יום שני, 3 באוקטובר 2011

בירת ג'ינג'ר


זוכרים את הפוסט שעסק בבירת המרווה אשר הציג בירה ששורשיה בימי הביניים?  גם הפעם עסקינן בבירות עתיקות, אך הפעם בבירות ג'ינג'ר (בעיברית: בירת זנגביל). שורשיה של בירת הג'ינג'ר נטועים באנגליה של המאה ה -17, שם היתה פופולרית מאוד. למעשה, היא היתה כה פופולרית, עד כי משלוחים של בירת ג'ינג'ר עשו דרכם לכל קצוות העולם. אפילו החיילים הבריטיים בתקופת הקולוניאליזם קיבלו אספקה של בירת הג'ינג'ר כתזכורת לבית.   
הבריטים עזבו, אך הבירה נשארה פופולרית עד היום בהרבה מהמקומות אליהם הגיעה: בקאריביים, באפריקה ואפילו בארה"ב, כפי העולה מספרו של Sanborn Brown שפורסם ב-1978, "Wines and Beers of Old New England":

 "There were times in the country's history before the introduction of lager beer when the commercial sale of ginger beer exceeded both hopped beer or cider."

בירת הג'ינג'ר הינה האמא של המשקה שאתם מכירים כג'ינג'ר אייל. אל תטעו! המשקאות שונים לחלוטין. אמנם ג'ינג'ר אייל רומז על סוג שמרים מסוים אך כיום בג'ינג'ר אייל אין שימוש בשמרים ולמעשה אין גם שימוש בג'ינג'ר טרי. ייתכן והמשקה טעים לכם, אך אין לו  קשר למשקה המקורי, העתיק והפופולרי הנקרא בירת ג'ינג'ר.

לאורך השנים בירת הג'ינג'ר הפכה לכמעט ולא אלכוהולית והיא מכילה חמישה רכיבים בלבד: שורש זנגביל טרי,מיץ לימון טרי, מים, סוכר ושמרים.
לפני הכנת הבירה...
זוהי בירה נהדרת אשר אפשר לשתות כמשקה קל עם טוויסט. בעלת טעם בולט וחזק של ג'ינג'ר טרי, הלימון נותן חמיצות טובה והסוכר מאפשר קרבונציה וממתיק. אחד המשקאות הכי טעימים, מרעננים ומגניבים בזכות החריפות של הג'ינג'ר והמתיקות והחמיצות המאזנות אותו. באופן כללי חריף-מתוק הינו אחד השילובים המוצלחים ביותר הן בבר וכמובן גם במטבח!

מרשים, לא? והאבסורד כמובן, כמעט אף אחד בארץ לא יודע על מה מדובר. לראשונה הצגנו את בירת הג'ינג'ר בארץ בתערוכת BEERS כחלק מקוקטייל הדארק אנד סטורמי. אגב, בקרוב תהיה לכם הזדמנות נוספת לטעום את בירת הג'ינג'ר שאנו מכינים ואת הדארק אנד סטורמי בארוע קוקטיילים חד פעמי שעורך אורון לרנר ברביעי לאוקטובר. לפרטים תציצו בקישור הזה.

וכעת למתכון, על מנת שתוכלו להנות ממשקה זה גם אם לא יצא לכם להגיע לארוע המדובר:

בירת ג'ינג'ר (1200 מ"ל)
75 מ"ל שורש ג'ינג'ר טרי סחוט- צריך להשתמש במסחטת פירות קשים (מסחטת גזר).
150 מ"ל מיץ לימון טרי סחוט – חשוב מאוד להשתמש בלימון טרי!
150 גרם סוכר 
900 מ"ל מים מורתחים ומקוררים לטמפ' של 30-40 מעלות צלזיוס
1 גרם של שמרי יין,  בירה או אפילו שמרי לחם (אנו משתמשים ב DV-10)

הוראות: לסחוט ולסנן את הג'ינג'ר והלימונים ולהכניס לבקבוק של ליטר וחצי. להוסיף את המים המורתחים שהתקררו ואת הסוכר, לערבב עד שכל הסוכר נמס בבירה ולפזר מעל את השמרים. לסגור את הבקבוק הרמטית ולהתסיס 24-48 שעות. התסיסה מיועדת רק על מנת ליצור קרבונציה מספקת (כדי שהבירה תהייה מוגזת) וכמות האלכוהול הנוצרת הינה זניחה. להכניס למקרר להפסקת התסיסה (אם לא אתם יוצרים פצצה של בירה! כאן הכוונה היא מילולית, נא להיזהר). הבירה תחזיק במקרר כשבועיים אך עם הזמן תאבד לאט לאט מהחריפות וטעמי הג'ינג'ר שלה. לאחר שבועיים, למרות שהבירה עדיין לא תתקלקל, היא כבר תאבד יותר מדי מטעמיה בכדי להיות אותו המשקה הממכר שאנו מדברים עליו.

