טיול בירה בבלגיה- היום הראשון

הציר המרכזי של הפוסט הזה הוא סרטון ווידאו קצר של מזיגת בירה עם כמה סיפורי לוויין מעניינים, ולמבשלי הבירה (או הביראים- לא תימצאו מילה זו במילון) הצצה אל אחת מחנויות ציוד הבירה המגניבות שראינו  - אז יאללה נתחיל מההתחלה.

אבינו היקר (לא זה ששם למעלה, אבינו היותר ארצי) קופץ לגיחות עבודה בגנט שבבלגיה כבר מספר שנים. אימנו מצטרפת אליו לפעמים וכשהם חוזרים אנו מתחדשים בבקבוקי בירה מעניינים. בלגיה היא גן עדן לביראים ונפוצות בה מבשלות במגוון סגנונות וטעמים משוגעים: מבשלות בירת בוטיק שמיישנות את הבירות בחביות תזקיקים, מבשלות במנזרים עתיקים שאת הבירה שלהם כמעט לא ניתן להשיג, ואף מבשלות למביק אותנטיות לתקופה לפני גילוי השמרים. כמובן שחלמנו לבקר, וכשעלתה האפשרות לטוס ולנסוע לטיול אחים בבלגיה קפצנו על ההזדמנות.

כמו כל נסיעה לחו"ל, המסע מתחיל בדיוטי פרי. גיימס ריצ'רדסון מציע העלאת מחירים, טאליסקר 10 ליטר מעל 80$ (יקר מאוד אם אתם זוכרים את הפוסט הקודם), טאליסקר DE בגרסה חדשה ב-89$ קצת יותר משתלם... לקראת העלייה למטוס פגשנו ממש במקרה את שחר הרץ, הרוח החיה מאחורי Beer and Beyond. שחר, שבין שאר עיסוקיו הרבים מדריך טיולי בירה, היה בדרכו לטיול הכנה בבלגיה לקראת קבוצה שהוא מוציא בסוף אפריל. הוא לא יצא לבד- הצטרפו אליו שני חברים: תומר מבלוג וויסקי ובירה, ודני- חובב בירה רציני ביותר. השלישייה הזמינה אותנו להתלוות אליהם לתחילת הטיול- ובשמחה נענינו - היה לנו את כל הבוקר הראשון לטייל ביחד ולהלן קורותינו...

נחתנו עוד לפני שהציפורים מצייצות, 04:50. שחר כבר ארגן ארוחת בוקר בעיירה קרובה, נשמע נהדר, לא? לרוע המזל אחרי חצי שעה של נסיעה הגענו למקום שאמור היה להפתח מוקדם במיוחד בשבילנו – אבל רק ב 07:30. מסתבר ששבע בבוקר בבלגיה שקול לחמש לפנות בוקר בארץ- מחלקי הלחם רק מתחילים לעבור בין העסקים, חשוך בחוץ, כן קראתם טוב- חשוך, תחילתה של זריחה אפורה, וקר... חמישתינו הינו כמעט היחידים שמסתובבים ברחובות, קפואים ומעבירים את הזמן בהליכה ושיחה עייפה- עד לפחיחת המקום.

בסוף הגיעה השעה המיוחלת. המסעדה נפתחה, הארוחה היתה נהדרת - ממש נהדרת. המקום אינטימי וקטן- מציאה אמיתית (הנה קישור). אמנם לא אידיאלי לקבוצה (שיחת ארוחת הבוקר) אבל אידאלי בשבילנו. אכלנו, ועוד קצת אכלנו (היה טעים) והמשכנו לדרכינו אל חנות ציוד הכנת הבירה היחידה (למיטב ידיעתנו) בבלגיה. 

BROUWLAND נמצאת בעיירה בשם  Beverlo  והחנות עולה כמעט על כל הציפיות. החנות ענקית, מרווחת, עם המון היצע- ממש סופר מרקט למבשלים ביתיים וגם למקצועיים. המבחר עצום עם מקרר ענקי לשמרים, מקררים נפרדים לכשות: אחד לכופתיות והשני לפרחים. מדפים עמוסי כימיקלים שונים, חביות קטנות, בקבוקים, לתת ארוז בשקיות על המדפים... 

שעתיים הסתובבנו סהרוריים, חוזרים ובודקים, חופרים במדפים. עצירת חובה לביראים!

