש חברים בעיירה Ipswitch, הנמצאת כשעה צפונית לבוסטון. מידע חשוב מכיוון שהוא תיאם לנו ביקור באחת משתי מזקקות הרום הממוקמות בעיירה הקטנטנה (תודה עמית!!). כך, ביומנו הראשון בארה"ב, מג'וטלגים כהוגן, נסענו כשעה צפונה באוטו שלווינו מהזוג המקסים אצלם התארחנו (תודה גילי ודן!!).
 |
| האוטובוס של גילי ודן |
באמריקה כמו באמריקה, הכל גדול, והאוטו של גילי ודן לא מבייש מיניבוס ישראלי ממוצע. נסענו לאט ובזהירות בכבישים המושלגים עד שהגענו לעיירה. Ipswitch, היא עיירה קטנה שופעת קסם בדיוק כמו בסרטים האמריקאים (מישהו אמר "Stars Hollow"?). בדיינר המקומי אכלנו ארוחת בוקר קלה של שמונה ביצים, ערימת בייקון, ערימת תפוחי אדמה מטוגנים בשמן עמוק וכעשרה פנקייקים נוטפים חמאה. לפחות האלכוהול ייספג בקלות.
 |
| Privateer Carl Distillery |
בעוד השמן מטפטף לנו החוצה מהנקבוביות, הגענו למזקקה הראשונה, Privateer. המאסטר דיסטילרית Maggie Campbell, ידידה של עמית, קיבלה אותנו בחום ובשמחה. Maggie הסבירה באריכות על המזקקה ועבודתה בה, תוך כדי שהיא מזקקת רום, שוטפת מיכלים, מריחה heads, ומטעימה לנו מחביות ובקבוקים שונים. הדבר הכי בולט בה הוא אהבתה הרבה למקצוע. היא למדה זיקוק באופן מקצועי ויש לה הרבה שנות ניסיון בעבודה במקומות שונים.
 |
| לפני שהרום נכנס לבקבוקים מגי טועמת את החביות ומרכיבה את הבלנד הסופי ע"פ הטעם. |
Maggie נתנה לנו לטעום את "בירת" המולאסה בזמן התסיסה, שהזכירה גרסה נוזלית של וורטרס אוריגינל ולקחה אותנו אל עבר החביות (חביות ברבן משומשות בגודל מלא) בכדי לטעום רום ישר מהחבית. רום נקי ומדוייק המאפיין את סגנון עבודתה. היא נתנה לנו לטעום גם ג'ין חדש מאצווה ניסיונית המכילה, בין שלל צמחי התבלין שנותנים לג'ין את טעמו, גם פרחי כשות, מתכון שהיא פיתחה. הג'ין בסגנון עולם חדש בעל גוף מלא ושמנוני עם ניחוחות בולטים של פירחי כשות אמריקאים, פשוט מעולה!
 |
| הרום מתיישן בחביות ברבן משומשות בגודל מלא |
בתום הסיור Maggie העניקה לנו שני בקבוקים (רום לבן ורום מיושן 18 חודשים, רשמים בסוף הפוסט) ואף התקשרה למזקקה נוספת באזור כדי לתאם לנו ביקור גם בה (תודה Maggie על הכל!!), וכך הגענו ל-Turkey Shore.
את המזקקה מנהלים Mat ו-Evan. Evan עשה לנו סיור ראשון, בו הסביר לנו על המזקקה. היה ברור שהסגנון שונה במובהק מהסגנון של Priavteer. בעוד שסגנון עבודתה של Maggie מודרני מאוד ובעל אוריינטציה "מדעית" המגיעה משנות לימודיה, ב-Turkey Shore, הפוקוס הוא על עולם ישן, נסיון של המזקקים לחקות את סגנון הרום שהיה מיוצר בעבר באזור (בוסטון הייתה מעצמת רום במאה ה-18). ב-Turkey Shore המזקקים בחרו להשתמש במולאסה Grade A מכיוון שבעבר, זיקוק הסוכר מהקנים לא היה אופטימאלי ולכן המולאסה עצמה היתה איכותית ובעלת תכולת סוכר גבוהה. מיכלי תסיסה פתוחים, שימרי רום אגריקול ומזקקה שנראית כאילו יצאה מהמאה ה-18 אך למעשה מחביאה פלטות זיקוק מודרניות. יישון הרום נעשה בחביות חדשות קטנות בגדלים של בין 20-50 ליטר.
 |
| Beautiful new "old style" Vendome at Turkey Shore |
טעמנו את כל הליין-אפ של המזקקה. החל ברום הלבן, שהתאפיין בניחוחות ווניל מתוקים שמקורם ככל הנראה בחומרי הגלם, וכלה ברומים המתובלים, שהתאפיינו בטעמים נועזים ובולטים. אחד מהבקבוקים שטעמנו Old Ipswich Lab & Cask Reserve , רום מיושן שנה בחביות קטנטנות (5 גלון) ושניתן לרכוש אותו רק בקניית חבית מלאה, זכה לאחרונה בתחרות השנתית של (ADI American Distilling Institute) במדליית ברונזה. הרום מצויין עם הרבה ווניל וקוקוס שמקורם בחבית החדשה. כמו כן, קנינו בקבוק של Tavern Style Rum (ב-25$) שהינו בלנד המורכב מ-80% רום המיושן שנה בחביות קטנות ו-20% רום לבן (רשמים בסוף בפוסט).