ולבסוף כמובן מתכון הדארק אנד סטורמי האגדי:

Dark N' Stormy
ה- קוקטייל של ברמודה. טרופי, מרענן ומאוד פופולרי גם בשאר העולם. הקוקטייל קורא לשימוש ברום כהה שמקורו בברמודה בשם גוסלינג בלאק סיל ( Gosling's Black Seal) אולם הוא אינו זמין בארץ. אנו ניסינו עם המאיירס הכהה- יצא טוב וגם עם אולד מונק 12 שנה (רום כהה שקנינו בהודו) - יצא טוב יותר.
הדארק אנד סטורמי כפי שהצגנו בתערוכת בירס

כוס הי-בול מלאה בקרח
75 מ"ל בירת ג'ינג'ר
30 מ"ל רום כהה
פרוסת ליים (1/6 ליים שאפשר לסחוט מעל הקוקטייל)

הוראות: למלא את ההי בול בקרח, למזוג את בירת הג'ינג'ר, מעל למזוג את הרום הכהה. עכשיו אתם תבינו את מקור השם של הקוקטייל. לבסוף לסחוט את הליים מעל ולקשט בפרוסת ליים נוספת.

4 תגובות:

  1. התייעצתי עם נימרוד בקשר להכנת הבירה.
    עשיתי ניסוי והכנתי שלושה סוגים.
    בכולם השתמשתי בשמרי לחם,ב2 שמרים מגורענים של שמרית,ובאחד שמרים אינסטיינט,כאלו בוואקום.
    -הראשון-שמרי אינסטיינט,יצא דיי טוב,מרגישים את הג'ינג'ר,לפעמים עולה בזכרון הטעמים של הג'ינג'ר,מה שקורה לי בד''כ עם וויסקי,ממש אהבתי,הבעיה שהמשקה יוצא מתוק מידיי לטעמי.
    -השני-10% מכלל הסוכר הוחלף בדבש,והשתמשתי בשמרים מגורענים. היה ריח של שמרים,לא הרגישו אותם כ''כ בטעימה,אבל היה שם ניחוח מסויים,אין שום זכר לדבש.
    כנ''ל,מתוק מידיי.
    -השלישי-שמרים מגורענים,10% מכלל הסוכר הוחלף בסוכר חום,125 מל' מיץ לימון במקום 150, אבל 100 מל' מיץ ג'ינג'ר במקום 75.
    הבירה יצאה בצבע כהה,לא מושך כ''כ את העין,הקודמים יצאו בצבע לימונדה מגרה.
    גם כאן אין שום זכר לסוכר חום.
    אבל יותר חריף,וקצת פחות חמוץ,מה שדי הפר האיזון,יש פחות טעם של שמרים,אבל עדיין מורגש בניגוד לאינסטינט.
    כמה רשמים:
    את כולם התססתי במשך 48 שעות,הבירה יצאה ממש מוגזת,יותר מכל משקה רגיל,יש לי שריטה ואני אוהב את זה.
    דיי קשר להרגיש את הטעמים כמו בוויסקי,השילוב של החריפות עם הגזים ישר מקפיץ את הכל לאף.
    שוב פעם,בשבילי זה ממש מתוק.
    מה גם,שלא כולם מרגישים ישר את החריפות של הג'ינג'ר,מרגישים אני הרגשתי מהטעימה הראשונה,אבא שלי לאחר כמה כוסות.
    לפעם הבאה שלי:
    להשתמש בשמרי אייל.
    להוסיף יותר ג'ינג'ר אבל לא להוריד במיץ הלימון,אני אוהב את החריפות.
    להוריד דרמטית את רמות הסוכר,אני רוצה משקה ממש מעט מתקתק.
    המשקה דיי מושלם,אבל אני חייב להוסיף שילובים(הל,דבש,תנו רעיונות).
    זאת הפעם הראשונה שאני טועם ג'ינג'ר,וממש התאהבתי,2 בקבוקים נגמרו בערב אחד!.

    השבמחק
  2. יוסף
    אני שמח שאתה נהנה מבירת הג'ינג'ר. הניסויים שלך מאוד מעניינים.
    אתה כמובן מוזמן להוריד את כמות הסוכר או/ו להחליף אחוז גבוה ממנו בדבש. אגב, יש סוגי דבש שונים (דבש אקליפטוס, פרחי בר, דובדבנים וכו...).

    לא הייתי נוגע במיץ הלימון, כמו שטעמת החומציות שם בכדי לאזן את הבירה.