ושוב אנחנו בדרכים, קפיצה למבשלת דובל. על צידה של המבשלה רשום בגדול "Ssst... hier rijpt den Duvel"  או בתרגום חופשי "כאן נח השטן" Hush, the Devil rests here - "rests" as in matures ואכן הבירה הזו שטנית: 8.5% אלכוהול בלתי מורגשים- הבירה קלה מדי לשתייה.

Hush... the Devil rests here 

ובפינה המיועדת לחובבי הבירה הרציניים, המרכיבים: לתת פילזנר וסוכר לבן, כשות Saaz ו-Styrian Goldings. השמרים בהם משתמשים הם עדיין מאותו הזן בו השתמשו מייד לאחר מלחמת העולם הראשונה. שתי הגירסאות של השמרים (כמובן נוזליים, כלומר לא ניתן בינתיים להשיג בארץ): WYEAST, WHITE LAB.

לא עשינו סיבוב במבשלה. במקום, ישבנו בפאב שמגיש מבחר יפה ובחינם!! כן כן- בחינם. זהו חלק מהשירות שהם נותנים, חלק מיחסי הציבור- אז כל מה שנשאר לכם בכדי להיות ישראלים טובים ולשתות על חשבון אחרים זה כרטיס טיסה לבלגיה, מלון, רכב שכור ונהג תורן - קלי קלות, לא?!

חמישתנו הזמנו בירה- דובל, ואיזו מזיגה... מסתבר שבאתר של דובל יש הוראות מפורטות למזיגה ומדובר בטקס מרשים מאוד. הטקס מתחיל עם ההטייה הנכונה של הכוס וממשיך במזיגה. בשלב המזיגה ניתן להבחין בגייזר של בועות עולה ממרכז הכוס. ה"גייזר" הינו תוצאה של חריטת הלייזר הקטנה שבמרכז הכוס (בצורת האות D). חריטת הליזר מכילה המוני סדקים מיקרוסקופיים בזכוכית המתפקדים כאתרי נוקליאציה וסביבם מתקבצות מולקולות הפחמן הדו חמצני, על מנת ליצור את המשטח הראשוני שמפריד את הגז מהנוזל. לכן, אנו מקבלים בכוס הדובל את הגייזר של הבועות במרכז הכוס. בסוף הטקס מיישרים את הכוס ומפסיקים למזוג אך משאירים את הסנטימטר האחרון של הנוזל בבקבוק- זהו משקע השמרים. בשלב זה (כפי שניתן לראות בסרטון) שואל הברטנדר אם אנו רוצים גם את השמרים- וודאי שכן! הרי שם נמצאים כל הוויטמינים וחלק מהטעם של הבירה הנפלאה הזו.

לפניכם הווידאו של המזיגה, רשמים מהבירה לא רשמנו, מאחר והיא היא זמינה בארץ ואתם יכולים לטעום אותה ולבחון אותה בעצמכם (אתם מוזמנים לכתוב לנו את הרשמים שלכם). רק נציין שבקור הבלגי הבירה קלה למדי לשתייה ונגמרת מהר מדי מהכוס...

לבסוף טעמנו דה-קונינק (De Koninck), אייל בלגי רגוע בצבע אדמדם ובחוזק אלכוהולי של 5%. בירה סטנדרטית טובה ויחסית לבלגיות לא מתוקה. תוך כדי השתייה התפתחה שיחה שעסקה סביב הרעיון של יבוא  דה-קונינק לארץ. היא מתאימה לטעם הישראלי, ותוך כדי שתייתה בקור הבלגי היא הזכירה לנו את הגולדסטאר. מצד שני, אולי זאת בדיוק הבעיה שתהיה לה בארץ, כבר יש לנו  גולדסטאר, אין צורך בחלופה...

השיחה המשיכה באוטו עם מיני "קושיות" לגבי עתיד תעשיית בירות הבוטיק בארץ, הגענו לבריסל, שם נפרדנו בעצב מהשלישייה - היה כיף לטייל ביחד. אנו המשכנו את דרכינו לגנט. על חוויותינו בהמשך הטיול בפוסט הבא...

המשך הטיול בבלגיה בקישורים הבאים:
היום השני בבלגיה, ביקור במבשלת קנטילון שבבריסל
ביקור במערב בלגיה, במבשלות Westvleteren, ו- De Struise Brouwers
בלגיה, ביקור בפסטיבל בירות בוטיק