 |
| החביות הקטנות מסודרות לאורך הקיר |
בתום הסיור, הגיע בחור שמתעתד לפתוח מזקקה באזור וירג'יניה. עשינו איתו את הסיור בשנית, הפעם עם הפרספקטיבה של Mat. לאחר מכן, ישבנו על בר זעיר בקומה השנייה של המזקקה, ולמדנו על תהליך פתיחת מזקקה בארה"ב, על פני הרגולציות והחוקים השונים והבירוקרטיה המתישה. בשלב מסוים לקח אותנו Evan לסיורון במבשלה הסמוכה, Mercury Brewing. המקום היה קטן, מבולגן ומזוהם, ולא הותיר עלינו רושם חיובי במיוחד. הבעלים לא היו במקום, ולכן לא יכולנו לרכוש בירות במפעל. לאחר שהודינו ל-Mat ו-Evan על הסיור המאלף והשיחה המעשירה, עצרנו בחנות משקאות. שם, קנינו רביעייה של Ipswish IPA. את הבירה שתינו בבית מארחינו באותו הערב, ולצערנו לא ניתן היה לומר שההתרשמות הייתה חיובית. הבירה הייתה בעלת טעם נחושת מובהק והרגישה מקולקלת. לא מפתיע במיוחד, בהתחשב במפעל שנראה כמו בית גידול לפטריות. למרות זאת, ההתרשמות הכללית שלנו מ - Ipswitch הייתה נהדרת, המזקקות היו מרתקות והיחס של המדריכים שלנו/ המזקקים היה מדהים. הם הציבו רף גבוה מאוד להמשך הטיול.
בבוקר היום השני חזרנו לתוכנית המקורית – לתור את בוסטון. אחרי סיור קצר במספר אתרי עיר ידועים (וביקור לא צפוי בבית החולים המקומי – אל תשאלו), התחלנו את סיור האלכוהול שלנו, בבוסטון עצמה.
התחנה הראשונה הייתה מזקקת GrandTen Distilling (או בקיצור, GTD). המזקקה ממוקמת באיזור תעשייתי של העיר במרחק הליכה של כעשר דקות מתחנת הרכבת התחתית. עשר דקות הן זמן קצר להליכה, אלא אם כן מתחילים ללכת בטעות לכיוון ההפוך, ויש כבישים ראשיים לחצות, והטמפרטורה היא סביב האפס מעלות. בימי שבת מספקת המזקקה סיורים כל שעה עגולה. הגענו קפואים באמצע הסיור של השעה הקודמת, והפשרנו תוך שיטוט בחדר הטעימות. ראינו את התוצרים, שכללו שלושה ליקרים, שני סוגים של ג'ין (אחד מיושן) ווודקה. את הסיור הקצר ערך אחד העובדים/בעלים, שנראה משועמם או מיואש מהחיים (ייתכן ושניהם ביחד). בטון מונוטוני סיפר לנו ולמבקרים האחרים על תהליך הייצור של הג'ין, ובעיקר התלונן על המיסוי והקשיים שהעסק עובר. המזקקה עצמה פיצית, כמעט ביתית. ההתרשמות הכללית הייתה מאוד חובבנית, של חברה שהקימו חברה הרבה לפני שהיו באמת מוכנים לכך, מאסו בזיקוק וכרגע מוצאים את עצמם שקועים עד מעל לראש בעסק. את הטעימות ערך עובד/בעלים אחר, בחור אמריקאי סמוק לחיים. את הליקרים הציג בטון חצי מתנצל וניסה לשדל אותנו לקנות אותם כי "כשמערבבים אותם עם משהו אחר זה יוצא ממש טעים". אם כי סביר שהבחור צדק, בעיננו הליקרים לא היו מאוד מוצלחים. הג'ין היה טוב אך לא מחדש/מרגש והוודקה – וודקה.
 |
| IPA Flight at Harpoon Brewery |
הלומי אכזבה יצאנו לכפור, ועל מנת להתעודד שמנו פעמינו למקום בו שיערנו שלא נתאכזב: Harpoon Brewery. המבשלה הוקמה ב-1986 על ידי שני חברה שממש אוהבים בירה, והיא עדין מוגדרת כ Craft Brewery, אם כי היא יחסית גדולה. מעבר לבירה טובה, החברה מבינים היטב את אפקט המגניבות (אפקט שנחזור אליו בפוסט הבא-הבא, בביקור ב-Dogfish). הם בנו בצמוד למבשלה בבוסטון בר ענק ויפיפה, שמהווה מוקד משיכה (יותר כמו מגנט) לבוסטוניינים. האוכלוסיה מורכבת ברובה מסטודנטים, אך גם מחברה מבוגרים יותר. כולם ישובים מסביב לבר העצום או על שולחנות אבירים רחבים, במשך שעות, ושותים המון המון בירה. הכרטיסים לסיור נחטפים מהר, ולכן מומלץ להגיע מוקדם. מבין המבחר המטורף שכלל עשרות בירות שונות טעמנו סה"כ שמונה בירות, ואהבנו את כולן, פיצוי יאה על הסיור הקודם.