    שילובים מעניינים יכולים להיות : ציפורן, אגוז מוסקט (מגורר טרי)ואולי אפילו קרמל. הייתי נמנע מה"הל" נשמע לי לא מתאים.
    נמרוד

    השבמחק
  3. חבל שזה מזמן, כי הייתי עונה למי ששאל על הל, שיש חיבור מוכר (גלידה לדוגמה) בין קלמנטינה להל אז שווה לנסות עם הגי'נג'ר. עושים פשוט צנצנת פצפונת של דוגמית דבש, ממעט מהכמות, בשביל לנסות.לא עבודה בעצם ולא מתבזבז. כמו גם, שווה לנסות ווניל. אבל אמיתי, לא סתם. כמו שמקצועני האתר העלו לגבי המוסקט שצריך להיות מגורר טרי וכמובן גם ההל המוזכר לעיל, תרמילים מעוכים ולא טחון שלך תדע בן כמה הוא או מה שמו בו. מה גם שיש לתבלינים הללו ערכים בריאותיים עצומים (האלכוהול, בעיקר הליקרים מערער וכדומה, נולדו מחיפוש תרופה!) ובכל מקרה מדובר בחתיכת בריאות למי שלא יודע כל המתכונים הללו לבירות ביתיות הם בעצם פרוביוטיקה, מי שמעניין אותו שיחפש על מותססים וימצא שבירה ביתית עם כמות אלכוהול זניחה זה מזון על - לא פחות. גם אלכוהול -במידה - בריא מאוד. התססה מבוקרת מתקיימת בעולם השלישי עד היום, למשל בקקאו. שווה לנו להתנסות במה שאנשי העולם השלישי מסוגלים למכור לנו, והרי אנחנו מתקדמים יותר:) רק שלא לימדו אותנו כלים בסיסיים ושיטות מסורתיות, כמוהם.
    ובכיוון אחר לחלוטין -לנסות רוזמרין. כשחושבים על החומרים מהם עשויים הג'ין ודומיו, מבינים שרוזמרין, ברוש, אלה דברים ששווה לנסות. כבר שמו חריף הרי בשוקולד. צ'ילי. ווקורט מלח כשמדברים על מתיקות יתר, גם מאוד מוסיף ומאזן. כמובן כדאי מלח אמיתי ולא זה המוכר לנו שיננו מלח מבחינה קולינרית אלה סתם סינטזה. ושוב זה הופך את המשקה לסופר בריא, כמו אינפוזייה מכיל מלחים:)
    דומני שמשקאות איזוטונים מכילים מלחים וסוכרים כדי להתאושש מאיבוד מינרלים בהזעה כתוצאה מספורט. ומתכון ישן נושן של קיגל מכיל פלפל שחור - עם מתוק. צריך להתייחס לעניין כמו לבשמים ויינות ולנסות הכל. גם כי הריח משחק תפקיד בהנאה (ובבריאות, זו הרי ארומתרפייה). אז טעמי אלון (אם נותנים ליין לספוג טעמים מחביות עת, מדוע לא נכניס חתיכת עץ למשקה? מה ההבדל? גם על האש אנועושים אותו דבר ומעשנים עצים ריחניים בשביל שטעמם יחדור למזון. גם אורן (ופריו הצנובר) וכאן חוזרים לשילובים המאוד מוכרים של שתייה חריפה עם פיצוחים, רק עוד דוגמה שהכל הולך גם אם לא חשבנו על זה קודם, ואפילו חלק כבר מוכר לנו רק בהקשרים אחרים.
    לעניין השמרים - גם זו תגלית מקרית, מספרים שנזירים שהשרו שעורה בהשרייה ולא טיפלו בה בזמן, גילו שתססה. מסתבר שהחיידקים שעל קליפת הדגן מתרבים ונלחמים בחיידקי רקבון. כמובן שיש צורך בתסיסה מבוקרת. קראתי גם, ששאור אמיתי זה מהכנסת לימון לעיסת קמח, על קליפתו. הוסבר שם שהחיידקים שעל קליפת הלימון מתרבים ומחמיצים את הקמח. לכן כדאי מאוד לתבל בקליפת לימון. אפילו קוביות או רצועות עם החלק הלבן שמריר ומאוד מאוד טעים ובריא (כמו עולש) וכמו הזיתים בקוקטלים אחרים, אלו יהיו אכילות למי שירצה לאחר ההתססה.

    השבמחק
  4. היי... איך אפשר להעלות את אחוז האלכוהול בבירה? האם צריך להוסיף עוד שמרים? באיזה כמות מומלץ כדי ליצור 5% אלכוהול?
    תודה רבה

    השבמחק