 |
| El Triunfo Coffee Porter |
פיתחנו רעב, לכן על בסיס המלצה של בחורה ידידותית שסייעה לנו למצוא את המקום, הזמנו פרצל עם רוטב שעשוי על בסיס ה-IPA שלהם – היה נהדר, ואנחנו מעבירים את ההמלצה גם לכם. החוויה ש Harpoon מספקים היא כייפית להפליא ומומלץ להגיע גם אם אתם לא חובבי בירה גדולים. גם הנסיעה למבשלה היא חוויה בפני עצמה, בתנאי שעושים אותה בתחבורה ציבורית: נסיעה מצמררת במנהרת אוטובוסים צרה, מתעקלת, ותת קרקעית. שיכורים ומרוצים עשינו את דרכנו חזרה למקום משכננו. הלכנו לישון מוקדם, בידיעה שלמחרת מתחילה, סוף סוף, הנסיעה שלנו לדרום, כ-35 שעות נסיעה ו-3500 ק"מ (אלה יהפכו בפועל ל-45 שעות ו-3800 ק"מ).
ההמשך, בפוסט הבא..
לבסוף כפי שהובטח רשמי הטעימה של בקבוקי הרום שעשו דרכם ארצה.
 |
| בקבוקי הרום מדגמנים (ברקע Ipswich IPA) |
Privateer Silver Reserve Rum
הרום הלבן של מזקקת Privateer עשוי משילוב של מיץ קני סוכר ומולאסה. חוזק אלכוהולי: 40%.
ניחוח: מתוק מאוד עם ווניל, ריבת חלב, רום, יין לבן וחמאה. אלכוהול נקי ברקע (כמו בוודקה איכותית). בהרחה שנייה הניחוחות מתחברים לניחוח של יין שרדונה חמאתי וכבד.
טעם: גוף קל, מעט שמנוני מתקתק ונעים. אלכוהול נקי (שוב כמו בוודקה איכותית), פודינג ווניל, ריבת חלב (Dulce de leche), טעמי רום ושרדונה חמאתי.
פיניש: הרום יורד סופר חלק בגרון. עם פיניש קצרצר (כמו בוודקה) אך מתקתק.
לסיכום: רום נקי מאוד (אולי מדי) עם ניחוח נהדר, מורכב ומעניין המזכיר שרדונה חמאתי.
Privateer True American Amber
הרום המיושן (18 חודשים בחביות ברבן משומשות) של המזקקה עשוי כולו ממולאסה. חוזק אלכוהולי: 45%.
ניחוח: מתוק עם חמאה, וורטרס אוריגינל, ווניל, ריבת חלב, רום, אגוזים, סוכר חום וגם גומי שרוף המוסיף מורכבות לאף.
טעם: גוף קל ומתקתק כאשר טעמי הוורטרס אוריגינל, ריבת החלב והווניל חוזרים גם כאן בליווי של טעמי אגוזים.
פיניש: הרום יורד סופר חלק בגרון (למרות 45% האלכוהול שבו) והפיניש בינוני עד ארוך, מתקתק עם סוכר חום וריבת חלב.
לסיכום: רום נהדר, מדוייק וטעים. מי לא אוהב וורטרס אוריגינל?!
Old Ipswich "Tavern Style" Rum
הרום ה"מיושן" ביותר שניתן לקנות בבקבוקים במזקקת Turkey Shore, שעטנז מוזר הכולל 80% רום המיושן שנה בחביות קטנות ו-20% רום לבן. חוזק אלכוהולי: 40%.
ניחוח: אבק שריפה וקרמל. מתוק מאוד עם ווניל, אגוזי מלך, קוקוס קלוי, טבק ושוב אבק שריפה.
טעם: גוף מלא ומתקתק עם ווניל, קרמל, אבק שריפה וטבק. שוקולד וריבת חלב. קצת תזקיקי וקצת מלוכלך כיאה לרום כהה.
פיניש: ארוך עם אבק שריפה הנעלם מהר, ווניל וטבק הממשיכים הממשיכים לאורך זמן.
לסיכום: רום ממזקקת בוטיק חדשה העשוי בסגנון עולם ישן, אבק שריפה וקרמל. הרום מהנה אך חבל שזו הגרסה המיושנת ביותר שניתן לקנות במזקקה. חבל, מכיוון שיישון ארוך מחמיא מאוד לסגנון זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה